39,916
עריכות
משתה ושמחה (פורים): הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
מ
החלפת טקסט – " יין" ב־" יין"
מ (החלפת טקסט – "ברכת המזון " ב־"ברכת המזון ") |
מ (החלפת טקסט – " יין" ב־" יין") |
||
| שורה 24: | שורה 24: | ||
לדעת רבינו אפרים{{הערה|הובא ב[[ר"ן]] למגילה שם, ובבית יוסף על טור או"ח סי' תרצה סעיף ב.}} הסיפור שמביאה הגמרא לאחר מכן, אודות [[רבה]] שהשתכר ושחט את [[רב זירא]] - משמעותו היא שלמעשה דברי רבא נדחים ואין חיוב להשתכר בפורים. וכן יש המפרשים שחיוב השכרות הוא רק למצוה, ולא לעכב{{הערה|הגהות מיימוניות על [[הרמב"ם]] דלקמן בשם ראבי"ה. שו"ת מהרי"ל סימן נו.}}. | לדעת רבינו אפרים{{הערה|הובא ב[[ר"ן]] למגילה שם, ובבית יוסף על טור או"ח סי' תרצה סעיף ב.}} הסיפור שמביאה הגמרא לאחר מכן, אודות [[רבה]] שהשתכר ושחט את [[רב זירא]] - משמעותו היא שלמעשה דברי רבא נדחים ואין חיוב להשתכר בפורים. וכן יש המפרשים שחיוב השכרות הוא רק למצוה, ולא לעכב{{הערה|הגהות מיימוניות על [[הרמב"ם]] דלקמן בשם ראבי"ה. שו"ת מהרי"ל סימן נו.}}. | ||
ו[[הרמב"ם]]{{הערה|הלכות מגילה פ"ב הלכה טו.}} פסק: "כיצד חובת סעודה זו.. ושותה יין עד שישתכר וירדם בשכרותו וכו'". וכן כתב ה[[מהרי"ל]]{{הערה|הובא ברמ"א או"ח שם סעיף ב'. וכתב הפרי מגדים "וכן ראוי לעשות".}} שחיוב השתיה הוא עד שירדם, ואז לא ידע בין ארור המן לברוך מרדכי. | ו[[הרמב"ם]]{{הערה|הלכות מגילה פ"ב הלכה טו.}} פסק: "כיצד חובת סעודה זו.. ושותה [[יין]] עד שישתכר וירדם בשכרותו וכו'". וכן כתב ה[[מהרי"ל]]{{הערה|הובא ברמ"א או"ח שם סעיף ב'. וכתב הפרי מגדים "וכן ראוי לעשות".}} שחיוב השתיה הוא עד שירדם, ואז לא ידע בין ארור המן לברוך מרדכי. | ||
כמו כן יש המגבילים את חיוב השתיה: "יש אומרים דאין צריך להשתכר כל כך, אלא ישתה יותר מלימודו"{{הערה|רמ"א שם, מהכלבו (סי' מה) וכן כתב הארחות חיים (הל' מגילה ופורים אות לח) הובא בבית יוסף על הטור שם.}}. על פי דעה זו יש שפירשו{{הערה|כך פירש יד אפרים על השולחן ערוך שם, והקדים "ולי הצעיר נתפרש בחזיון לילה".}} ש"עד דלא ידע" פירושו "עד ולא עד בכלל", זאת אומרת שעליו להשתכר מעט, אך להזהר ולהגביל זאת כך שלא יגיע למצב שישכח ש"ארור המן וברוך מרדכי". | כמו כן יש המגבילים את חיוב השתיה: "יש אומרים דאין צריך להשתכר כל כך, אלא ישתה יותר מלימודו"{{הערה|רמ"א שם, מהכלבו (סי' מה) וכן כתב הארחות חיים (הל' מגילה ופורים אות לח) הובא בבית יוסף על הטור שם.}}. על פי דעה זו יש שפירשו{{הערה|כך פירש יד אפרים על השולחן ערוך שם, והקדים "ולי הצעיר נתפרש בחזיון לילה".}} ש"עד דלא ידע" פירושו "עד ולא עד בכלל", זאת אומרת שעליו להשתכר מעט, אך להזהר ולהגביל זאת כך שלא יגיע למצב שישכח ש"ארור המן וברוך מרדכי". | ||
| שורה 52: | שורה 52: | ||
ותמהו על כך המפרשים{{הערה|מהרש"א והגהות יעב"ץ על מגילה שם, הובאו ונדחו בלקוטי שיחות חלק ל"א דלקמן.}}, כיצד ייתכן לומר ש[[רבה]] שחט את [[רב זירא]], ואפילו מתוך שכרות גדולה. ב[[תורת החסידות]] הובאו כמה ביאורים בסיפור זה בדרך הסוד{{הערה|נסמנו בהערה 11 בלקוטי שיחות דלקמן.}}, אך מוכרח שבנוסף לתוכן הרוחני, אירע סיפור זה גם כפשוטו - שהרי הובא בגמרא כחלק מדיון [[הלכה|הלכתי]], ואכן הפוסקים לומדים ממנו הלכה למעשה{{הערה|1=ראה גם [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?sits=1&req=16047&st=%u05e8%u05d1%u05d4http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?sits=1&req=16047&st=%u05e8%u05d1%u05d4 שיחת י"ג [[ניסן]] תשמ"ו].}}. | ותמהו על כך המפרשים{{הערה|מהרש"א והגהות יעב"ץ על מגילה שם, הובאו ונדחו בלקוטי שיחות חלק ל"א דלקמן.