ציפור המדברת: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
←בתורת הרב המגיד: הגהה
(←בתורת הרב המגיד: הגהה) |
|||
| (45 גרסאות ביניים של 9 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
'''ציפור המדברת''', הוא כינוי | <div style="position: fixed; left:40px; top: +6px; z-index: 10;"><div style="width: auto;"> <div style="padding: .5em 1em;">[[קובץ:Animalibrí.gif|100px|Spumoni|link=ציפור המדברת]]</div></div></div> | ||
[[קובץ:תוכי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|אפרור אפריקני, אחד ממיני התוכיים המסוגל לחקות דיבור אנושי]] | |||
'''ציפור המדברת''', הוא כינוי ב[[תורת החסידות]] ל'''תוכי מדבר''', ומשתמשים בה, כ[[משל]] להמחשת העונג שגורם דבר שאינו שגרתי - דבר חידוש. | |||
==משל ציפור המדברת== | ==משל ציפור המדברת== | ||
בחסידות, 'ציפור המדברת' מוזכרת במשל שנועד להמחיש את העונג שמביא דבר חידוש - שאינו שגרתי. משל למלך שאדם רוצה לבקש ממנו דבר מה, וכדי שיענה לבקשתו הוא מציג בפניו 'ציפור המדברת' (תוכי), המלך נהנה מהציפור | בחסידות, 'ציפור המדברת' מוזכרת במשל שנועד להמחיש את העונג שמביא דבר חידוש - שאינו שגרתי. [[משל]] למלך שאדם רוצה לבקש ממנו דבר מה, וכדי שיענה לבקשתו הוא מציג בפניו 'ציפור המדברת' (תוכי), המלך נהנה מהציפור ובשל כך נענה לבקשת האדם שהציג אותה. | ||
המשל מדגיש את העובדה, שלמרות שהציפור מדברת דברי שטות, המלך נהנה מדיבורה יותר מדברי חכמה שאומר בן אדם. | |||
===בתורת הרב המגיד=== | ===בתורת הרב המגיד=== | ||
המקור הראשון למשל, הוא בספר [[תורה | המקור הראשון למשל, הוא בספר [[אור תורה]] לרב [[המגיד ממזריטש]], בו מתואר מדוע התענוג של [[הקב"ה]] הוא מעבודת האדם דווקא, ולא מעבודת המלאכים, "כמשל הציפור המדברת". | ||
{{ציטוטון|אין אשה אלא ליופי. פירוש, דהקב"ה ברא את הגשמי{{הערה|נוסח אחר: עולם}} הזה וברא בתוכו את האדם בצלמו, כדי שישרה בו. כמשל בית השרים בבית הוועד שרושמים מבחוץ שזה ביתו של פלוני. ולמה עשה זאת{{הערה|נוסח אחר: כן}}, הלוא כל המלאכים הם שליש עולם ואורות מצוחצחות, פירוש עולמות יפים מאוד, (איך) אך שיפה הדבר הזה מאד{{הערה|נוסח אחר: ואורות יפות ומצוחצחות עד מאד, עם כל זה יש לו יותר תענוג מן האדם}}. '''כמשל הציפור המדברת לפני המלך, אף על פי שמדבר דברי שטות, יש למלך יותר תענוג מכל הדברים שמדברים דברי שכל'''{{הערה|נוסח אחר: מכל מליצות השרים המשוררים}}. כך כשהחומר העכור{{הערה|נוסח אחר: האדם החומרי}} כשמעלה במחשבתו את כל העולמות {{הערה|נוסח אחר: במחשבתו עולמות עליונים}}, נופל עליהם חיל ורעדה מחמת יראתם של השם יתברך, ורואים {{הערה|נוסח אחר: מיראתו של הקב"ה, ורואה}} אור גדול מצוחצח. וכל זה נתגלה מחמת האדם שבעולם השפל, ונולד התפארות גדול מאוד בה[[קב"ה]]. וזהו אין אשה, פירוש הגו"ף נקרא אש"ה, שמחמת הגוף נולד יופי גדול {{הערה|נוסח אחר: אין אשה, דהיינו החומר, אלא ליופי, רוצה לומר שהיופי היינו התפארת העליון נתגדל מזה מאד}}.