39,916
עריכות
מ
החלפת טקסט – " א"כ" ב־" אם כן"
מ (החלפת טקסט – "וא"כ" ב־"ואם כן") |
מ (החלפת טקסט – " א"כ" ב־" אם כן") |
||
| שורה 10: | שורה 10: | ||
טעם הראשון הוא לפי שחכמה באה בבחינת נקודה מהדרגות שלמעלה מהחכמה, והיינו, שהחכמה היא המדריגה התחתונה של הגילויים שלמעלה ממנה, ולזאת היא נחשבת נקודה מהענינים שלמעלה ממנה. ומזה מובן שחכמה היא נקודה שיש בה ציור, שהרי נקודה זו ענינה הוא סוף המדריגות העליונות ממנה, היינו שיש בה הענינים שלמעלה ממנה, אלא שהם באופן של נקודה, ואם כן הרי זו נקודה שיש בה ציור. | טעם הראשון הוא לפי שחכמה באה בבחינת נקודה מהדרגות שלמעלה מהחכמה, והיינו, שהחכמה היא המדריגה התחתונה של הגילויים שלמעלה ממנה, ולזאת היא נחשבת נקודה מהענינים שלמעלה ממנה. ומזה מובן שחכמה היא נקודה שיש בה ציור, שהרי נקודה זו ענינה הוא סוף המדריגות העליונות ממנה, היינו שיש בה הענינים שלמעלה ממנה, אלא שהם באופן של נקודה, ואם כן הרי זו נקודה שיש בה ציור. | ||
וטעם השני הוא, מפני שחכמה היא ראשית הגילוי, וכל ראשית הגילוי בא בבחינת נקודה דוקא. וגם מזה מובן שחכמה היא נקודה שיש בה ציור, שהרי בהיות והיא ראשית הגילוי, יש בה הענינים שיתגלו אחר כך, אלא שהם באופן של נקודה, | וטעם השני הוא, מפני שחכמה היא ראשית הגילוי, וכל ראשית הגילוי בא בבחינת נקודה דוקא. וגם מזה מובן שחכמה היא נקודה שיש בה ציור, שהרי בהיות והיא ראשית הגילוי, יש בה הענינים שיתגלו אחר כך, אלא שהם באופן של נקודה, אם כן הרי זו נקודה שיש בה ציור. אבל ספירת המלכות היא נקודה עצמית שאין בה ציור, שהיא בבחינת העדר המציאות וההתפשטות ובבחינת ביטול בתכלית. ואף שספירת המלכות היא מקור וראשית לבי"ע, ואם כן יש בה ציור, מ"מ, זהו דוקא בבחינת מלכות שבמלכות, אבל עצם המלכות כמו שהיא באצילות אינה מקור לבי"ע והיא בבחינת נקודה שאין בה ציור, דספי' המלכות היא נקודה תחת היסוד, והיא בעלי' ובביטול להענינים שלמעלה ממנה{{הערה|1=[http://www.chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/tm/7/11/107&search=%D7%A1%D7%A4%D7%99%D7%A8%D7%AA+%D7%94%D7%9E%D7%9C%D7%9B%D7%95%D7%AA תורת מנחם חלק ז, שנת תשי"ג חלק ראשון, יום שמחת תורה, ה'תשי"ג עמ' 107]}}. | ||
כלומר: מכיון שמציאות ספירת המלכות היא רק '''לגלות''' את אורות הספירות העליונות, נמצא כי היא מחמת עצמה אין לה אור וגילוי עצמי, שהרי כל ענינה הוא להראות כיצד מציאות הספירות העליונות מאירות גם בבי"ע, בבחינת מראה שרק מגלה את האור שכבר קיים (אספקלריא דלית לה מגרמה כלום), ויש בו שני חלקים: 1. חלק קבלת העול, שעל ידו מתגלה מציאות האור בבי"ע, והיא נקודה שאין לה ציור. 2. חלק התגלות האור בבי"ע, שהוא הציור. נמצא שהחלק הראשון, שהוא עצמות המלכות דהיינו שורש קבלת עול מלכות שמים במקום החושך, אין לו ציור. | כלומר: מכיון שמציאות ספירת המלכות היא רק '''לגלות''' את אורות הספירות העליונות, נמצא כי היא מחמת עצמה אין לה אור וגילוי עצמי, שהרי כל ענינה הוא להראות כיצד מציאות הספירות העליונות מאירות גם בבי"ע, בבחינת מראה שרק מגלה את האור שכבר קיים (אספקלריא דלית לה מגרמה כלום), ויש בו שני חלקים: 1. חלק קבלת העול, שעל ידו מתגלה מציאות האור בבי"ע, והיא נקודה שאין לה ציור. 2. חלק התגלות האור בבי"ע, שהוא הציור. נמצא שהחלק הראשון, שהוא עצמות המלכות דהיינו שורש קבלת עול מלכות שמים במקום החושך, אין לו ציור. | ||