12,050
עריכות
שושלת בריסק: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
מ
החלפת טקסט – "ווילנא " ב־"וילנא "
מ (החלפת טקסט – " כפר חב"ד " ב־" כפר חב"ד ") תגית: עריכה ממכשיר נייד |
מ (החלפת טקסט – "ווילנא " ב־"וילנא ") תגית: עריכה ממכשיר נייד |
||
| שורה 9: | שורה 9: | ||
הקשר מחל מהגאון רבי [[חיים מוולוז'ין]], (בן הגאון רבי נחמן מפוהסט) תלמידו של הגר"א, שהיה בקשר עם [[אדמו"ר הזקן]] ו[[האדמו"ר האמצעי]]. | הקשר מחל מהגאון רבי [[חיים מוולוז'ין]], (בן הגאון רבי נחמן מפוהסט) תלמידו של הגר"א, שהיה בקשר עם [[אדמו"ר הזקן]] ו[[האדמו"ר האמצעי]]. | ||
אחיו היה רבי אברהם שמחה אבד"ק אמטשיסלאוו, (תקנ"ה?-תרכ"ה) מח"ס בנין של שמחה ( | אחיו היה רבי אברהם שמחה אבד"ק אמטשיסלאוו, (תקנ"ה?-תרכ"ה) מח"ס בנין של שמחה ([[וילנא]] תרכ"ט). היה רב בראקוב משנת [[תקפ"ז]] וביחוב ישן, ואחרי פטירתו של הגאון רבי [[יעקב ליפשיץ]] מילא את מקומו ברבנות אמטשיסלאוו משנת [[תקצ"ה]]. אודותיו ראה עץ חיים {{הערה|1=משה צינוביץ, [[כפר חב"ד]] תשל"ב, עמ' 100}}. הוא עמד בקשר קצר של מכתבים עם [[אדמו"ר הזקן]].{{הערה|1= [http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/zz/shut/mi/maftechot/2/2/1&search=%D7%94%D7%90%D7%93%D7%9E%D7%95\%22%D7%A8 גדולי התורה שבדור].}} | ||
== המשך השושלת == | == המשך השושלת == | ||
| שורה 25: | שורה 25: | ||
=== רבי משה סולובייצ'יק === | === רבי משה סולובייצ'יק === | ||
[[קובץ:בריסק.jpg|שמאל|ממוזער|250px|רבי דוד סולובייצי'ק בנו של הגרי"ז]] | [[קובץ:בריסק.jpg|שמאל|ממוזער|250px|רבי דוד סולובייצי'ק בנו של הגרי"ז]] | ||
בנו השני של רבי חיים היה רבי משה סולובייצ'יק, שהיה בקשר עם אדמו"רי [[חב"ד]], נולד בסוף טבת תרל"ט, ונסתלק בג' שבט [[תש"א]]. בגיל 62, בשלהי שנת [[תרע"א]], הוכתר לשמש כרב העיר הגדולה ראסיין, ועל פי הצעתו של הסבא מסלבודקא הקים גם ישיבה במקום. לאחר כמה שנים הציעו לו לשמש כרב העיר חאסלאוויטש, ואכן הסכים לכך ושימש כרב העיר במשך שמונה שנים. לאחר מלחמת העולם הראשונה, בעקבות המשבר שעבר עליו הסכים לקבלך בלית ברירה את רבנות הקהילה המודרנית אנטיפולי הסמוכה לווילנא, לאחר שקהילתו הקודמת נחרבה בעת המלחמה. כאשר הגיע | בנו השני של רבי חיים היה רבי משה סולובייצ'יק, שהיה בקשר עם אדמו"רי [[חב"ד]], נולד בסוף טבת תרל"ט, ונסתלק בג' שבט [[תש"א]]. בגיל 62, בשלהי שנת [[תרע"א]], הוכתר לשמש כרב העיר הגדולה ראסיין, ועל פי הצעתו של הסבא מסלבודקא הקים גם ישיבה במקום. לאחר כמה שנים הציעו לו לשמש כרב העיר חאסלאוויטש, ואכן הסכים לכך ושימש כרב העיר במשך שמונה שנים. לאחר מלחמת העולם הראשונה, בעקבות המשבר שעבר עליו הסכים לקבלך בלית ברירה את רבנות הקהילה המודרנית אנטיפולי הסמוכה לווילנא, לאחר שקהילתו הקודמת נחרבה בעת המלחמה. כאשר הגיע ל[[וילנא]] הציעו לשמש כראש ישיבה בבית המדרש לרבנים ומורים - תחכמוני של תנועת המזרח, והוא קיבל את ההצעה, ושימש בה כמה שנים, בהם הצליח המוסד ושגשג מיום ליום. | ||
בניו יורק, כבר פעל מוסד כעין זה, הישיבה התיכונית לתורה ומדע על שם הגאון רבי יצחק אלחנן ספקטור, שבמשך השנים היתה לישיבה-יונברסטי בניו יורק. רבי משה שלא רצה להישאר במשרה מודרנית זאת בתוך ליטא, היגר לאמריקה, ושם שימש כראש הישיבה הראשון, אך לבו דאב על המשרה שהיתה זרה לרוחו ורוח בית אביו, ובשנת [[תרפ"ט]] בהיותו כבן חמישים שנה בלבד נסתלק לבית עולמו. | בניו יורק, כבר פעל מוסד כעין זה, הישיבה התיכונית לתורה ומדע על שם הגאון רבי יצחק אלחנן ספקטור, שבמשך השנים היתה לישיבה-יונברסטי בניו יורק. רבי משה שלא רצה להישאר במשרה מודרנית זאת בתוך ליטא, היגר לאמריקה, ושם שימש כראש הישיבה הראשון, אך לבו דאב על המשרה שהיתה זרה לרוחו ורוח בית אביו, ובשנת [[תרפ"ט]] בהיותו כבן חמישים שנה בלבד נסתלק לבית עולמו. | ||