}} | {{ציטוטון|אין אשה אלא ליופי. פירוש, דהקב"ה ברא את הגשמי{{הערה|נוסח אחר: עולם}} הזה וברא בתוכו את האדם בצלמו, כדי שישרה בו. כמשל בית השרים בבית הוועד שרושמים מבחוץ שזה ביתו של פלוני. ולמה עשה זאת{{הערה|נוסח אחר: כן}}, הלוא כל המלאכים הם שליש עולם ואורות מצוחצחות, פירוש עולמות יפים מאוד, (איך) אך שיפה הדבר הזה מאד{{הערה|נוסח אחר: ואורות יפות ומצוחצחות עד מאד, עם כל זה יש לו יותר תענוג מן האדם}}. '''כמשל הציפור המדברת לפני המלך, אף על פי שמדבר דברי שטות, יש למלך יותר תענוג מכל הדברים שמדברים דברי שכל'''{{הערה|נוסח אחר: מכל מליצות השרים המשוררים}}. כך כשהחומר העכור{{הערה|נוסח אחר: האדם החומרי}} כשמעלה במחשבתו את כל העולמות{{הערה|נוסח אחר: במחשבתו עולמות עליונים}}, נופל עליהם חיל ורעדה מחמת יראתם של השם יתברך, ורואים{{הערה|נוסח אחר: מיראתו של הקב"ה, ורואה}} אור גדול מצוחצח. וכל זה נתגלה מחמת האדם שבעולם השפל, ונולד התפארות גדול מאוד בה[[קב"ה]]. וזהו אין אשה, פירוש הגו"ף נקרא אש"ה, שמחמת הגוף נולד יופי גדול{{הערה|נוסח אחר: אין אשה, דהיינו החומר, אלא ליופי, רוצה לומר שהיופי היינו התפארת העליון נתגדל מזה מאד}}.}} | ||
[[אדמו"ר הזקן]] כותב על דברי הרב המגיד: {{ציטוטון|וכמו שכתוב בלק"א בשם המגיד נ"ע המשל מלב מלכים אין חקר כשרוצים להמשיכו שיפנה לבקשת ההדיוט הוא על ידי שמביאים בנו הקטן שישתעשע בו או שמביאים דבר חדוש כמו צפור המדברת. כי כלום חסר מבית המלך ואין כל [[זהב]] וכסף חשוב לנגדו מאומה רק איזה דבר חידוש}}{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/adhaz/lkutey/15/19d&search=%D7%A6%D7%A4%D7%95%D7%A8+%D7%94%D7%9E%D7%93%D7%91%D7%A8%D7%AA. ליקוטי תורה, פרשה במדבר, יט ד]}}. | |||
===המלך מתפנה מטרדותיו=== | ===המלך מתפנה מטרדותיו=== | ||
{{ציטוטון|המלך גם בהיותו טרוד מאד מאד ברוממות גדולת מלכותו ולא יפנה מטרדתו ורוממתו גם לכל דבר גדול "דהרי כולא קמיה כאין כו'{{הערה|1=תרגום מארמית = שהרי כולם נגדו (נגד ה[[קב"ה]]) לא נחשבים למאומה}} אך כשמראין לפניו דבר חידוש כצפור המדברת כו' יפנה לזה כו'}}{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/adhaz/maamarei/566b/30/640&search=%D7%A6%D7%A4%D7%95%D7%A8+%D7%94%D7%9E%D7%93%D7%91%D7%A8%D7%AA | שר, ויותר כך מלך, אינו מתרגש גם מדברים גדולים במיוחד, דווקא דבר חידוש כמו ציפור המדברת הוא שיכול לעורר בו צחוק ותענוג{{הערה|1=[http://www.otzar770.com/library/display_page.asp?nPageNumber=208&cPartLetter=b&nBookId=112&refrashBookNav=Y ספר המאמרים תשי"א - תשי"ג עמוד 208]}}. כדברי אדמו"ר הזקן {{ציטוטון|המלך גם בהיותו טרוד מאד מאד ברוממות גדולת מלכותו ולא יפנה מטרדתו ורוממתו גם לכל דבר גדול "דהרי כולא קמיה כאין כו'{{הערה|1=תרגום מארמית = שהרי כולם נגדו (נגד ה[[קב"ה]]) לא נחשבים למאומה}} אך כשמראין לפניו דבר חידוש כצפור המדברת כו' יפנה לזה כו'}}{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/adhaz/maamarei/566b/30/640&search=%D7%A6%D7%A4%D7%95%D7%A8+%D7%94%D7%9E%D7%93%D7%91%D7%A8%D7%AA מאמרי אדמו"ר הזקן, תקס"ו ח"ב, להבין שרש הדברים, תר"מ]}}. | ||
===מילוי בקשת האדם הפשוט=== | ===מילוי בקשת האדם הפשוט=== | ||
בתורת אדמו"רי חב"ד מופיע המשל מספר פעמים, בהקשר לכך שהאדם הפשוט{{הערה|המכונה | בתורת אדמו"רי חב"ד מופיע המשל מספר פעמים, בהקשר לכך שהאדם הפשוט{{הערה|המכונה כאן הדיוט, בדומה ל'כהן הדיוט'}}, מציג את הציפור בפני מלך, כדי שהמלך ימלא את בקשתו: | ||
