ניגון סטאוו יא פיטו: הבדלים בין גרסאות בדף

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מ
החלפת טקסט – "אוקראינה " ב־"אוקראינה "
מ (החלפת טקסט – "חודש אלול " ב־"חודש אלול ")
מ (החלפת טקסט – "אוקראינה " ב־"אוקראינה ")
שורה 1: שורה 1:
'''סטאוו יא פיטו''' הינו [[ניגון]] אותו לימד [[הרבי]] ב[[התוועדות]] ליל [[שמחת תורה]] אחר ה[[הקפות]] בשנת [[תשכ"ג]]. במהלך ה[[התוועדות]] שנערכה לפנות בוקר, הסביר הרבי את משמעות הניגון:
'''סטאוו יא פיטו''' הינו [[ניגון]] אותו לימד [[הרבי]] ב[[התוועדות]] ליל [[שמחת תורה]] אחר ה[[הקפות]] בשנת [[תשכ"ג]]. במהלך ה[[התוועדות]] שנערכה לפנות בוקר, הסביר הרבי את משמעות הניגון:


"זהו ניגון ששמעו חסידים באוקראינה מפי אנשים פשוטים וניצלוהו לעבודת השם.. ניגון זה היו רגילים לשיר בזמני שמחה וכן בשמחת תורה". בהמשך הסביר הרבי איך שאדם שמגיע ל[[שמחת תורה]] אחרי העבודה של [[חודש אלול]] והנה הוא רואה שעדיין חסרים לו בכמה עניינים בעבודת ה', לא נותר לו ברירה אלא לקחת קצת "לחיים".. הניגון אומר שיש לדעת ("טרעבא זנאטי") איך לקחת את היין המשכר ("יאק גולאטי") ואיך לנצל את היין המשכר שזה יביא לידי פועל ("יאק ברעכאטי").
"זהו ניגון ששמעו חסידים ב[[אוקראינה]] מפי אנשים פשוטים וניצלוהו לעבודת השם.. ניגון זה היו רגילים לשיר בזמני שמחה וכן בשמחת תורה". בהמשך הסביר הרבי איך שאדם שמגיע ל[[שמחת תורה]] אחרי העבודה של [[חודש אלול]] והנה הוא רואה שעדיין חסרים לו בכמה עניינים בעבודת ה', לא נותר לו ברירה אלא לקחת קצת "לחיים".. הניגון אומר שיש לדעת ("טרעבא זנאטי") איך לקחת את היין המשכר ("יאק גולאטי") ואיך לנצל את היין המשכר שזה יביא לידי פועל ("יאק ברעכאטי").


==מילות הניגון ותרגומו==
==מילות הניגון ותרגומו==

תפריט ניווט