39,916
עריכות
שינויים
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
מ
שוחזר מעריכות של שלום (שיחה) לעריכה האחרונה של שיע בוט
את '''קטורת הסמים''' הקטירו על גג [[מזבח הקטורת]]. קטורת הסמים נעשתה בכל שנה ושנה והכילה 368 מנים (כ177- ק"ג).
בכל יום היו מקטירים ממנה מנה (480 גרם), מתוך 368 המנים שהכילה קטורת הסמים. המנה חולק לשתי הקטרות, מחצית המנה הוקטר בבקר ומחציתו בערב. דהיינו, לשנה נצרכו 365 מנים כמנין ימות החמה. את 3 המנים הנותרים, היה הכהן שוחק אותם בערב [[יום הכיפורים]] "דקה מן הדקה", עד שמוציא מהם מלא חופניו כדי להקטירם ביום הכיפורים. (הנותר הוא "מותר הקטורת"). הקטורת נעשתה במקום קדוש (בתוך העזרה), בכלי הקודש ומשל הקודש.
הקטורת הורכבה מאחד עשר סוגי בשמים שמשקלם הכולל 368 מנה. (סוגי הבשמים שהכילה הקטורת: נטף, שחלת, חלבונה (ריחה רע), ולבונה - מכל אחד משקל 70 מנה. מור, קציעה, שיבולת נרד וכרכום - מכל אחד משקל 16 מנה. קושט - 12 מנה. קינמון - 9 מנה. קילופה - 3 מנים. משקל כולם 368 מנה{{הערה|1=כריתות ו:.}}. בנוסף לכך הוסיפו מלח סדומית - רובע קב (6 בצים), כיפת הירדן - כל שהוא (מעט), מעלה עשן (סוג עשב שגורם לעשן ולהתמר ולעלות) - כל שהוא (מעט).
== תהליך הקטרת הקטורת ==
הכהן שזכה בדישון המזבח הקדים בבקר, לקח את הטני (כלי מ[[זהב]] מזהב המכיל ½2 קבין), והניחו על הארץ ליד מזבח הזהב.
לאחר מכן נטל בידיו את דשן (אפר) הקטורת (שנותר מהקטרה קודמת) מעל גבי המזבח והניח בתוך הטני. את השארית שלא יכל ליטול בחופניו טאטא במטאטא לתוך הטני. בגמר הדישון הניח הכהן את הטני במקומו על הארץ, ויצא. (בערב לאחר הדלקת הנרות חזר הכהן שזכה בדישון המזבח, הוציא את הטני עם הדשן, ושפכו אצל המזבח{{הערה|1=תמיד ג', ט'.}}.
הכהן שזכה להקטיר את הקטורת, היה נוטל את הכף (כלי מ[[זהב]] מזהב המכיל 3 קבין) כשהבזך (כף [[זהב]] קטנה המכילה חצי מנה). היה בתוכה מלא וגדוש בקטורת הסמים (חצי מנה - 240 גרם). על מנת שלא תתפזר הקטורת מן הבזך, ניתן הבזך בתוך הכף, כשמעליו כיסוי בד נאה המכסה את הקטורת הגדושה שבתוכו. יחד עם הכהן שזכה להקטיר, נכנס כהן אחר שבא לסייעו, ונעמדו ליד המזבח.
באותו עת הכהן שזכה במחתה נטל מחתה של [[כסף (מתכת)|כסף]] (המכילה 4 קבין), ועלה לראש מזבח העולה, ומילא את מחתת ה[[כסף (מתכת)|כסף]] הכסף בגחלים. לאחר מכן ירד ועירה את הגחלים לתוך מחתה של [[זהב]] (המכילה 3 קבין). נטל את מחתת ה[[זהב]] הזהב המלאה בגחלים, נכנס למקדש, שפכה על גבי מזבח הקטורת, רידדה בשולי המחתה והשתחוה ויצא.
מיד לאחר מכן נטל הכהן שבידיו הכף, את הבזך מתוכו ונתנו לכהן שנכנס עימו לסייעו. הכהן שעימו שפך את הקטורת מן הבזך (והשאריות שבכף), לתוך חופניו של הכהן שזכה להקטיר, משתחוה ויוצא.