[[אדמו"ר הזקן]]{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/adhaz/toraor/8/25d&search=%D7%A6%D7%A4%D7%95%D7%A8+%D7%94%D7%9E%D7%93%D7%91%D7%A8%D7%AA תורה אור, וישלח, כה,ד]}}: {{ציטוטון|דבר חדש הוא ממשיך לב המלך כמו על ידי צפור המדברת הגם שבני אדם מדברים בבינה יתירה אך מצד החידוש שהצפור תדבר על ידי ימשיך ויעורר לב מלכים אין חקר שיפנה לבקשת ההדיוט.}} | [[אדמו"ר הזקן]]{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/adhaz/toraor/8/25d&search=%D7%A6%D7%A4%D7%95%D7%A8+%D7%94%D7%9E%D7%93%D7%91%D7%A8%D7%AA תורה אור, וישלח, כה, ד]}}: {{ציטוטון|דבר חדש הוא ממשיך לב המלך כמו על ידי צפור המדברת הגם שבני אדם מדברים בבינה יתירה אך מצד החידוש שהצפור תדבר על ידי ימשיך ויעורר לב מלכים אין חקר שיפנה לבקשת ההדיוט.}} | ||
וכן בתורת [[אדמו"ר המהר"ש]]{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/maharash/tsh/632a/1/42/169&search=%D7%A6%D7%99%D7%A4%D7%95%D7%A8+%D7%94%D7%9E%D7%93%D7%91%D7%A8%D7%AA תורת שמואל, תרל"ב ח"א, מאמרים, ונתתי שלום בארץ, קסט]}}: {{ציטוטון|וכשהדיוט צריך שיפנה לב המלך לבקשתו מביא לו דבר חדש היינו ציפור המדברת ולזה נפנה לב המלך וממילא נפנה לבקשתו גם כן.}} | וכן בתורת [[אדמו"ר המהר"ש]]{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/maharash/tsh/632a/1/42/169&search=%D7%A6%D7%99%D7%A4%D7%95%D7%A8+%D7%94%D7%9E%D7%93%D7%91%D7%A8%D7%AA תורת שמואל, תרל"ב ח"א, מאמרים, ונתתי שלום בארץ, קסט]}}: {{ציטוטון|וכשהדיוט צריך שיפנה לב המלך לבקשתו מביא לו דבר חדש היינו ציפור המדברת ולזה נפנה לב המלך וממילא נפנה לבקשתו גם כן.}} | ||
===דירה בתחתונים=== | ===דירה בתחתונים=== | ||
דווקא העולם הזה, משום שיש בו תחושה של יֵשות עצמית והעדר ההתבטלות, הקב"ה חפץ לשכון בו. כי כאשר ה'יש' מתבטל אל הקדושה באמצעות [[אתכפיא]] ו[[אתהפכא]] – יש בכך חידוש שאין בכל העולמות העליונים{{הערה|1="וכמו על דרך משל למטה לב מלכים אין חקר וכשרוצים להמשיך לבו להיות פונה לבקשת ההדיוט הוא | {{ערך מורחב|דירה בתחתונים}} | ||
דווקא העולם הזה, משום שיש בו תחושה של [[ישות|יֵשות]] עצמית והעדר ההתבטלות, הקב"ה חפץ לשכון בו. כי כאשר ה'יש' מתבטל אל הקדושה באמצעות [[אתכפיא]] ו[[אתהפכא]] – יש בכך חידוש שאין בכל העולמות העליונים{{הערה|1="וכמו על דרך [[משל]] למטה לב מלכים אין חקר וכשרוצים להמשיך לבו להיות פונה לבקשת ההדיוט הוא על ידי שמביאים לפניו דבר חידוש כמו צפור המדברת כו' הגם שבני אדם מדברים בבינה יתירה אלא שזה אינו חידוש אבל זה שהצפור מדברת הוא חידוש וממשיך לב המלך. כך מה שהיש מתבטל הוא דבר חידוש שמ[[בהמה]] נעשה אדם וכמו שכתוב אדם ו[[בהמה]] תושיע ה' (ועל ידי זה דוקא מעורר למעלה מעלה היינו המשכת רצון ותענוג העליון...)" [http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/adhaz/lkutey/18/48d&search=%D7%A6%D7%A4%D7%95%D7%A8+%D7%94%D7%9E%D7%93%D7%91%D7%A8%D7%AA ליקוטי תורה, פרשה שלח, מח ד]}}. חידוש זה ממגלה את התענוג והצחוק שלמעלה{{הערה|1=והנה יצחק הוא מלשון צחוק ותענוג וכמו שכתוב צחק עשה לי כו' כל השמע יצחק לי והוא לשון עתיד שיתגלה בחינת התענוג העליון שלמעלה והוא על ידי בחינת הבירורי' שלמטה בבחינת אתכפיא ואתהפכא מחשוכא לנהורא על ידי העלאות והמשכות כנ"ל. וכמו התענוג והצחוק שלמטה שאינו אלא מאיזו שינוי והתחדשות כמו למשל צפור המדברת וכדומה שאין דרכה וטבעה לדבר מה שאין כן מאדם המדבר אין מקבלים תענוג כלל לפי שדרכו בתמידות לדבר. [http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/adhaz/toraor/7/21c&search=%D7%A6%D7%A4%D7%95%D7%A8+%D7%94%D7%9E%D7%93%D7%91%D7%A8%D7%AA תורה אור, ויצא, כא, ג]}}. | |||
