עברית: הבדלים בין גרסאות בדף

נוספו 157 בתים ,  3 בנובמבר 2016
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
שורה 6: שורה 6:
עם הקמת הרעיון ה[[ציונות|ציוני]] שבו עיקרו של עם הוא הלאומיות שבו, וממילא בכדי שעם ישראל יתחיל להיות עם "נורמאלי" הוא צריך מדינה ושפה, החלו גורמים ציוניים ל"החיות" את לשון הקודש, ולהתאימה לכללים שהם עצמם קבעו. אז החלו לדבר בלשון הקודש ביניהם ואף יצאו [[עיתונים]] בלה"ק, עיתונים בהם לא היה הרבה תכנים חרדיים.
עם הקמת הרעיון ה[[ציונות|ציוני]] שבו עיקרו של עם הוא הלאומיות שבו, וממילא בכדי שעם ישראל יתחיל להיות עם "נורמאלי" הוא צריך מדינה ושפה, החלו גורמים ציוניים ל"החיות" את לשון הקודש, ולהתאימה לכללים שהם עצמם קבעו. אז החלו לדבר בלשון הקודש ביניהם ואף יצאו [[עיתונים]] בלה"ק, עיתונים בהם לא היה הרבה תכנים חרדיים.


כחלק מהחדשנות שבה, נקבעה הגיית השפה בהברה שבין האשכנזית לספרדית - את ה"קמץ" אומרים כ"פתח", את ה"צירה" כ"סגול" וה"תיו" (הרפה) שנשמעת כ"סמך" שינו הם לכזו הנשמעת כ"טית". את ה"עין" וה"חית" לא עשו מהגרון. כן החלו הם להכניס מילים "מודרניות" אל תוך השפה.
כחלק מהחדשנות שבה, נקבעה הגיית השפה ב[[הברה]] שבין האשכנזית לספרדית, וזאת למרות שרובם ככולם דיברו בינקותם ב[[הברה אשכנזית]] כיון שמוצאם היה מאירופה.
- את ה"קמץ" אומרים כ"פתח", את ה"צירה" כ"סגול" וה"תיו" (הרפה) שנשמעת כ"סמך" שינו הם לכזו הנשמעת כ"טית". את ה"עין" וה"חית" לא עשו מהגרון.  
 
כן החלו הם להכניס מילים "מודרניות" אל תוך השפה.


==היחס החרדי==
==היחס החרדי==
שורה 13: שורה 16:
כן יצאו נגד שימוש במילים קדושות עבור דברי חולין כמו: המילה "[[חשמל]]" שלכמה דעות היא כינוי לאחד ממלאכי מעלה, הפכה להיות כינוי לכח האלקטרוני.
כן יצאו נגד שימוש במילים קדושות עבור דברי חולין כמו: המילה "[[חשמל]]" שלכמה דעות היא כינוי לאחד ממלאכי מעלה, הפכה להיות כינוי לכח האלקטרוני.


כאשר שאלו את [[הרבי הריי"צ]] אודות הלימוד בבית הספר לבנות בתל אביב, ענה כי יש להקפיד על הלימוד באידיש, והוסיף כי ב[[עברית]] אין כל קדושה והיא כשפת הגויים אשר מצפצפים ומלהגים בלשונם, ולמרות שיש בה טומאה שכן נוסדה על ידי פורקי עול, אך גם אינה גרועה משאר שפות של שאר האומות, שגם בהם יש טומאה. מצד שני, כותב [[הרבי הריי"צ]] באגרותיו, כי מכיון שהכניסו מילים זרות בשפת העברית, נמצא כי אין זה לשון הקודש, ואין חל עליה האיסור לדבר בלשון הקודש דברי חול.
כאשר שאלו את [[הרבי הריי"צ]] אודות הלימוד בבית הספר לבנות בתל אביב, ענה כי יש להקפיד על הלימוד באידיש, והוסיף כי ב[[עברית]] אין כל קדושה והיא כשפת הגויים אשר מצפצפים ומלהגים בלשונם, ולמרות שיש בה טומאה שכן נוסדה על ידי פורקי עול, אך גם אינה גרועה משאר שפות של שאר האומות, שגם בהם יש טומאה. מצד שני, כותב [[הרבי הריי"צ]] באגרותיו, כי מכיון שהכניסו מילים זרות בשפת העברית, נמצא כי אין זה לשון הקודש, ואין חל עליה האיסור לדבר ב[[לשון הקודש]] דברי חול.


כאשר שאלו את הרבי, הורה כי יש לראות האם יש ילדים ספרדיים בכיתה אשר בבתיהם לא מדברים אידיש, וממילא יתקשו בלימודם ועל כן ילמדו בלה"ק.
כאשר שאלו את הרבי, הורה כי יש לראות האם יש ילדים ספרדיים בכיתה אשר בבתיהם לא מדברים אידיש, וממילא יתקשו בלימודם ועל כן ילמדו בעברית.


פעם כאשר כתבו את ה[[ליקוט השבועי]] בעברית, כתב הרבי כי זה {{ציטוטון|לה"ק מוזר}}.  
פעם כאשר כתבו את ה[[ליקוט השבועי]] בעברית, כתב הרבי כי זה {{ציטוטון|לה"ק מוזר}}.  
1,047

עריכות