עליית החסידים: הבדלים בין גרסאות בדף

ב-[[תקמ"ח]] נפטר ר' מנחם מענדל מויטבסק וההנהגה עברה אל ר' אברהם הכהן מקאליסק עד פטירתו בשנת [[תק"ע]]. החסידים שלחו לקהילות ישראל ב[[רוסיה]] וליטא שליחים מדי שנה ובידם אגרות על המצב בארץ ישראל ועל חשיבות היישוב בה, השליחים אספו כספים לטובת היישוב בארץ במסגרת קופה שרכזה את משלוח הכספים לישראל ונקראה [[קופת מעות ארץ הקודש]]{{הערה|1= שם, [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=30493&st=&pgnum=35 פרק ב' '''קופת מעות ארץ הקודש''', עמ' ח' ואילך]. {{PDF}}.}} וכן עודדו והדריכו את הרוצים לעלות לארץ ישראל בעקבותם. בין העולים בעקבות היישוב החסידי נמנית קבוצה של חסידי אוקראינה ופולין, בראשות ר' [[יעקב שמשון משיפיטובקה]] ואדמו"רים נוספים שעלו בשנת [[תקנ"ד]]. בטרם עלייתו עבר ר' שמשון אצל יהודי ארצות המזרח בשליחות החסידים שבארץ. בשנת [[תקנ"ח]] עלה ר' [[זאב וולף מטשארניאוסטרא]]. ובאותה שנה בא לארץ נכד הבעל-שם-טוב רבי [[נחמן מברסלב]] אשר שהה בארץ כחצי שנה אך חזר שוב ל[[רוסיה]] הלבנה{{הערה|בביקורו ניסה גם להשכין שלום במחלוקת דלקמן.}}. עלייתם של דמויות בולטות אלה עשו רושם ופרסום רב בקרב בני הגולה.