זה גם חידושה של הגאולה – שדווקא בתוך גדרי העולם הזה הגשמי והתחתון יתגלה הקב"ה בכבודו ובעצמו. | זה גם חידושה של הגאולה – שדווקא בתוך גדרי העולם הזה הגשמי והתחתון יתגלה הקב"ה בכבודו ובעצמו. | ||
==תוכים מדברים== | ==תוכים מדברים== | ||
בעולם יש כ-330 מינים של תוכים | התוכי הוא מין עוף טמא. בעולם יש כ-330 מינים של תוכים. לתוכים יש תיבת תהודה מיוחדת שיכולה להפיק מגוון רחב של קולות ולכן תוכים שונים מסוגלים לחקות מגוון רחב של צלילים וקולות, כולל דיבור אנושי. לכל מיני התוכים יש כושר חיקוי קולות, אך יש שבהם היכולת הזו מפותחת במיוחד ויש שפחות מצטיינים בכך. ה{{מונחון|אפרור האפריקני|ג'אקו}} נחשב לתוכי בעל כושר החיקוי הטוב ביותר ויכול ללמוד לדבר שבע מאות מילים ויותר. | ||
===אינה ממין המדבר=== | ===אינה ממין המדבר=== | ||
ב[[תורת החסידות]] מוסבר, שלמרות שציפור המדברת, יכולה להשמיע קולות דיבור אנושיים, היא אינה נכללת ב'[[מין המדבר]]', ואינה אפילו ממוצע בין 'מין החי' ו'מין המדבר', זאת כיון ש"דיבורה" אינו מגיע מהנפש, אלא פעולה טכנית של השמעת קול{{הערה|1="וכידוע שיש צפור המדברת על ידי שמלמדים אותה תנועת המוצאות, ואינה במדרגת המדבר, ואינה נמנה בהממוצעים שבין חי למדבר" [http://www.chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/maharshab/terav/2/30/905&search=%D7%A6%D7%A4%D7%95%D7%A8+%D7%94%D7%9E%D7%93%D7%91%D7%A8%D7%AA המשך תער"ב, חלק שני, ש"פ ויקו"פ, העת"ר, תתקה]}}. לעומת זאת אדם אילם, למרות שאינו יכול לדבר הוא ממין המדבר{{הערה|ד"ה לולב וערבה, רנ"ט.}}{{הערה|1=[http://www.otzar770.com/library/display_page.asp?nPageNumber=446&cPartLetter=b&nBookId=113&refrashBookNav=Y ספר המאמרים תשי"ד - תשט"ז, עמוד 190]}}. | |||
==קישורים חיצונים== | ==קישורים חיצונים== | ||
הרב [[המגיד ממעזריטש]], '''[http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/magid/ot/47/388&search=%D7%A6%D7%99%D7%A4%D7%95%D7%A8+%D7%94%D7%9E%D7%93%D7%91%D7%A8%D7%AA אור תורה, על אגדות חז"ל, שפח]''' | הרב [[המגיד ממעזריטש]], '''[http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/magid/ot/47/388&search=%D7%A6%D7%99%D7%A4%D7%95%D7%A8+%D7%94%D7%9E%D7%93%D7%91%D7%A8%D7%AA אור תורה, על אגדות חז"ל, שפח]''' | ||
==ראו עוד== | |||
*[[כנפים]] | |||
==לקריאה נוספת== | ==לקריאה נוספת== | ||
* מגיד דבריו ליעקב קנב. | * מגיד דבריו ליעקב קנב. | ||
| שורה 40: | שורה 46: | ||
* [[תורה אור]] כה ע"ד. | * [[תורה אור]] כה ע"ד. | ||
* [[אור התורה]] חלק ב, עמ' 566 | * [[אור התורה]] חלק ב, עמ' 566 | ||
* ספר הליקוטים דא"ח [[צמח צדק]] ערך 'יצחק' סעיף טו. | * ספר הליקוטים [[דא"ח]] [[צמח צדק]] ערך 'יצחק' סעיף טו. | ||
{{הערות שוליים | {{הערות שוליים}} | ||
[[קטגוריה:משלים בחסידות]] | [[קטגוריה:משלים בחסידות]] | ||
[[קטגוריה:בעלי חיים]] | |||