39,916
עריכות
ציפור המדברת: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
מ
החלפת טקסט – "ע"י" ב־"על ידי"
מ (החלפת טקסט – "זהב " ב־"זהב ") |
מ (החלפת טקסט – "ע"י" ב־"על ידי") |
||
| שורה 10: | שורה 10: | ||
{{ציטוטון|אין אשה אלא ליופי. פירוש, דהקב"ה ברא את הגשמי{{הערה|נוסח אחר: עולם}} הזה וברא בתוכו את האדם בצלמו, כדי שישרה בו. כמשל בית השרים בבית הוועד שרושמים מבחוץ שזה ביתו של פלוני. ולמה עשה זאת{{הערה|נוסח אחר: כן}}, הלוא כל המלאכים הם שליש עולם ואורות מצוחצחות, פירוש עולמות יפים מאוד, (איך) אך שיפה הדבר הזה מאד{{הערה|נוסח אחר: ואורות יפות ומצוחצחות עד מאד, עם כל זה יש לו יותר תענוג מן האדם}}. '''כמשל הציפור המדברת לפני המלך, אף על פי שמדבר דברי שטות, יש למלך יותר תענוג מכל הדברים שמדברים דברי שכל'''{{הערה|נוסח אחר: מכל מליצות השרים המשוררים}}. כך כשהחומר העכור{{הערה|נוסח אחר: האדם החומרי}} כשמעלה במחשבתו את כל העולמות {{הערה|נוסח אחר: במחשבתו עולמות עליונים}}, נופל עליהם חיל ורעדה מחמת יראתם של השם יתברך, ורואים {{הערה|נוסח אחר: מיראתו של הקב"ה, ורואה}} אור גדול מצוחצח. וכל זה נתגלה מחמת האדם שבעולם השפל, ונולד התפארות גדול מאוד בה[[קב"ה]]. וזהו אין אשה, פירוש הגו"ף נקרא אש"ה, שמחמת הגוף נולד יופי גדול {{הערה|נוסח אחר: אין אשה, דהיינו החומר, אלא ליופי, רוצה לומר שהיופי היינו התפארת העליון נתגדל מזה מאד}}.}} | {{ציטוטון|אין אשה אלא ליופי. פירוש, דהקב"ה ברא את הגשמי{{הערה|נוסח אחר: עולם}} הזה וברא בתוכו את האדם בצלמו, כדי שישרה בו. כמשל בית השרים בבית הוועד שרושמים מבחוץ שזה ביתו של פלוני. ולמה עשה זאת{{הערה|נוסח אחר: כן}}, הלוא כל המלאכים הם שליש עולם ואורות מצוחצחות, פירוש עולמות יפים מאוד, (איך) אך שיפה הדבר הזה מאד{{הערה|נוסח אחר: ואורות יפות ומצוחצחות עד מאד, עם כל זה יש לו יותר תענוג מן האדם}}. '''כמשל הציפור המדברת לפני המלך, אף על פי שמדבר דברי שטות, יש למלך יותר תענוג מכל הדברים שמדברים דברי שכל'''{{הערה|נוסח אחר: מכל מליצות השרים המשוררים}}. כך כשהחומר העכור{{הערה|נוסח אחר: האדם החומרי}} כשמעלה במחשבתו את כל העולמות {{הערה|נוסח אחר: במחשבתו עולמות עליונים}}, נופל עליהם חיל ורעדה מחמת יראתם של השם יתברך, ורואים {{הערה|נוסח אחר: מיראתו של הקב"ה, ורואה}} אור גדול מצוחצח. וכל זה נתגלה מחמת האדם שבעולם השפל, ונולד התפארות גדול מאוד בה[[קב"ה]]. וזהו אין אשה, פירוש הגו"ף נקרא אש"ה, שמחמת הגוף נולד יופי גדול {{הערה|נוסח אחר: אין אשה, דהיינו החומר, אלא ליופי, רוצה לומר שהיופי היינו התפארת העליון נתגדל מזה מאד}}.}} | ||
[[אדמו"ר הזקן]] כותב על דברי הרב המגיד: {{ציטוטון|וכמו שכתוב בלק"א בשם המגיד נ"ע המשל מלב מלכים אין חקר כשרוצים להמשיכו שיפנה לבקשת ההדיוט הוא | [[אדמו"ר הזקן]] כותב על דברי הרב המגיד: {{ציטוטון|וכמו שכתוב בלק"א בשם המגיד נ"ע המשל מלב מלכים אין חקר כשרוצים להמשיכו שיפנה לבקשת ההדיוט הוא על ידי שמביאים בנו הקטן שישתעשע בו או שמביאים דבר חדוש כמו צפור המדברת. כי כלום חסר מבית המלך ואין כל [[זהב]] וכסף חשוב לנגדו מאומה רק איזה דבר חידוש}}{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/adhaz/lkutey/15/19d&search=%D7%A6%D7%A4%D7%95%D7%A8+%D7%94%D7%9E%D7%93%D7%91%D7%A8%D7%AA. ליקוטי תורה, פרשה במדבר, יט ד]}}. | ||
