39,916
עריכות
כפר חב"ד: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
מ
החלפת טקסט – "אדמו"ר הריי"צ " ב־"אדמו"ר הריי"צ "
מ (החלפת טקסט – " שבת קודש " ב־" שבת קודש ") |
מ (החלפת טקסט – "אדמו"ר הריי"צ " ב־"אדמו"ר הריי"צ ") תגית: עריכה ממכשיר נייד |
||
| שורה 4: | שורה 4: | ||
[[קובץ: כפר חבד.jpg|שמאל|ממוזער|250px|כפר חב"ד במבט אוירי. במרכז: בנין [[770]]]] | [[קובץ: כפר חבד.jpg|שמאל|ממוזער|250px|כפר חב"ד במבט אוירי. במרכז: בנין [[770]]]] | ||
[[קובץ:מרכז כפר חבד תשט.jpg |שמאל|ממוזער|250px|מרכז כפר חב"ד בשנת [[תש"ט]]]] | [[קובץ:מרכז כפר חבד תשט.jpg |שמאל|ממוזער|250px|מרכז כפר חב"ד בשנת [[תש"ט]]]] | ||
'''כפר חב"ד''' הוא יישוב ב[[ארץ ישראל]] המיועד ל[[חסידות חב"ד|חסידי חב"ד]]. הישוב הוקם ב[[כ"א אייר תש"ט]] בהוראת | '''כפר חב"ד''' הוא יישוב ב[[ארץ ישראל]] המיועד ל[[חסידות חב"ד|חסידי חב"ד]]. הישוב הוקם ב[[כ"א אייר תש"ט]] בהוראת אדמו"ר הריי"צ כדי לקלוט את החסידים שעלו מ[[רוסיה]] בתום [[מלחמת העולם השניה]]{{הערה|ראו גם "[[יציאת רוסיה תש"ו]]".}}. הכפר ממוקם במרכז הארץ, דרומית לעיר [[תל אביב]] וצפונית לעיר [[לוד]], ונמצא תחת שיפוט המועצה המקומית עמק לוד. | ||
הכפר נבנה על חרבות הכפר ספריא - כפר ערבי נטוש - ותושביו התבססו בשנים הראשונות על חקלאות. במשך השנים התמעט מאוד העיסוק בחקלאות וכיום ישנם משקים בודדים בלבד. כפר חב"ד משמש גם כמרכז לחסידי חב"ד בארץ הקודש, למרות שתושביו הם חלק קטן מכלל חסידי חב"ד בארץ הקודש. | הכפר נבנה על חרבות הכפר ספריא - כפר ערבי נטוש - ותושביו התבססו בשנים הראשונות על חקלאות. במשך השנים התמעט מאוד העיסוק בחקלאות וכיום ישנם משקים בודדים בלבד. כפר חב"ד משמש גם כמרכז לחסידי חב"ד בארץ הקודש, למרות שתושביו הם חלק קטן מכלל חסידי חב"ד בארץ הקודש. | ||
| שורה 16: | שורה 16: | ||
להקמת כפר חב"ד קדמה יזמה להקמת ישוב חב"די שהחלה בשנת [[תש"ד]], אז הציע הרב [[אליעזר קרסיק]] להקים ישוב בו יגורו חסידי חב"ד, שיפתחו מפעלים ויעבדו בחקלאות ועל ידי הרווחים יממנו את המוסדות שיוקמו בישוב. | להקמת כפר חב"ד קדמה יזמה להקמת ישוב חב"די שהחלה בשנת [[תש"ד]], אז הציע הרב [[אליעזר קרסיק]] להקים ישוב בו יגורו חסידי חב"ד, שיפתחו מפעלים ויעבדו בחקלאות ועל ידי הרווחים יממנו את המוסדות שיוקמו בישוב. | ||
ההצעה הפכה למעשית לאחר [[מלחמת העולם השנייה]] ובשלהי שנת [[תש"ז]] נסע הרב קרסיק למחנות העקורים באירופה, בדק את הלך הרוח אצל החסידים שברחו מברית המועצות ולאחר מכן נסע אל [[הרבי הריי"צ]] ויחד עם גיסו הרב [[משה גוראריה]], שניהם מראשי [[אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש]], נכנסו ליחידויות רבות במהלך חודש [[תשרי]] [[תש"ח]]. בסוף חודש זה נקרא מר [[שניאור זלמן שזר]] ליחידות בה הציע לו | ההצעה הפכה למעשית לאחר [[מלחמת העולם השנייה]] ובשלהי שנת [[תש"ז]] נסע הרב קרסיק למחנות העקורים באירופה, בדק את הלך הרוח אצל החסידים שברחו מברית המועצות ולאחר מכן נסע אל [[הרבי הריי"צ]] ויחד עם גיסו הרב [[משה גוראריה]], שניהם מראשי [[אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש]], נכנסו ליחידויות רבות במהלך חודש [[תשרי]] [[תש"ח]]. בסוף חודש זה נקרא מר [[שניאור זלמן שזר]] ליחידות בה הציע לו אדמו"ר הריי"צ את הקמת הישוב החב"די. | ||
