12,050
עריכות
מ (החלפת טקסט – "הרח"ו " ב־"הרח"ו ") |
מ (החלפת טקסט – "בגדים" ב־"בגדים") |
||
שורה 1: | שורה 1: | ||
[[קובץ:חושן המשפט.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|החושן]] | [[קובץ:חושן המשפט.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|החושן]] | ||
[[קובץ:הכהן הגדול.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הכהן הגדול עם החושן והאורים ותומים]] | [[קובץ:הכהן הגדול.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הכהן הגדול עם החושן והאורים ותומים]] | ||
'''החושן''' הוא אחד | '''החושן''' הוא אחד מה[[בגד|בגדים]] שהיה לבוש בהם ה[[כהן גדול]] בבית המקדש כנגד לבו באופן קבוע. החושן הכיל ארבע שורות שבכל אחת משובצות שלוש אבנים יקרות, ובסך הכל שתיים עשרה אבני החושן, אחת כנגד כל אחד מ[[י"ב השבטים]]. החושן מכיל את ה[[אורים ותומים]], דרכו ניתן לשאול את ה' שאלות ולקבל תשובות. | ||
===מקורו בתורה=== | ===מקורו בתורה=== | ||
החושן הוא אחד מ[[בגדי כהונה]] שנצטווה [[משה רבנו]] לעשותו בעת שהותם של בני ישראל במדבר, תיאור מפורט לתפירת החושן כתוב בתורה בפרשת תצווה כפי שנאמר למשה רבנו מפי הקב"ה: | החושן הוא אחד מ[[בגדי כהונה]] שנצטווה [[משה רבנו]] לעשותו בעת שהותם של בני ישראל במדבר, תיאור מפורט לתפירת החושן כתוב בתורה בפרשת תצווה כפי שנאמר למשה רבנו מפי הקב"ה: | ||
שורה 27: | שורה 27: | ||
כל זה הוא לשיטת רש"י, אבל לדעת ה[[רמב"ם]] - אבני החשן הם עצמם האורים ותומים, והכהן הנשאל - מלבד היותו כהן המשרת לפני ה', היה גם בעל [[רוח הקודש]] ו[[נבואה]] (במדה מסויימת), והיה רואה במראה הנבואה בלבד את [[אותיות]] התשובה שבאבני החשן. ובשעה שהיה נשאל - היה מפנה פניו כלפי [[שכינה]] - היינו, כלפי [[ארון הברית]]. | כל זה הוא לשיטת רש"י, אבל לדעת ה[[רמב"ם]] - אבני החשן הם עצמם האורים ותומים, והכהן הנשאל - מלבד היותו כהן המשרת לפני ה', היה גם בעל [[רוח הקודש]] ו[[נבואה]] (במדה מסויימת), והיה רואה במראה הנבואה בלבד את [[אותיות]] התשובה שבאבני החשן. ובשעה שהיה נשאל - היה מפנה פניו כלפי [[שכינה]] - היינו, כלפי [[ארון הברית]]. | ||
אבל ב[[בית שני]], אף על פי שנשא ה[[כהן]] את החשן הוא האורים ותומים - לשיטתו - לפי שהוא משמונה | אבל ב[[בית שני]], אף על פי שנשא ה[[כהן]] את החשן הוא האורים ותומים - לשיטתו - לפי שהוא משמונה ה[[בגד|בגדים]], אבל לא היו נשאלין בהם. | ||
מבואר ב[[תורת החסידות]] שגילוי האלקות ב[[בית המקדש]] היה שוה ב[[בית ראשון]] וב[[בית שני]], וההבדל היה רק בגבולין - מחוץ למקדש, שבבית שני לא היתה האפשרות להמשיך ולגלות את ה[[אור]] בחוץ כפי שהיה בבית ראשון. | מבואר ב[[תורת החסידות]] שגילוי האלקות ב[[בית המקדש]] היה שוה ב[[בית ראשון]] וב[[בית שני]], וההבדל היה רק בגבולין - מחוץ למקדש, שבבית שני לא היתה האפשרות להמשיך ולגלות את ה[[אור]] בחוץ כפי שהיה בבית ראשון. |