39,916
עריכות
מ (החלפת טקסט – "טלית " ב־"טלית ") |
מ (החלפת טקסט – " נדר " ב־" נדר ") |
||
שורה 1: | שורה 1: | ||
[[קובץ:התרת נדרים2.jpg|שמאל|ממוזער|350px|[[הרבי]] עורך התרת נדרים]] | [[קובץ:התרת נדרים2.jpg|שמאל|ממוזער|350px|[[הרבי]] עורך התרת נדרים]] | ||
'''התרת נדרים''' הוא מושג הלכתי, המבטא התרה של רב מומחה או שלושה הדיוטות שמתירים נדר שהאדם נדר ואסר עליו, וכאשר הם אומרים לאדם כי הנדר מותרלו ואין כאן נדר יותר, נעקר הנדר מעיקרו ונעשה כאילו אין כאן נדר. | '''התרת נדרים''' הוא מושג הלכתי, המבטא התרה של רב מומחה או שלושה הדיוטות שמתירים [[נדר]] שהאדם [[נדר]] ואסר עליו, וכאשר הם אומרים לאדם כי הנדר מותרלו ואין כאן [[נדר]] יותר, נעקר הנדר מעיקרו ונעשה כאילו אין כאן נדר. | ||
==שיטת אדמו"ר הצמח צדק== | ==שיטת אדמו"ר הצמח צדק== | ||
החכם מתיר את הנדר דווקא כאשר האדם מתחרט על נדרו, ואומר כי לו היה יודע דבר פלוני לא היה נודר כלל. אבל אם האדם אומר כי הוא אינו מתחרט על נדרו, אלא שמכאן ולהבא אינו חפץ בנדר יותר, אין ניתן להתיר את הנדר. המפרשים מתלבטים האם מדובר כאן בכעין גילוי דעת למפרע כי הנדר לא היה מעולם וזאת על ידי פסק החכם או שלושה הדיוטות כי לא היה נדר מעולם{{הערת שוליים|1=כן היא גם שיטת הכסף משנה בראש פרק י"ג מהלכות נדרים "ענין התרת חכם אינו אלא הוראה שמורה שהוא מותר, ואין ללשון הפרה בזה ענין, אבל הפרת הבעל אינו כן, אלא חלו והבעל בהפרתו עקרם". וכן ביאר הרבי ב[[ליקוטי שיחות]] [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15902&hilite=a0c3eec5-63d1-4358-9926-735489de2c96&st=%D7%9E%D7%99%D7%92%D7%96+%D7%92%D7%99%D7%99%D7%96&pgnum=200 חלק י"ג] בדעת רש"י.}}, או שמדובר בחלות המתהווית בעת התרת הנדר, אלא שהנדר נידר עתה גם שעבר, ויש שאף הגדירו זאת בהגדרה "מכאן ולהבא - למפרע", כלומר: ההתרה היא רק מכאן ולהבא ולא גילוי דעת למפרע, אלא שמכאן ולהבא ההנהגה כלפי הנדר היא כאילו לא היה כאן נדר כלל{{הערת שוליים|כן היא שיטת הגאון רבי [[שמעון יהודה שקופ]].}}, וזוהי גם שיטת אדמו"ר הצמח צדק{{הערת שוליים|1=מדברי [[אדמו"ר הצמח צדק]] משמע ס"ל שכן היא דעת כל הראשונים, ורש"י ביניהם. אך הרבי ב[[ליקוטי שיחות]] [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15902&hilite=a0c3eec5-63d1-4358-9926-735489de2c96&st=%D7%9E%D7%99%D7%92%D7%96+%D7%92%D7%99%D7%99%D7%96&pgnum=200 חלק י"ג] סבור כי אמנם כן היא דעת שאר הראשונים, אך לא כן דעת רש"י.}}. | החכם מתיר את הנדר דווקא כאשר האדם מתחרט על נדרו, ואומר כי לו היה יודע דבר פלוני לא היה נודר כלל. אבל אם האדם אומר כי הוא אינו מתחרט על נדרו, אלא שמכאן ולהבא אינו חפץ בנדר יותר, אין ניתן להתיר את הנדר. המפרשים מתלבטים האם מדובר כאן בכעין גילוי דעת למפרע כי הנדר לא היה מעולם וזאת על ידי פסק החכם או שלושה הדיוטות כי לא היה [[נדר]] מעולם{{הערת שוליים|1=כן היא גם שיטת הכסף משנה בראש פרק י"ג מהלכות נדרים "ענין התרת חכם אינו אלא הוראה שמורה שהוא מותר, ואין ללשון הפרה בזה ענין, אבל הפרת הבעל אינו כן, אלא חלו והבעל בהפרתו עקרם". וכן ביאר הרבי ב[[ליקוטי שיחות]] [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15902&hilite=a0c3eec5-63d1-4358-9926-735489de2c96&st=%D7%9E%D7%99%D7%92%D7%96+%D7%92%D7%99%D7%99%D7%96&pgnum=200 חלק י"ג] בדעת רש"י.