12,050
עריכות
עליית החסידים: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
מ
החלפת טקסט – " ," ב־","
מ (החלפת טקסט – "אוקראינה " ב־"אוקראינה ") |
מ (החלפת טקסט – " ," ב־",") |
||
| שורה 20: | שורה 20: | ||
==ההתיישבות== | ==ההתיישבות== | ||
כאשר הגיעו לארץ קיבלו הצעות מערים רבות, לבסוף בחרו להתיישב בצפת{{הערה| שם עמ' ב'.}}. משהתיישבו בצפת המשיכו לרדוף אותם כתבי החרמות של ה[[מתנגדים]] מאירופה, כחלק מן [[ההתנגדות לתורת החסידות|הפולמוס נגד החסידות]]. כתבי ההתנגדות הללו עוררו את האשכנזים בארץ ישראל לרדוף את העולים החדשים, ואליהם הצטרפו גם הספרדים מארץ ישראל. עם זאת, למרות המחלוקת בין ה"מתנגדים" תלמידי [[הגר"א]] המכונים גם בשם הפרושים לבין החסידים, לא נמנעו קהילות ה[[מתנגדים]] שבליטא לשלוח כספים אל העולים החסידים שבארץ, בטרם עלו הפרושים אליה כ-40 שנה מאוחר יותר, כמו כן מאוחר יותר באחת מהמחלוקות בענייני חלוקת הכספים שהייתה בתוך עדת הפרושים בירושלים בינם לבין עצמם , הם מינו לבוררות והכרעה בנושא זה דווקא שני חכמים שהיו מחסידי חב"ד שבחברון. | כאשר הגיעו לארץ קיבלו הצעות מערים רבות, לבסוף בחרו להתיישב בצפת{{הערה| שם עמ' ב'.}}. משהתיישבו בצפת המשיכו לרדוף אותם כתבי החרמות של ה[[מתנגדים]] מאירופה, כחלק מן [[ההתנגדות לתורת החסידות|הפולמוס נגד החסידות]]. כתבי ההתנגדות הללו עוררו את האשכנזים בארץ ישראל לרדוף את העולים החדשים, ואליהם הצטרפו גם הספרדים מארץ ישראל. עם זאת, למרות המחלוקת בין ה"מתנגדים" תלמידי [[הגר"א]] המכונים גם בשם הפרושים לבין החסידים, לא נמנעו קהילות ה[[מתנגדים]] שבליטא לשלוח כספים אל העולים החסידים שבארץ, בטרם עלו הפרושים אליה כ-40 שנה מאוחר יותר, כמו כן מאוחר יותר באחת מהמחלוקות בענייני חלוקת הכספים שהייתה בתוך עדת הפרושים בירושלים בינם לבין עצמם, הם מינו לבוררות והכרעה בנושא זה דווקא שני חכמים שהיו מחסידי חב"ד שבחברון. | ||
התנגדות אליהם וחובות כספיים, הביאו לכך שבשנת [[תקמ"א]] חלק מן החסידים יחד עם רבי מנחם מענדל עברו מצפת להתגורר בטבריה{{הערה|שם, עמ' ג'.}} ואילו רבי אברהם מקאליסק נשאר בצפת עד שבשנת [[תקמ"ה]], בשל מגפה שפקדה את צפת עבר גם רבי אברהם עבר לטבריה, והנותרים מן החסידים לפקיעין{{הערה|שם עמ' ז'.}} בה לא הייתה המגפה. בטבריה זכו החסידים לכבוד רב מידי היהודים הספרדים בני העיר. בשל הסכנה ליהודים אשכנזים לגור בירושלים, בעקבות החובות שהותיר אחריו רבי יהודה החסיד, לא התיישבו עולים אלה בה. | התנגדות אליהם וחובות כספיים, הביאו לכך שבשנת [[תקמ"א]] חלק מן החסידים יחד עם רבי מנחם מענדל עברו מצפת להתגורר בטבריה{{הערה|שם, עמ' ג'.}} ואילו רבי אברהם מקאליסק נשאר בצפת עד שבשנת [[תקמ"ה]], בשל מגפה שפקדה את צפת עבר גם רבי אברהם עבר לטבריה, והנותרים מן החסידים לפקיעין{{הערה|שם עמ' ז'.}} בה לא הייתה המגפה. בטבריה זכו החסידים לכבוד רב מידי היהודים הספרדים בני העיר. בשל הסכנה ליהודים אשכנזים לגור בירושלים, בעקבות החובות שהותיר אחריו רבי יהודה החסיד, לא התיישבו עולים אלה בה. | ||