39,916
עריכות
מ (החלפת טקסט – "ערב שבת " ב־"ערב שבת ") |
אין תקציר עריכה |
||
שורה 9: | שורה 9: | ||
אחד מתלמידיו של המגיד ממזריטש, היה רבי [[אהרן גורדון]], שהיה גם רופאו. פעם אחת, באחת מערבי השבתות שבעת חוליו של המגיד, הוא עמד ליד מיטתו המגיד כדי להשגיח ולשמור על בריאותו, בעוד המגיד אמר את מזמור הודו שלפני [[תפילת מנחה]] של ערב שבת. כאשר הגיע המגיד לפסוק "כל אוכל תתעב נפשם", נתבטלה תאוות האכילה אצל תלמידו, עד שמאז טעם באוכל טעם טיט. כאשר המשיך המגיד באמירת המזמור, ועמד להגיע לאמירת פסוק "ויזעקו אל ה'", נמלט תלמידו של המגיד מהחדר, מכיוון שהרגיש שנשמתו עומדת לפרוח ממנו.{{הערה|כתבי הר"ר יאשיה שו"ב עמ' צא.}}. | אחד מתלמידיו של המגיד ממזריטש, היה רבי [[אהרן גורדון]], שהיה גם רופאו. פעם אחת, באחת מערבי השבתות שבעת חוליו של המגיד, הוא עמד ליד מיטתו המגיד כדי להשגיח ולשמור על בריאותו, בעוד המגיד אמר את מזמור הודו שלפני [[תפילת מנחה]] של ערב שבת. כאשר הגיע המגיד לפסוק "כל אוכל תתעב נפשם", נתבטלה תאוות האכילה אצל תלמידו, עד שמאז טעם באוכל טעם טיט. כאשר המשיך המגיד באמירת המזמור, ועמד להגיע לאמירת פסוק "ויזעקו אל ה'", נמלט תלמידו של המגיד מהחדר, מכיוון שהרגיש שנשמתו עומדת לפרוח ממנו.{{הערה|כתבי הר"ר יאשיה שו"ב עמ' צא.}}. | ||
==מצות טועמיה חיים זכו== | |||
כתוב בפסוק והי' ביום השישי והכינו כו' שצריך הכנה לשבת, ומצוה עפ"י שו"ע לטעום מכל מאכל שנתבשל לשבת שנאמר טועמי' חיים זכו. | |||
הרמז בזה על פי תורת החסידות שבכללות העולם אזי האלף השביעי נקרא "יום שכולו שבת", ואז תהי' הסעודה מלויתן ושור הבר, וידוע הפי' על פי חסידות שיתגלה פנימיות התורה ע"י משיח שיבוא בב"א, וזה נקרא סעודת הצדיקים מנשמות הנקראים [[נוני ימא]], שהם נקראים לויתן מתומ"צ שלהם, וכל נשמות מ[[עלמא דאתגליא]] מתורה ומצוות שלהם נקראים שור הבר, ועל כן כיון שהתחיל יום השישי שנת ת"ק היתה הזכות והמצוה לטעום מהמאכלים של שבת, ולכן נשלח לעולם הזה [[הבעש"ט]] לגלות פנימיות התורה, וכל מה שיתגלה פנימי' התורה ע"י הצדיקי' עד ביאת המשיח זה נק' טעימא בעלמא, ועיקר הסעודה תהי' לעתיד אבל קודם לזה לא הי' ביכולת לנשמות בגופים לטעום מאילנא דחיי{{הערה|1=[http://www.chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/bsht/kst/3/418&search=%D7%90%D7%9C%D7%A4%D7%99%D7%9D כתר שם טוב ע' תיח] - מדברי אדמו"ר הרש"ב.}}. | |||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
{{קצרמר|חגים ומועדים}} | {{קצרמר|חגים ומועדים}} | ||
{{שבת}} | {{שבת}} | ||
[[קטגוריה:שבת]] | [[קטגוריה:שבת]] |
עריכות