שדה: הבדלים בין גרסאות בדף

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
נוספו 1,937 בתים ,  6 בספטמבר 2016
אין תקציר עריכה
שורה 11: שורה 11:
*האיסור לשוב לקחת '[[לקט ושכחה]]' - באם הוא שכח לקצור, או שנפלו לו שניים או שלושה שיבולים או עומרים.
*האיסור לשוב לקחת '[[לקט ושכחה]]' - באם הוא שכח לקצור, או שנפלו לו שניים או שלושה שיבולים או עומרים.
כמו כן, שאר המצוות הכרוכות בתבואה ובפירות, הינן מסתעפות מגידולי השדה.
כמו כן, שאר המצוות הכרוכות בתבואה ובפירות, הינן מסתעפות מגידולי השדה.
==מקום זריעת המצוות==
ב[[זהר]] מבואר, שעניינו של 'שדה' הוא [[ספירת המלכות]] שקשורה עם ה[[אשה]], וכן היא גם נקראת '[[חקל תפוחין קדישין]]'. וכן כתוב{{הערה|ריש [[פרשת חיי שרה]] קכב, א.}} בנוגע לפסוק{{הערה|[[מגילת קהלת]] ה, ח.}} "וְיִתְרוֹן אֶרֶץ בַּכֹּל הוּא, מֶלֶךְ לְשָׂדֶה נֶעֱבָד", ש"מיהו ה'מלך' - זה [[הקדוש ברוך הוא]], ו'לשדה נעבד' - זהו השדה אשר ברכו ה', דהיינו, [[גן עדן]], וכאשר הוא מתוקן, אזי המלך מתחבר עמו. והיינו, ש'שדה' היא פנימיות המלכות (לעומת ארץ סתם, שהיא מחיצוניותה), והמעלה בשדה, היא ששם מגדלים תבואה, וכן הוא גם בנוגע ל[[גן עדן]], ששם הוא המקום שבו 'גדלה' ההארה האלוקית שעל ידי 'זריעת' המצוות. ולכן המלך - גילוי [[אור אין סוף]] 'נעבד' ונמשך ל'שדה'{{הערה|שם=חי|1=[http://chabadlibrary.org/books/admur/mlukat/1/38/index.htm מאמר ד"ה ויהיו חיי שרה]], [[תש"ל]].}}.
אמנם, מכיוון שהעיקר הוא לעשות [[דירה בתחתונים]], לכן הקב"ה שלח את [[אדם הראשון]] מגן עדן, לעשות את העולם שיהא 'שדה' אשר בה יתגלה ה'מלך', גם מצד העולם (שהעולם יהיה כלי לגילוי זה), ולכן המלך 'נעבד' לשדה{{הערה|שם=חי}}. ואכן כך מבואר בנוגע לפסוק "והנה אנחנו מאלמים אלומים בתוך השדה"{{הערה|[[פרשת וישב]] לז, ז.}} - ש[[השבטים|בני]] [[יעקב]] היו עסוקים ב[[עבודת הבירורים]], לאגוד ולאחד את כל הכוחות שישמשו רק ל[[עבודת ה']]{{הערה|1=[[לקוטי שיחות]] חלק ג' שיחה לפ' וישב סעיפים ד-ה (עמ' 807-8). [[תורה אור]] [[פרשת וישב]] [http://chabadlibrary.org/books/adhaz/toraor/9/27c.htm עמ' כז, ג ואילך].}}.
וממשיך הזהר{{הערה|שם קכב, ב.}} ואומר, ש'מלך' זה "אשה יראת ה'"{{הערה|[[ספר משלי]] לא, ל.}}, ו'לשדה נעבד' זו "אשה זרה"{{הערה|[[ספר משלי]] ז, ה.}}, והיינו, שזהו מכיוון ש"אית {{כתב קטן|(יש)}} שדה ואית שדה" - שכשם שישנה שדה שבה שורה הקדושה, כך ישנה שדה שבה נמצא כל עניין של [[קליפות]], [[רע]] ו[[מוות]]. והמשכתו של המלך אל השדה, תלוי במעשיהם של התחתונים.


==החילוק בין שדה לשקר==
==החילוק בין שדה לשקר==
{{ערך מורחב|ערך=[[חקל תפוחין קדישין]]}}
השדה בפנימיות התורה היא משל להשכינה הקדושה הנקראת [[חקל תפוחין קדישין]]. אך בזוהר הקדוש מבואר{{הערה|ר"פ חיי דקכ"ב ע"ב, מובא ב[[אור התורה]] פרשת פינחס ד"ה ושעיר עזים אחד לחטאת > א'קע}}. בענין הפסוק "מלך לשדה נעבד": {{ציטוטון|אית שדה ואית שדה ... ובג"כ שעיר דר"ח בגין דאתפרש ההוא שדה ממלכא קדישא ולא שריין בההוא שדה ברכאן מהאי מלך}} כלומר: יש שדה בקדושה ויש שדה ב[[טומאה]], והשדה בטומאה נפרש מהשדה דקדושה ולכן לא שורה בשדה זו ברכתו של [[הקב"ה|המלך]].
בשער הכוונות ל[[אר"י]]{{הערה|קבלת שבת}} מבואר החילוק בין שני הבחינות של "שדה", כי המילה שדה היא משל להשכינה כפי שנמצאת בכניסת השבת, שאז היא עולה מעולמות [[בי"ע]] הנקראים עולמות ה[[שקר]], לאצילות הנקרא עולם ה[[אמת]]. לעומת זאת הכינוי שדה במשמעות השניה, היא השכינה כפי שמלובשת בקלי' להחיותם בתורת גלות, ואז היא מתעלמת באותיות [[שקר]], בצורה כזאת: האות [[ק]] המורה על הרגל שעליה נאמר "רגליה יורדות מות", ההתפשטות למקום השקר, נהפכת ל[[ד]] שהיא ביטול מלשון דלות, וה[[ר]] המורה על גילוי השכינה הנעלם בתחתונים נהפך ל[[ה]] המורה על גילוי בבחינת אשה מעוברת.
בשער הכוונות ל[[אר"י]]{{הערה|קבלת שבת}} מבואר החילוק בין שני הבחינות של "שדה", כי המילה שדה היא משל להשכינה כפי שנמצאת בכניסת השבת, שאז היא עולה מעולמות [[בי"ע]] הנקראים עולמות ה[[שקר]], לאצילות הנקרא עולם ה[[אמת]]. לעומת זאת הכינוי שדה במשמעות השניה, היא השכינה כפי שמלובשת בקלי' להחיותם בתורת גלות, ואז היא מתעלמת באותיות [[שקר]], בצורה כזאת: האות [[ק]] המורה על הרגל שעליה נאמר "רגליה יורדות מות", ההתפשטות למקום השקר, נהפכת ל[[ד]] שהיא ביטול מלשון דלות, וה[[ר]] המורה על גילוי השכינה הנעלם בתחתונים נהפך ל[[ה]] המורה על גילוי בבחינת אשה מעוברת.


תפריט ניווט