|
|
| שורה 20: |
שורה 20: |
|
| |
|
| כמו כן להורים ששאלו אודות אימוץ, אמר [[הרבי]] כי עליהם לקחת בחשבון שלא להיכשל באיסור יחוד,{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14937&hilite=28239931-d67c-4804-8fe0-6453dd073b79&st=%D7%90%D7%99%D7%A1%D7%95%D7%A8+%D7%99%D7%97%D7%95%D7%93&pgnum=201 לקוטי שיחות חלק י"ב עמ' 193]}} וחיבוק ונישוק, שהרי דין הילד המאומץ כדין זר.{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15831&hilite=4674a804-fd89-4429-aaf8-0a4dd19d13f4&st=%u05d0%u05d9%u05e1%u05d5%u05e8+%u05d9%u05d7%u05d5%u05d3 לקוטי שיחות חל"ז עמ' 197]}} | | כמו כן להורים ששאלו אודות אימוץ, אמר [[הרבי]] כי עליהם לקחת בחשבון שלא להיכשל באיסור יחוד,{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14937&hilite=28239931-d67c-4804-8fe0-6453dd073b79&st=%D7%90%D7%99%D7%A1%D7%95%D7%A8+%D7%99%D7%97%D7%95%D7%93&pgnum=201 לקוטי שיחות חלק י"ב עמ' 193]}} וחיבוק ונישוק, שהרי דין הילד המאומץ כדין זר.{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15831&hilite=4674a804-fd89-4429-aaf8-0a4dd19d13f4&st=%u05d0%u05d9%u05e1%u05d5%u05e8+%u05d9%u05d7%u05d5%u05d3 לקוטי שיחות חל"ז עמ' 197]}} |
|
| |
| == איסור הסתכלות בנשים ==
| |
|
| |
| בענין איסור הסתכלות נאמר בגמרא: אסור להסתכל באשה נאה, ואפילו פנויה, אשת איש ואפילו מכוערת.
| |
|
| |
| בגמרא{{הערה|1=ברכות סא, ב.}} כתוב: המרצה מעות לאשה מידו לידה או מידה לידו בשביל שיסתכל בה
| |
| אפילו דומה למשה לא ינקה מדינה של גהינם. הפוסקים מבארים כי האיסור הוא כהדגשת לשון הגמרא "כדי להסתכל בה".{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=888&hilite=63d2bf1f-5d9e-4285-8575-3cfdab3dfe5a&st=%D7%99%D7%93+%D7%9C%D7%99%D7%93+%D7%9C%D7%90+%D7%99%D7%A0%D7%A7%D7%94&pgnum=299 שו"ת באר משה חלק ד' סימן ו' עמ' י"ג]}} (מלבד החילוקים הנוספים: א. בין מעות שהם דבר קטן ושם שייך יותר ה"להסתכל בה".{{הערה|1=ראה שם.}} ב. המרצה פרש"י{{הערה|1=עירובין יח ב}} מונה.)
| |
|
| |
| מבואר בחסידות{{הערה|קונטרס העבודה פרק ב'}} שבחוש הראיה נמצא ומתגלה תענוג האדם{{הערה|"ולכן אדם עיוור אינו מתענג בשום דבר}}" ולכן אדם הרואה ומסתכל בהסתכלות אסורה הראיה נחקקת בו ומורידה אותו מטה מטה ומביאה לידי רע בפועל. (ואפילו אדם עובד ה' שפעל בעצמו שאין לו שייכות לדברים רעים גם עליו פועלת הראיה איזו שהיא התפעלות אלא שמצד היותו עובד ה' הרי זה עובר ואינו נחקק בנפשו ומיד חוזר לעבודת ה'. אלא אם כן מדובר באדם שעל ידי עבודתו הרי הוא מופשט לגמרי מכל גשם (בשעת עבודתו{{הערה|ראה שם וראה [[תניא]] פרק י"ב שלכאורה דרגה הנ"ל הוא דרגת ה[[בינוני]] בשעת התפילה. אמנם ה[[צדיק]] הוא מופשט תמיד מכל ענין הגשם ואינו מתפעל כלל,למרות שהיו צדיקים גמורים ממש שעדין לא היו מסתכלים ככל בנשים אפילו צנועות וכידוע הדוגמא מאלישע הנביא וגם צדיקים בדורות האחרונים כגון רבי אהרן מבעלזא והבבא סאלי וכיוצא בהם.}}) שאז אין זה פועל בו שום התפעלות).
| |
|
| |
| וגם אדם עובד ה' שאין לו שייכות לרע (ברגש וכיו"ב) שחש שיש לו משיכה להסתכל ואינו מרגיש "[[התפעלות]]" בשעת ההסתכלות כי אם מסתכל בקור רוח. משיכה זו נובעת מעומק הנפש ו[[מכחות הנעלמים]] שיכול שבכוחותיו הגלויים הרי הוא עובד ה' אמנם בכוחות הנעלמים הוא מקושר ומושקע ברע ולכן נמשך להסתכל. (וכשמקור המשיכה הוא מכוחות הנעלמים הרי זה בא בקור רוח לפי שהתענוג בראיה הוא מתענוג הנעלם שלא בא בהתגלות בהתפעלות) ובזה שמסתכל הוא מגלה את הרע שבו ולא יעבור בלי התגלות בפועל שיביאו לידי רע בפועל רחמנא ליצלן.
| |
|
| |
| ועל כן מוכרח האדם בתחילה לעורר בעצמו [[יראת חטא]] ו[[קבלת עול]] לגדור את כל החושים שלו כלומר, שיחוש שאינו פתוח לראות כל מה שבא מול עיניו אלא החושים מוגדרים ואינם חופשיים.ובפרט את חוש הראיה שהוא השרש לכל דבר רע ועל ידי זה ינצל מבלבולי הרע ויפעל ישועות בנפשו על ידי עבודת ה'.
| |
|
| |
| "וכל מי שחש לנפשו שלא להביאה לידי רע רחמנא ליצלן, יגדיר את עצמו בחוש הראיה. ואם הדבר קשה לו יתגבר על עצמו בכל תוקף ועוז וידע אשר ממש בנפשו הוא ואם לא יגדיר את עצמו בזה כל עבודתו כאין ואפס נחשב ולא יפעול דבר בעבודתו ויגעתו ואדרבה ירד ר"ל מטה מטה..וגם אם יהיה ניכר לא יחוש לשיחת בני אדם..והכבדות בזה היא רק בעת הראשונה.. ובמשך הזמן יתרגל כך.."{{הערה|קונטרס העבודה פרק ב}}
| |
|
| |
|
| == הסתכלות בנשים שנפטרו, ובבגדי נשים == | | == הסתכלות בנשים שנפטרו, ובבגדי נשים == |