39,916
עריכות
יציאת מצרים: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
←בתורת החסידות
מ (החלפת טקסט – "צעקה " ב־"צעקה ") |
|||
| שורה 46: | שורה 46: | ||
מסיבה זו, מסביר אדמו"ר הזקן, תקנו את פרשת יציאת מצרים בשעת [[קריאת שמע]] דווקא, למרות ש[[מצוות זכירת יציאת מצרים|היא]] מצוה בפני עצמה ולא ממצות [[קריאת שמע]] כדאיתא ב[[מסכת ברכות|גמרא]] ו[[שולחן ערוך|פוסקים]] אלא מפני שהן דבר אחד ממש. על כך מרומז גם בסוף פרשת יציאת מצרים המסתיים במילים {{ציטוטון|אני ה' אלהיכם}}, המורה על ביטול הנפש באחדותו יתברך, כמבואר. | מסיבה זו, מסביר אדמו"ר הזקן, תקנו את פרשת יציאת מצרים בשעת [[קריאת שמע]] דווקא, למרות ש[[מצוות זכירת יציאת מצרים|היא]] מצוה בפני עצמה ולא ממצות [[קריאת שמע]] כדאיתא ב[[מסכת ברכות|גמרא]] ו[[שולחן ערוך|פוסקים]] אלא מפני שהן דבר אחד ממש. על כך מרומז גם בסוף פרשת יציאת מצרים המסתיים במילים {{ציטוטון|אני ה' אלהיכם}}, המורה על ביטול הנפש באחדותו יתברך, כמבואר. | ||
==תורת החסידות== | |||
תורת החסידות נמשלה ליציאת מצרים. אך מעלה יתירה בה: יציאת מצרים הוא ענין של שבירה ועזיבה ולכן הלכו ממצרים. יציאת מצרים של חסידות הוא בירור ותיקון, יציאה ממצרים וגבולים של עולם, אבל בתוך העולם. זאת אומרת, בתוך העולם צריכים להיות ביציאה ממיצר וגבול של העולם. להוריד את המיצר וגבול ולהפנים ("דערהערן") את האמת, שהעולם עצמו הוא באמת טוב, כיון שזהו הרי רצונו יתברך, זהו על ידי [[עבודת ה'|עבודה]] של חסידות{{הערה|[[היום יום - כ"ה טבת}}. | |||
ב[[יציאת מצרים]] של [[חסידות]], ישנו ה[[מצווה]] של סיפור יציאת מצרים, לספר סיפורים [[חסיד]]יים ולהפנים את הסיפור ב[[פנימיות]] דפנימיות. צריכים לדעת שכל סיפור הוא הוראה בחיים. כל סיפור צריך להביא [[מידה]] טובה ו[[חיות]] פנימי בהידור מצווה ולהפנים את דרכי הנועם של [[תורת החסידות]]{{הערה|היום יום כ"ו מנחם אב}}. | |||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||