}}, או שמדובר בחלות המתהווית בעת התרת הנדר, אלא שהנדר נידר עתה גם שעבר, ויש שאף הגדירו זאת בהגדרה "מכאן ולהבא - למפרע", כלומר: ההתרה היא רק מכאן ולהבא ולא גילוי דעת למפרע, אלא שמכאן ולהבא ההנהגה כלפי הנדר היא כאילו לא היה כאן [[נדר]] כלל{{הערת שוליים|כן היא שיטת הגאון רבי [[שמעון יהודה שקופ]].}}, וזוהי גם שיטת אדמו"ר הצמח צדק{{הערת שוליים|1=מדברי [[אדמו"ר הצמח צדק]] משמע ס"ל שכן היא דעת כל הראשונים, ורש"י ביניהם. אך הרבי ב[[ליקוטי שיחות]] [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15902&hilite=a0c3eec5-63d1-4358-9926-735489de2c96&st=%D7%9E%D7%99%D7%92%D7%96+%D7%92%D7%99%D7%99%D7%96&pgnum=200 חלק י"ג] סבור כי אמנם כן היא דעת שאר הראשונים, אך לא כן דעת רש"י.}}. | ||
===התרת החכם=== | ===התרת החכם=== | ||
ב[[תלמוד ירושלמי]]{{הערת שוליים|מובא בהרא"ש בנדרים נערה המאורסה סימן ט'. וכ"כ בחידושי [[הרשב"א]] שם וע"ש דס"ל דהגמרא שלנו ב[[ברייתא]] (דע"ז ב') ס"ל גם כןכן (צמח צדק).}} נפסק כי הבעל אומר "מופר לך בטל לך", | ב[[תלמוד ירושלמי]]{{הערת שוליים|מובא בהרא"ש בנדרים נערה המאורסה סימן ט'. וכ"כ בחידושי [[הרשב"א]] שם וע"ש דס"ל דהגמרא שלנו ב[[ברייתא]] (דע"ז ב') ס"ל גם כןכן (צמח צדק).}} נפסק כי הבעל אומר "מופר לך בטל לך", | ||
והזקן אומר "אין כאן נדר, אין כאן שבועה". כי "אין כאן נדר" חשוב התרת הנדר, שעל ידי דבורו מתיר הנדר, שהחכם עוקר את הנדר מעיקרו, והרי זה כאילו לא היה עליה נדר מעולם{{הערת שוליים|כדמוכח בכתובות פרק המדיר דף על דבר ע"ב חכם עוקר את הנדר מעיקרו כו', וברש"י שם - "וה"ל כאילו לא נדרה מעולם כלל יעו"ש (שם).}}. [[אדמו"ר הצמח צדק]]{{הערת שוליים|1=בחידושיו על [[מסכת גיטין]] [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16092&hilite=193151f1-830a-44c0-87e7-1310ff4b1974&st=%D7%AA%D7%95%D7%9A+%D7%9B%D7%93%D7%99+%D7%93%D7%99%D7%91%D7%95%D7%A8&pgnum=233 דף ל"ב].}} מסביר שעל ידי דבור הזקן באומרו "מותר לך" או "אין כאן נדר", על ידי דבור זה דוקא נעקר הנדר מעיקרו. | והזקן אומר "אין כאן נדר, אין כאן שבועה". כי "אין כאן נדר" חשוב התרת הנדר, שעל ידי דבורו מתיר הנדר, שהחכם עוקר את הנדר מעיקרו, והרי זה כאילו לא היה עליה [[נדר]] מעולם{{הערת שוליים|כדמוכח בכתובות פרק המדיר דף על דבר ע"ב חכם עוקר את הנדר מעיקרו כו', וברש"י שם - "וה"ל כאילו לא נדרה מעולם כלל יעו"ש (שם).}}. [[אדמו"ר הצמח צדק]]{{הערת שוליים|1=בחידושיו על [[מסכת גיטין]] [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16092&hilite=193151f1-830a-44c0-87e7-1310ff4b1974&st=%D7%AA%D7%95%D7%9A+%D7%9B%D7%93%D7%99+%D7%93%D7%99%D7%91%D7%95%D7%A8&pgnum=233 דף ל"ב].}} מסביר שעל ידי דבור הזקן באומרו "מותר לך" או "אין כאן נדר", על ידי דבור זה דוקא נעקר הנדר מעיקרו. | ||
ומביא הצ"צ, כי כן כותב גם [[הבית יוסף]]{{הערת שוליים|נדרים תחלת סימן רכ"ח בשם תשובות לה[[רמב"ן]]סימן רס"ב.}}: {{ציטוטון|והענין, כמתיר הקשר, שחזר הענין כלא היה, כאדם שמצא חבל קשור והתירו, והרי הוא כאילו לא היה, וזהו | ומביא הצ"צ, כי כן כותב גם [[הבית יוסף]]{{הערת שוליים|נדרים תחלת סימן רכ"ח בשם תשובות לה[[רמב"ן]]סימן רס"ב.}}: {{ציטוטון|והענין, כמתיר הקשר, שחזר הענין כלא היה, כאדם שמצא חבל קשור והתירו, והרי הוא כאילו לא היה, וזהו |
עריכות