נקודה: הבדלים בין גרסאות בדף

טעם הראשון הוא לפי שחכמה באה בבחינת נקודה מהדרגות שלמעלה מהחכמה, והיינו, שהחכמה היא המדריגה התחתונה של הגילויים שלמעלה ממנה, ולזאת היא נחשבת נקודה מהענינים שלמעלה ממנה. ומזה מובן שחכמה היא נקודה שיש בה ציור, שהרי נקודה זו ענינה הוא סוף המדריגות העליונות ממנה, היינו שיש בה הענינים שלמעלה ממנה, אלא שהם באופן של נקודה, וא"כ הרי זו נקודה שיש בה ציור.  

וטעם השני הוא, מפני שחכמה היא ראשית הגילוי, וכל ראשית הגילוי בא בבחינת נקודה דוקא. וגם מזה מובן שחכמה היא נקודה שיש בה ציור, שהרי בהיות והיא ראשית הגילוי, יש בה הענינים שיתגלו אחר כך, אלא שהם באופן של נקודה, א"כ הרי זו נקודה שיש בה ציור. אבל ספירת המלכות היא נקודה עצמית שאין בה ציור, שהיא בבחינת העדר המציאות וההתפשטות ובבחינת ביטול בתכלית. ואף שספירת המלכות היא מקור וראשית לבי"ע, וא"כ יש בה ציור, מ"מ, זהו דוקא בבחינת מלכות שבמלכות, אבל עצם המלכות כמו שהיא באצילות אינה מקור לבי"ע והיא בבחינת נקודה שאין בה ציור, דספי' המלכות היא נקודה תחת היסוד, והיא בעלי' ובביטול להענינים שלמעלה ממנה{{הערה|1=[http://www.chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/tm/7/11/107&search=%D7%A1%D7%A4%D7%99%D7%A8%D7%AA+%D7%94%D7%9E%D7%9C%D7%9B%D7%95%D7%AA תורת מנחם חלק ז, שנת תשי"ג חלק ראשון, יום שמחת תורה, ה'תשי"ג עמ' 107]}}.