39,916
עריכות
חכים ולא בחכמה ידיעא: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
מ
החלפת טקסט – "צומח " ב־"צומח "
מ (החלפת טקסט – "חסד " ב־"חסד ") |
מ (החלפת טקסט – "צומח " ב־"צומח ") |
||
| שורה 9: | שורה 9: | ||
מובא כי אף כי דרגת "חכים ולא בחכמה ידיעא" אינה בגדר של השגה, הרי שהיא מקור לחכמה המושגת. ולכן נקראת היא בשם "חכים", שהיא מקור החכמה, וממנה המשכת החכמה בעולמות [[בי"ע]]. שאף שאין ערוך לחכמה ד[[בריאה]] וכל שכן [[חכמה]] ד[[עשיה]] לחכמה זו, הרי היא מקור להם. | מובא כי אף כי דרגת "חכים ולא בחכמה ידיעא" אינה בגדר של השגה, הרי שהיא מקור לחכמה המושגת. ולכן נקראת היא בשם "חכים", שהיא מקור החכמה, וממנה המשכת החכמה בעולמות [[בי"ע]]. שאף שאין ערוך לחכמה ד[[בריאה]] וכל שכן [[חכמה]] ד[[עשיה]] לחכמה זו, הרי היא מקור להם. | ||
המשל המובא בחסידות לבאר את השתלשלות החכמה בעולמות [[בי"ע]] מן ה[[חכמה]] של [[עולם האצילות]] שהיא בגדר "חכים ולא בחכמה ידיעא" היא מן תפוח גשמי. שבתפוח הגשמי יש בו מתיקות וחיך אוכל, וידוע כי "אין לך כל עשב ועשב שאין לו מזל ברקיע שמכה אותו ואומר לו גדל". ואף על פי כן פשיטא שבמזל שאינו מערך ומהות זה כלל, ואין בכח | המשל המובא בחסידות לבאר את השתלשלות החכמה בעולמות [[בי"ע]] מן ה[[חכמה]] של [[עולם האצילות]] שהיא בגדר "חכים ולא בחכמה ידיעא" היא מן תפוח גשמי. שבתפוח הגשמי יש בו מתיקות וחיך אוכל, וידוע כי "אין לך כל עשב ועשב שאין לו מזל ברקיע שמכה אותו ואומר לו גדל". ואף על פי כן פשיטא שבמזל שאינו מערך ומהות זה כלל, ואין בכח ה[[צומח]] אשר בארץ טעם ומתיקות. אלא מבואר הענין שמתיקו נמשך מ[[חסד]] ומרירו מ[[גבורה]], והם עניינים רוחניים, אלא שבהשתלשלות וסדר ירידת המדרגות נתגשמו עד שנמשך מבחינת [[ספירת החסד|חסד]] מתיקות. ואם היות שאין ערוך למתיקות של התפוח הגשמי הרי הוא ממזגו ותכונתו. וכמו שניתן לראות שיש כמה מיני תענוג ועריבות ברוחניות כמו תענוג של דבר חכמה, ותענוג של ניגון. | ||
וכך הוא הענין גם ב[[חכמה]] שיש בה גבוה מעל גבוה. שאף שאין [[חכמה]] דבריאה לא מערך ולא מהות החכמה הנגלית ב[[עשיה]], מכל מקום הוא מקור ושורש להיות ממנה התהוות בחינת [[חכמה]] דעשיה הנגלית. וכך היא [[חכמה]] דאצילות, שאף שהיא בחינת "חכים ולא בחכמה ידיעה" מכל מקום היא בחינת מקור דמקור. (ראה [[תורה אור]] פרשת וירא, ד"ה "פתח אליהו"). | וכך הוא הענין גם ב[[חכמה]] שיש בה גבוה מעל גבוה. שאף שאין [[חכמה]] דבריאה לא מערך ולא מהות החכמה הנגלית ב[[עשיה]], מכל מקום הוא מקור ושורש להיות ממנה התהוות בחינת [[חכמה]] דעשיה הנגלית. וכך היא [[חכמה]] דאצילות, שאף שהיא בחינת "חכים ולא בחכמה ידיעה" מכל מקום היא בחינת מקור דמקור. (ראה [[תורה אור]] פרשת וירא, ד"ה "פתח אליהו"). | ||