}}, כיצד ייתכן לומר ש[[רבה]] שחט את [[רב זירא]], ואפילו מתוך שכרות גדולה. ב[[תורת החסידות]] הובאו כמה ביאורים בסיפור זה בדרך הסוד{{הערה|נסמנו בהערה 11 בלקוטי שיחות דלקמן.}}, אך מוכרח שבנוסף לתוכן הרוחני, אירע סיפור זה גם כפשוטו - שהרי הובא בגמרא כחלק מדיון [[הלכה|הלכתי]], ואכן הפוסקים לומדים ממנו הלכה למעשה{{הערה|1=ראה גם [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?sits=1&req=16047&st=%u05e8%u05d1%u05d4http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?sits=1&req=16047&st=%u05e8%u05d1%u05d4 שיחת י"ג [[ניסן]] תשמ"ו].}}. | ||
[[הרבי]] מבאר{{הערה|1=[http://www.chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/lkus/31/10/2/177&search=%D7%A7%D7%9D+%D7%A8%D7%91%D7%94 לקוטי שיחות חלק ל"א שיחת פורים ב']. נדפסה גם (במהדורה ראשונית) ב[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?sits=1&req=14950&st=%u05DC%u05D1%u05E1%u05D5%u05DE%u05D9 לקוטי שיחות חלק כ"ז בהוספות, ע' 267]. ועל פי ביאורו מתיישבים עוד כמה פרטים בסיפור, עיי"ש.}} שסיפור זה אכן התרחש כפשוטו ורב זירא אכן [[מיתה|מת]] בפועל. אלא שיחד עם זה - אין בכך כל חסרון, ואדרבה: שכרותם של רבה ורב זירא לא היתה שכרות מ[[יין]] גרידא, אלא מ[[יינה של תורה]], סודות התורה{{הערה|בדומה לביאור החסידות (לקוטי שיחות חלק כ"ז ע' 121, חלק י"ב ע' 55) על מיתת [[נדב ואביהוא]] בני [[אהרן]] שהיו "שתויי יין" - שהתעלו בקרבתם הגדולה לקדוש ברוך הוא עד שהגיעו ל[[כלות הנפש]].}}. בשעת הסעודה, גילה רבה סודות התורה מופלאים ונעלים כאלו, שרק הוא יכול היה להשיג אותם ולהשאר שלם בגופו למרות התפעלותו - אך לא רב זירא{{הערה|שהרי "רבה" פירושו גדלות, ו"רב זירא" (מלשון זעירא, זעיר) פירושו קטנות. היינו שלרבה היו "[[מוחין דגדלות]]" יותר מלרב זירא.}}. לכן נשמתו של רב זירא פרחה מגופו, מגודל תשוקתו להידבק בה', עד שרבה התפלל עליו וחזר לחיים. | [[הרבי]] מבאר{{הערה|1=[http://www.chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/lkus/31/10/2/177&search=%D7%A7%D7%9D+%D7%A8%D7%91%D7%94 לקוטי שיחות חלק ל"א שיחת פורים ב']. נדפסה גם (במהדורה ראשונית) ב[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?sits=1&req=14950&st=%u05DC%u05D1%u05E1%u05D5%u05DE%u05D9 לקוטי שיחות חלק כ"ז בהוספות, ע' 267]. ועל פי ביאורו מתיישבים עוד כמה פרטים בסיפור, עיי"ש.}} שסיפור זה אכן התרחש כפשוטו ורב זירא אכן [[מיתה|מת]] בפועל. אלא שיחד עם זה - אין בכך כל חסרון, ואדרבה: שכרותם של רבה ורב זירא לא היתה שכרות מ[[יין]] גרידא, אלא מ[[יינה של תורה]], סודות התורה{{הערה|בדומה לביאור החסידות (לקוטי שיחות חלק כ"ז ע' 121, חלק י"ב ע' 55) על מיתת [[נדב ואביהוא]] בני [[אהרן]] שהיו "שתויי [[יין]]" - שהתעלו בקרבתם הגדולה לקדוש ברוך הוא עד שהגיעו ל[[כלות הנפש]].}}. בשעת הסעודה, גילה רבה סודות התורה מופלאים ונעלים כאלו, שרק הוא יכול היה להשיג אותם ולהשאר שלם בגופו למרות התפעלותו - אך לא רב זירא{{הערה|שהרי "רבה" פירושו גדלות, ו"רב זירא" (מלשון זעירא, זעיר) פירושו קטנות. היינו שלרבה היו "[[מוחין דגדלות]]" יותר מלרב זירא.}}. לכן נשמתו של רב זירא פרחה מגופו, מגודל תשוקתו להידבק בה', עד שרבה התפלל עליו וחזר לחיים. | ||
הרבי מוסיף שהאפשרות להגיע למצב זה של התגלות סודות התורה ניתנת בפורים לכל אחד ואחד, כשם שהחיוב "לבסומי עד דלא ידע" מוטל על כל אחד ואחד. | הרבי מוסיף שהאפשרות להגיע למצב זה של התגלות סודות התורה ניתנת בפורים לכל אחד ואחד, כשם שהחיוב "לבסומי עד דלא ידע" מוטל על כל אחד ואחד. | ||