12,050
עריכות
ירושה: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
מ
החלפת טקסט – "אהבה " ב־"אהבה "
מ (החלפת טקסט – "רחמים " ב־"רחמים ") תגית: עריכה ממכשיר נייד |
מ (החלפת טקסט – "אהבה " ב־"אהבה ") |
||
| שורה 21: | שורה 21: | ||
הירושה שהורישו האבות לכל בני ישראל; | הירושה שהורישו האבות לכל בני ישראל; | ||
1. בגלל גודל הביטול שלהם (בחינת מרכבה), על כן זכו להוריש ולהמשיך [[נפש]] [[רוח (חלק הנפש)|רוח]] ו[[נשמה]] מעשר ספירות דקדושה - לבניהם אחריהם עד עולם. ובזה הורישו לכל אחד מישראל [[אהבה טבעית]] לה'- המסותרת בתוך פנימיות הלב. | 1. בגלל גודל הביטול שלהם (בחינת מרכבה), על כן זכו להוריש ולהמשיך [[נפש]] [[רוח (חלק הנפש)|רוח]] ו[[נשמה]] מעשר ספירות דקדושה - לבניהם אחריהם עד עולם. ובזה הורישו לכל אחד מישראל [[[[אהבה]] טבעית]] לה'- המסותרת בתוך פנימיות הלב. | ||
אהבה מסותרת זו שהאבות ממשיכים לכל אחד מישראל, היא בחינת [[חכמה]] שבנפש, שאין ענינה הגיון והשכלה, אלא כח הביטול לה', כי [[אב (חכמה)|אב הוא בחינת חכמה]] שהיא בחינת כח-מה, והוא הכח להיות [[ביטול#אופן הביטול#ביטול במציאות|בטל במציאות]] לה' בבחינת [[יחודא עילאה]]. תכונה זו הורישו האבות לכל אחד מבני האבות הנ"ל, שיוכל גם הוא להיות בטל לה' כמרכבה, ו"חייב אדם לומר מתי יגיעו מעשי למעשי אבותי אברהם יצחק ויעקב". | [[אהבה]] מסותרת זו שהאבות ממשיכים לכל אחד מישראל, היא בחינת [[חכמה]] שבנפש, שאין ענינה הגיון והשכלה, אלא כח הביטול לה', כי [[אב (חכמה)|אב הוא בחינת חכמה]] שהיא בחינת כח-מה, והוא הכח להיות [[ביטול#אופן הביטול#ביטול במציאות|בטל במציאות]] לה' בבחינת [[יחודא עילאה]]. תכונה זו הורישו האבות לכל אחד מבני האבות הנ"ל, שיוכל גם הוא להיות בטל לה' כמרכבה, ו"חייב אדם לומר מתי יגיעו מעשי למעשי אבותי אברהם יצחק ויעקב". | ||
2. שורש נשמת האבות ואופן עבודתם את ה', הם המידות כנ"ל, אף אלו באים ב[[ירושה]] לכל בני ישראל. | 2. שורש נשמת האבות ואופן עבודתם את ה', הם המידות כנ"ל, אף אלו באים ב[[ירושה]] לכל בני ישראל. | ||
[[אברהם]], מידת החסד - "אברהם אוהבי"; [[יצחק]], מידת ה[[ספירת הגבורה|גבורה]] - "פחד יצחק"; [[יעקב]], מידת ה[[ספירת התפארת|תפארת]] (רחמים) -"א-לקי אבי אברהם ופחד יצחק היה לי", התכללות חסד ו[[ספירת הגבורה|גבורה]] כאחד. אופן עבודת ה' במידות אלו - אהבה יראה ו[[רחמים]] - אפשרי בכל אחד ואחת מישראל, בירושתם מהאבות. | [[אברהם]], מידת החסד - "אברהם אוהבי"; [[יצחק]], מידת ה[[ספירת הגבורה|גבורה]] - "פחד יצחק"; [[יעקב]], מידת ה[[ספירת התפארת|תפארת]] (רחמים) -"א-לקי אבי אברהם ופחד יצחק היה לי", התכללות חסד ו[[ספירת הגבורה|גבורה]] כאחד. אופן עבודת ה' במידות אלו - [[אהבה]] יראה ו[[רחמים]] - אפשרי בכל אחד ואחת מישראל, בירושתם מהאבות. | ||
3. האבות התחילו להמשיך ה[[שכינה]] מלמעלה למטה לאחר שנסתלקה ה[[שכינה]] מהארץ לרקיע. ובזה פתחו ב"[[אלפים תורה]]". (עפ"י מאמר רבותינו זכרונם לברכה בדבר ששת אלפי שנות קיום העולם; אלפיים תוהו, אלפיים תורה ואלפיים [[ימות המשיח]]). סילוק ה[[שכינה]] נגרם עקב חטא [[עץ הדעת]] והחטאים שאחריו, עד שהיה העולם משמש באפילה. אך משבא אברהם התחיל להמשיך (למשוך) את ה[[שכינה]] לעולם ולהאיר, וכן יצחק ויעקב וכו', שהמשיכו להחזיר את ה[[שכינה]] לעולם. | 3. האבות התחילו להמשיך ה[[שכינה]] מלמעלה למטה לאחר שנסתלקה ה[[שכינה]] מהארץ לרקיע. ובזה פתחו ב"[[אלפים תורה]]". (עפ"י מאמר רבותינו זכרונם לברכה בדבר ששת אלפי שנות קיום העולם; אלפיים תוהו, אלפיים תורה ואלפיים [[ימות המשיח]]). סילוק ה[[שכינה]] נגרם עקב חטא [[עץ הדעת]] והחטאים שאחריו, עד שהיה העולם משמש באפילה. אך משבא אברהם התחיל להמשיך (למשוך) את ה[[שכינה]] לעולם ולהאיר, וכן יצחק ויעקב וכו', שהמשיכו להחזיר את ה[[שכינה]] לעולם. | ||