זמן רב ארך עד שהוקם הישוב, וב[[י"ט כסלו]] [[תש"ט]], כאשר מר שזר הגיע ל[[התוועדות]] בבית כנסת חב"ד ברחוב נחלת בנימין ב[[תל אביב]], דיברו עמו ראשי אגודת חסידי חב"ד על הקמת הישוב ובעקבות שיחה זו הפגישם שזר עם מר אברהם הרצפלד ועוד בכירים בסוכנות ומשרדי הממשלה. | זמן רב ארך עד שהוקם הישוב, וב[[י"ט כסלו]] [[תש"ט]], כאשר מר שזר הגיע ל[[התוועדות]] בבית כנסת חב"ד ברחוב נחלת בנימין ב[[תל אביב]], דיברו עמו ראשי אגודת חסידי חב"ד על הקמת הישוב ובעקבות שיחה זו הפגישם שזר עם מר אברהם הרצפלד ועוד בכירים בסוכנות ומשרדי הממשלה. | ||
ראשי אגו"ח פעלו כל העת יחד עם שזר ובהכוונת [[אדמו"ר הריי"צ]], וכדי לעזר להם נשלחו הרב [[שמריהו גוראריה]] חתן | ראשי אגו"ח פעלו כל העת יחד עם שזר ובהכוונת [[אדמו"ר הריי"צ]], וכדי לעזר להם נשלחו הרב [[שמריהו גוראריה]] חתן אדמו"ר הריי"צ והרב [[בנימין גורודצקי]]. ב[[חודש אייר]] [[תש"ט]] התיישבו החסידים בישוב הערבי הנטוש ספריא. | ||
ראשי [[אגודת חסידי חב"ד באה"ק]], בראשות הרב [[אליעזר קרסיק]] והרב [[פנחס טודרוס אלטהויז]], פעלו בכדי לאתר שטח מתאים, והוחלט על ספריא - כפר ערבי נטוש. ב[[כ"א אייר]] [[תש"ט]] הוקם היישוב באופן רשמי, כאשר חברי הנהלת אגו"ח היו אלו שסייעו בכל מאודם למתיישבים להיקלט כראוי, יחד עם ועד מטעם הפליטים שהגיעו אך לא מכבר לארץ. | ראשי [[אגודת חסידי חב"ד באה"ק]], בראשות הרב [[אליעזר קרסיק]] והרב [[פנחס טודרוס אלטהויז]], פעלו בכדי לאתר שטח מתאים, והוחלט על ספריא - כפר ערבי נטוש. ב[[כ"א אייר]] [[תש"ט]] הוקם היישוב באופן רשמי, כאשר חברי הנהלת אגו"ח היו אלו שסייעו בכל מאודם למתיישבים להיקלט כראוי, יחד עם ועד מטעם הפליטים שהגיעו אך לא מכבר לארץ. | ||
| שורה 26: | שורה 26: | ||
תחילה התיישבו החסידים בבתים הנטושים של ספריא ורק לאחר מספר שנים קיבלו שטחים מהמדינה, על מנת לגור בהם ולעבדם. | תחילה התיישבו החסידים בבתים הנטושים של ספריא ורק לאחר מספר שנים קיבלו שטחים מהמדינה, על מנת לגור בהם ולעבדם. | ||
בערב [[שבת קודש]] פרשת בהר [[תש"ט]] שלח | בערב [[שבת קודש]] פרשת בהר [[תש"ט]] שלח אדמו"ר הריי"צ מכתב עידוד למתיישבים הראשונים בכפר חב"ד ובו מודיע להם על ספר תורה שנשלח אליהם. | ||
במשך השנים [[תש"ט]]-[[תש"י]] עשה | במשך השנים [[תש"ט]]-[[תש"י]] עשה אדמו"ר הריי"צ מאמצים רבים על מנת לבסס את היישוב מבחינה כלכלית. כחלק מהמאמצים פנה אדמו"ר הריי"צ במכתבים רבים לאנשי הסוכנות והג'וינט כדי שיעזרו לתושבי כפר חב"ד. | ||
לאחר [[הסתלקות]] [[אדמו"ר הריי"צ]], המשיך [[הרבי]] לעודד את המתיישבים, ובהמרצתו הגדולה גדל הכפר. | לאחר [[הסתלקות]] [[אדמו"ר הריי"צ]], המשיך [[הרבי]] לעודד את המתיישבים, ובהמרצתו הגדולה גדל הכפר. | ||