39,916
עריכות
וואכנאכט (ליל ברית): הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
מ
החלפת טקסט – "השל"ה " ב־"השל"ה "
מ (החלפת טקסט – "ניסן " ב־"ניסן ") |
מ (החלפת טקסט – "השל"ה " ב־"השל"ה ") |
||
| שורה 12: | שורה 12: | ||
בספרי הקודש מובאים לכך טעמים נוספים{{הערה|בספר 'זכר דוד' כתב שהיות והתורה כתבה 'וביום השמיני ימול בשר ערלתו', משמע שכל היום השמיני הוא יום של שמחה הקשוהר עם מצוות המילה, אלא שבפועל לא יכול למול עד הבוקר, ולכן מתחילים בשמחה הקשורה עם המצווה כבר בלילה. בעל חידושי הרי"ם מביא בספרו שהטעם לכך הוא היות שמצווה זו הינה מצווה שאדם יכול לקיים רק לעיתים רחוקות, מן הראוי שיתכונן לכך מתוך ציפיה והשתוקקות, וכמו שעשה רבי [[לוי יצחק מברדיטשוב]] שמידי שנה נותר ער במוצאי [[חג הפסח]] ובמוצאי [[שמחת תורה]] מתוך השתוקקות להניח את התפילין שלא הניח שמונה ימים.}}. | בספרי הקודש מובאים לכך טעמים נוספים{{הערה|בספר 'זכר דוד' כתב שהיות והתורה כתבה 'וביום השמיני ימול בשר ערלתו', משמע שכל היום השמיני הוא יום של שמחה הקשוהר עם מצוות המילה, אלא שבפועל לא יכול למול עד הבוקר, ולכן מתחילים בשמחה הקשורה עם המצווה כבר בלילה. בעל חידושי הרי"ם מביא בספרו שהטעם לכך הוא היות שמצווה זו הינה מצווה שאדם יכול לקיים רק לעיתים רחוקות, מן הראוי שיתכונן לכך מתוך ציפיה והשתוקקות, וכמו שעשה רבי [[לוי יצחק מברדיטשוב]] שמידי שנה נותר ער במוצאי [[חג הפסח]] ובמוצאי [[שמחת תורה]] מתוך השתוקקות להניח את התפילין שלא הניח שמונה ימים.}}. | ||
בנוגע לזמן הלימוד, ישנם חילוקים במנהגים{{הערה|בספר 'מעבר יבק' על הזוהר, כתב בפירושו על שיר השירים שהלימוד צריך להתחיל בזמן השקיעה, ולהימשך עד חצות הלילה, ואילו השל"ה כתב שצריך להישאר ערים עד הברית מילה עצמה.}}. | בנוגע לזמן הלימוד, ישנם חילוקים במנהגים{{הערה|בספר 'מעבר יבק' על הזוהר, כתב בפירושו על שיר השירים שהלימוד צריך להתחיל בזמן השקיעה, ולהימשך עד חצות הלילה, ואילו [[השל"ה]] כתב שצריך להישאר ערים עד הברית מילה עצמה.}}. | ||
==מנהג חב"ד ב'וואך נאכט'== | ==מנהג חב"ד ב'וואך נאכט'== | ||