משתה ושמחה (פורים): הבדלים בין גרסאות בדף

'''משתה ושמחה''' הינה המצווה העיקרית של [[חג הפורים]]. באופן כללי חיוב המצווה הוא לשתות ולשמוח במשך היום כולו, שנקבע ב[[מגילת אסתר|מגילה]]{{הערה|אסתר ט, כב.}} ל"ימי משתה ושמחה"; אך עיקרו בסעודה שזמנה ביום הפורים. [[חז"ל]] קבעו שחיוב שתיית ה[[יין]] בפורים הוא "עד דלא ידע בין ארור המן לברוך מרדכי".

חובת משתה ושמחה היא לסעוד את סעודת פורים. זמנה של הסעודה הוא ביום הפורים, ואף שגם בליל פורים יש להרבות בסעודה - אין יוצאים בכך ידי חובה{{הערה|1=[http://beta.hebrewbooks.org/tursa.aspx?a=oc_x3075 שולחן ערוך או"ח סי' תרצה] סעיף א', וברמ"א שם.}}. במהלך היום, זמנה הוא בצהרי היום לאחר המנחה{{הערה|שם=רמא|רמ"א שם.}}. אמנם לדעת ה[[של"ה]]{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?sits=1&req=14406&st=%u05de%u05d2%u05d9%u05dc%u05d4 מסכת מגילה, עמוד הצדקה].}} יש לערוך את הסעודה השכם בבוקר, שהוא זמן אכילת המלכים, ואז ערכה [[אסתר המלכה]] את סעודתה עם [[אחשוורוש]] ו[[המן]].

|תוכן=אמר [[רבא]]: מיחייב איניש לבסומי בפוריא, עד דלא ידע בין ארור המן לברוך מרדכי"