===המלך מתפנה מטרדותיו=== | ===המלך מתפנה מטרדותיו=== | ||
שר, ויותר כך מלך, אינו מתרגש גם מדברים גדולים במיוחד, דווקא דבר חידוש כמו ציפור המדברת הוא שיכול לעורר בו צחוק ותענוג{{הערה|1=[http://www.otzar770.com/library/display_page.asp?nPageNumber=208&cPartLetter=b&nBookId=112&refrashBookNav=Y ספר המאמרים תשי"א - תשי"ג עמוד 208]}}. כדברי אדמו"ר הזקן {{ציטוטון|המלך גם בהיותו טרוד מאד מאד ברוממות גדולת מלכותו ולא יפנה מטרדתו ורוממתו גם לכל דבר גדול "דהרי כולא קמיה כאין כו'{{הערה|1=תרגום מארמית = שהרי כולם נגדו (נגד ה[[קב"ה]]) לא נחשבים למאומה}} אך כשמראין לפניו דבר חידוש כצפור המדברת כו' יפנה לזה כו'}}{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/adhaz/maamarei/566b/30/640&search=%D7%A6%D7%A4%D7%95%D7%A8+%D7%94%D7%9E%D7%93%D7%91%D7%A8%D7%AA מאמרי אדה"ז, תקס"ו ח"ב, להבין שרש הדברים, תר"מ]}}. | שר, ויותר כך מלך, אינו מתרגש גם מדברים גדולים במיוחד, דווקא דבר חידוש כמו ציפור המדברת הוא שיכול לעורר בו צחוק ותענוג{{הערה|1=[http://www.otzar770.com/library/display_page.asp?nPageNumber=208&cPartLetter=b&nBookId=112&refrashBookNav=Y ספר המאמרים תשי"א - תשי"ג עמוד 208]}}. כדברי אדמו"ר הזקן {{ציטוטון|המלך גם בהיותו טרוד מאד מאד ברוממות גדולת מלכותו ולא יפנה מטרדתו ורוממתו גם לכל דבר גדול "דהרי כולא קמיה כאין כו'{{הערה|1=תרגום מארמית = שהרי כולם נגדו (נגד ה[[קב"ה]]) לא נחשבים למאומה}} אך כשמראין לפניו דבר חידוש כצפור המדברת כו' יפנה לזה כו'}}{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/adhaz/maamarei/566b/30/640&search=%D7%A6%D7%A4%D7%95%D7%A8+%D7%94%D7%9E%D7%93%D7%91%D7%A8%D7%AA מאמרי אדה"ז, תקס"ו ח"ב, להבין שרש הדברים, תר"מ]}}. | ||
| שורה 22: | שורה 22: | ||
===דירה בתחתונים=== | ===דירה בתחתונים=== | ||
דווקא העולם הזה, משום שיש בו תחושה של יֵשות עצמית והעדר ההתבטלות, הקב"ה חפץ לשכון בו. כי כאשר ה'יש' מתבטל אל הקדושה באמצעות [[אתכפיא]] ו[[אתהפכא]] – יש בכך חידוש שאין בכל העולמות העליונים{{הערה|1="וכמו על דרך [[משל]] למטה לב מלכים אין חקר וכשרוצים להמשיך לבו להיות פונה לבקשת ההדיוט הוא | דווקא העולם הזה, משום שיש בו תחושה של יֵשות עצמית והעדר ההתבטלות, הקב"ה חפץ לשכון בו. כי כאשר ה'יש' מתבטל אל הקדושה באמצעות [[אתכפיא]] ו[[אתהפכא]] – יש בכך חידוש שאין בכל העולמות העליונים{{הערה|1="וכמו על דרך [[משל]] למטה לב מלכים אין חקר וכשרוצים להמשיך לבו להיות פונה לבקשת ההדיוט הוא על ידי שמביאים לפניו דבר חידוש כמו צפור המדברת כו' הגם שבני אדם מדברים בבינה יתירה אלא שזה אינו חידוש אבל זה שהצפור מדברת הוא חידוש וממשיך לב המלך. כך מה שהיש מתבטל הוא דבר חידוש שמבהמה נעשה אדם וכמ"ש אדם ובהמה תושיע ה' (ועל ידי זה דוקא מעורר למעלה מעלה היינו המשכת רצון ותענוג העליון...)" [http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/adhaz/lkutey/18/48d&search=%D7%A6%D7%A4%D7%95%D7%A8+%D7%94%D7%9E%D7%93%D7%91%D7%A8%D7%AA ליקוטי תורה, פרשה שלח, מח ד]}}. חידוש זה ממגלה את התענוג והצחוק שלמעלה{{הערה|1=והנה יצחק הוא מלשון צחוק ותענוג וכמ"ש צחק עשה לי כו' כל השמע