12,050
עריכות
מ (החלפת טקסט – " " ב־" ") |
|||
שורה 2: | שורה 2: | ||
מידות אלו הם בהתגלות וחוזק יותר מאשר המידות שבלב ולכן הם נקראים "אתוון רברבין"{{הערה|1=[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=32920&hilite=87451165-9104-4c9d-bee1-4eb9df33cb88&st=%D7%96%22%D7%AA+%D7%93%D7%90%D7%99%D7%9E%D7%90&pgnum=15 מאמרי [[אדמו"ר הזקן]] תקס"ו]}}. לדוגמא, התעוררות המידות בפועל היא כאשר עולה בלבו של אדם התעוררות אהבה או יראה. התעוררות המידות שבשכל היא כאשר הוא שוקל בדעתו אם עליו לעורר בקרבו אהבה להשי"ת או יראה. גם בשכל יש את הטית המידות של האדם, והטיה זו עלולה להטותו להכריע את הכף לטוב או למוטב, בהתאם להחלטה שבקרבו שבהתעוררות מידותיו. | מידות אלו הם בהתגלות וחוזק יותר מאשר המידות שבלב ולכן הם נקראים "אתוון רברבין"{{הערה|1=[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=32920&hilite=87451165-9104-4c9d-bee1-4eb9df33cb88&st=%D7%96%22%D7%AA+%D7%93%D7%90%D7%99%D7%9E%D7%90&pgnum=15 מאמרי [[אדמו"ר הזקן]] תקס"ו]}}. לדוגמא, התעוררות המידות בפועל היא כאשר עולה בלבו של אדם התעוררות אהבה או יראה. התעוררות המידות שבשכל היא כאשר הוא שוקל בדעתו אם עליו לעורר בקרבו אהבה להשי"ת או יראה. גם בשכל יש את הטית המידות של האדם, והטיה זו עלולה להטותו להכריע את הכף לטוב או למוטב, בהתאם להחלטה שבקרבו שבהתעוררות מידותיו. | ||
מידות שכליות אלו נקראים "[[ז"ת]] ד[[אימא]]", שהוא [[כתר]] ל[[ז"א]], ושורשן הוא מ[[כתר]] של [[אריך אנפין]] (דהיינו ה[[רצון]] העליון), והוא כענין [[קול]] פשוט שעדיין אין בו חילוקי אותיות, וממילא ניתן לשנותו ולהפכו מצירוף [[אותיות]] | מידות שכליות אלו נקראים "[[ז"ת]] ד[[אימא]]", שהוא [[כתר]] ל[[ז"א]], ושורשן הוא מ[[כתר]] של [[אריך אנפין]] (דהיינו ה[[רצון]] העליון), והוא כענין [[קול]] פשוט שעדיין אין בו חילוקי אותיות, וממילא ניתן לשנותו ולהפכו מצירוף [[אותיות]] זה לצירוף [[אותיות]] אחא, שהרי הקול הפשוט שהוא האות [[א]] הוא [[שורש]] כל ה [[אותיות]] . | ||
על פי תורת הקבלה, היפוך זה הוא מהארת ה[[עתיק|כתר הכללי]] דהיינו [[רצון]] פשוט המהפך את אותה [[סברא]] עצמה לדון בה ל[[חסד]] או ל[[גבורה|דין]], כדוגמת מאמר ה' בדור ה[[מבול]] רעה רבת האדם - להמתיק את הגזירה ולא להביא עוד מבול על העולם, למרות שאותה סברא עצמה היתה הסיבה להבאת המבול. | על פי תורת הקבלה, היפוך זה הוא מהארת ה[[עתיק|כתר הכללי]] דהיינו [[רצון]] פשוט המהפך את אותה [[סברא]] עצמה לדון בה ל[[חסד]] או ל[[גבורה|דין]], כדוגמת מאמר ה' בדור ה[[מבול]] רעה רבת האדם - להמתיק את הגזירה ולא להביא עוד מבול על העולם, למרות שאותה סברא עצמה היתה הסיבה להבאת המבול. |