ציפור המדברת: הבדלים בין גרסאות בדף

[[אדמו"ר הזקן]] כותב על דברי הרב המגיד: {{ציטוטון|וכמו שכתוב בלק"א בשם המגיד נ"ע המשל מלב מלכים אין חקר כשרוצים להמשיכו שיפנה לבקשת ההדיוט הוא ע"י שמביאים בנו הקטן שישתעשע בו או שמביאים דבר חדוש כמו צפור המדברת. כי כלום חסר מבית המלך ואין כל זהב וכסף חשוב לנגדו מאומה רק איזה דבר חידוש}}{{הערה|=1[http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/adhaz/lkutey/15/19d&search=%D7%A6%D7%A4%D7%95%D7%A8+%D7%94%D7%9E%D7%93%D7%91%D7%A8%D7%AA. ליקוטי תורה, פרשה במדבר, יט ד]}}.

{{ציטוטון|המלך גם בהיותו טרוד מאד מאד ברוממות גדולת מלכותו ולא יפנה מטרדתו ורוממתו גם לכל דבר גדול "דהרי כולא קמיה כאין כו'{{הערה|תרגום מארמית = שהרי כולם נגדו (נגד ה[[קב"ה]]) לא נחשבים למאומה}} אך כשמראין לפניו דבר חידוש כצפור המדברת כו' יפנה לזה כו'}}{{הערה|=1[http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/adhaz/maamarei/566b/30/640&search=%D7%A6%D7%A4%D7%95%D7%A8+%D7%94%D7%9E%D7%93%D7%91%D7%A8%D7%AA  מאמרי אדה"ז, תקס"ו ח"ב, להבין שרש הדברים, תרמ}}?

דווקא העולם הזה, משום שיש בו תחושה של יֵשות עצמית והעדר ההתבטלות, הקב"ה חפץ לשכון בו. כי כאשר ה'יש' מתבטל אל הקדושה באמצעות [[אתכפיא]] ו[[אתהפכא]] – יש בכך חידוש שאין בכל העולמות העליונים{{הערה|=1"וכמו על דרך משל למטה לב מלכים אין חקר וכשרוצים להמשיך לבו להיות פונה לבקשת ההדיוט הוא ע"י שמביאים לפניו דבר חידוש כמו צפור המדברת כו' הגם שבני אדם מדברים בבינה יתירה אלא שזה אינו חידוש אבל זה שהצפור מדברת הוא חידוש וממשיך לב המלך. כך מה שהיש מתבטל הוא דבר חידוש שמבהמה נעשה אדם וכמ"ש אדם ובהמה תושיע ה' (ועל ידי זה דוקא מעורר למעלה מעלה היינו המשכת רצון ותענוג העליון...)" [http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/adhaz/lkutey/18/48d&search=%D7%A6%D7%A4%D7%95%D7%A8+%D7%94%D7%9E%D7%93%D7%91%D7%A8%D7%AA  ליקוטי תורה, פרשה שלח, מח ד]}}. חידוש זה ממגלה את התענוג והצחוק שלמעלה{{הערה|1=והנה יצחק הוא מלשון צחוק ותענוג וכמ"ש צחק עשה לי כו' כל השמע יצחק לי והוא לשון עתיד שיתגלה בחי' התענוג העליון שלמעלה והוא ע"י בחי' הבירורי' שלמטה בבחי' אתכפיא ואתהפכא מחשוכא לנהורא ע"י העלאות והמשכות כנ"ל. וכמו התענוג והצחוק שלמטה שאינו אלא מאיזו שינוי והתחדשות כמו למשל צפור המדברת וכדומה שאין דרכה וטבעה לדבר משא"כ מאדם המדבר אין מקבלים תענוג כלל לפי שדרכו בתמידות לדבר. [http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/adhaz/toraor/7/21c&search=%D7%A6%D7%A4%D7%95%D7%A8+%D7%94%D7%9E%D7%93%D7%91%D7%A8%D7%AA תורה אור, ויצא, כא,ג]}}.