יצחק לי והוא לשון עתיד שיתגלה בחינת התענוג העליון שלמעלה והוא על ידי בחינת הבירורי' שלמטה בבחינת אתכפיא ואתהפכא מחשוכא לנהורא על ידי העלאות והמשכות כנ"ל. וכמו התענוג והצחוק שלמטה שאינו אלא מאיזו שינוי והתחדשות כמו למשל צפור המדברת וכדומה שאין דרכה וטבעה לדבר משא"כ מאדם המדבר אין מקבלים תענוג כלל לפי שדרכו בתמידות לדבר. [http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/adhaz/toraor/7/21c&search=%D7%A6%D7%A4%D7%95%D7%A8+%D7%94%D7%9E%D7%93%D7%91%D7%A8%D7%AA תורה אור, ויצא, כא,ג]}}. | ||
והנה יצחק הוא מלשון צחוק ותענוג וכמ"ש צחק עשה לי כו' כל השמע יצחק לי והוא לשון עתיד שיתגלה בחינת התענוג העליון שלמעלה והוא | והנה יצחק הוא מלשון צחוק ותענוג וכמ"ש צחק עשה לי כו' כל השמע יצחק לי והוא לשון עתיד שיתגלה בחינת התענוג העליון שלמעלה והוא על ידי בחינת הבירורי' שלמטה בבחינת מחשוכא לנהורא על ידי העלאות והמשכות כנ"ל. וכמו התענוג והצחוק שלמטה שאינו אלא מאיזו שינוי והתחדשות כמו למשל צפור המדברת וכדומה שא | ||
זה גם חידושה של הגאולה – שדווקא בתוך גדרי העולם הזה הגשמי והתחתון יתגלה הקב"ה בכבודו ובעצמו. | זה גם חידושה של הגאולה – שדווקא בתוך גדרי העולם הזה הגשמי והתחתון יתגלה הקב"ה בכבודו ובעצמו. | ||
| שורה 31: | שורה 31: | ||
בעולם יש כ-330 מינים של תוכים. לכל מיני התוכים יש כושר חיקוי, ישנם מצטיינים יותר וישנם פחות. לתוכים יש תיבת תהודה מיוחדת שיכולה להפיק מגוון רחב של קולות ולכן תוכים שונים מסוגלים לחקות מגוון רחב של צלילים וקולות, כולל דיבור אנושי. האפרור האפריקני נחשב לתוכי בעל כושר החיקוי הטוב ביותר ויכול ללמוד עד לכשבע מאות מילים. | בעולם יש כ-330 מינים של תוכים. לכל מיני התוכים יש כושר חיקוי, ישנם מצטיינים יותר וישנם פחות. לתוכים יש תיבת תהודה מיוחדת שיכולה להפיק מגוון רחב של קולות ולכן תוכים שונים מסוגלים לחקות מגוון רחב של צלילים וקולות, כולל דיבור אנושי. האפרור האפריקני נחשב לתוכי בעל כושר החיקוי הטוב ביותר ויכול ללמוד עד לכשבע מאות מילים. | ||
===אינה ממין המדבר=== | ===אינה ממין המדבר=== | ||
למרות שציפור המדברת, יכולה לדבר בפועל, היא אינה נכללת ב'מין המדבר', ואינה אפילו ממוצע בין 'מין החי' ו'מין המדבר', זאת כיון ש"דיבורה" אינו מגיע מהנפש, אלא פעולה טכנית של השמעת קול{{הערה|1="וכידוע שיש צפור המדברת | למרות שציפור המדברת, יכולה לדבר בפועל, היא אינה נכללת ב'מין המדבר', ואינה אפילו ממוצע בין 'מין החי' ו'מין המדבר', זאת כיון ש"דיבורה" אינו מגיע מהנפש, אלא פעולה טכנית של השמעת קול{{הערה|1="וכידוע שיש צפור המדברת על ידי שמלמדים אותה תנועת המוצאות, ואינה במדרי' המדבר, ואינה נמנה בהממוצעים שבין חי למדבר" [http://www.chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/maharshab/terav/2/30/905&search=%D7%A6%D7%A4%D7%95%D7%A8+%D7%94%D7%9E%D7%93%D7%91%D7%A8%D7%AA המשך תער"ב, חלק שני, ש"פ ויקו"פ, העת"ר, תתקה]}}. לעומת זאת אילם, למרות שאינו יכול לדבר הוא ממין המדבר{{הערה|ד"ה לולב וערבה, רנ"ט.}}{{הערה|1=[http://www.otzar770.com/library/display_page.asp?nPageNumber=446&cPartLetter=b&nBookId=113&refrashBookNav=Y ספר המאמרים תשי"ד - תשט"ז, עמוד 190]}}. | ||
==קישורים חיצונים== | ==קישורים חיצונים== | ||