372
עריכות
(זו לא כתבה בעיתון) |
חיילי משיח (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה תגית: עריכה ממכשיר נייד |
||
שורה 5: | שורה 5: | ||
==היסטוריה והוצאה לאור== | ==היסטוריה והוצאה לאור== | ||
העיתון החל לצאת ב[[חודש מנחם אב]] [[תשנ"ד]], ומטרתו הוגדרה בכותרת המשנה של שמו "שבועון בית משיח - שבועון עולמי להפצת בשורת הגאולה"{{הערת שוליים|בתחילה קראו לו שבועון בית משיח -בימה לתלמידי התמימים ואנ"ש ולאחר מספר שנים שינו את שמו לשם דלעיל}}. | העיתון החל לצאת ב[[חודש מנחם אב]] [[תשנ"ד]], על - ידי הרב [[זלמן הרצל]] והת' [[שלמה הלפרין]] (כיום רב אנ"ש ב[[תל אביב]]) ומטרתו הוגדרה בכותרת המשנה של שמו "שבועון בית משיח - שבועון עולמי להפצת בשורת הגאולה"{{הערת שוליים|בתחילה קראו לו שבועון בית משיח -בימה לתלמידי התמימים ואנ"ש ולאחר מספר שנים שינו את שמו לשם דלעיל}}. | ||
העיתון הוקם | העיתון הוקם כתגובה מאולצת לשינוי הדרמטי שנקט העיתון הקודם של חב"ד - [[שבועון כפר חב"ד]]; הסרת ה"[[יחי]]" מעמוד השער (בניגוד לפסק הדין של ועד רבני חב"ד שלא להסירה{{הערת שוליים|[http://www.chabad.info/images/originalsize/1048/104774.jpg צילום המכתב] בו כותב הרב [[יצחק יהודה ירוסלבסקי]] למערכת [[שבועון כפר חב"ד]] כי: "ענין הדפסת יחי אדוננו וכו' כמו שהי' עד היום בעיתון כפר חב"ד, הוחלט על דבר הרוב לא לשנות ולהמשיך להדפיס כן גם עתה ללא שינויים" {{תמונה}}}}), הפסקת העיסוק בנושאי זהות [[משיח]] וזלזול בחסידים שהמשיכו להאמין בחייו הנצחיים של הרבי. ואף הופסקה כתיבת טורים שבועיים בנושא זה. | ||
הגיליונות הראשונים | הגיליונות הראשונים של העיתון הזכירו את גיליונות [[גיליון בית חיינו|בית חיינו]] שהיו יוצאים בין השנים תשמ"ט- תשנ"ב, ובהם דיווחים על הנעשה ב- [[770]]. בהדרגה התפתח הגיליון הדק, לגיליון גדוש בכתבות ראיונות וחשיפות מהמדריגה הראשונה. בשנת [[תשנ"ו]], בעקבות תרומתו הנדיבה של הנגיד החסידי הרב [[רחמים אנטיאן]]), התבסס העיתון; הן מבחינה השקפתית והן מבחינה כלכלית. כן באותה עת השתנתה מערכת השבועון וכיום נערך בעיתון על ידי הרבנים הנדל וחזן. | ||
בתקופה הראשונה להוצאת הגליון לאור, התעסקו בעריכתו ובהדפסתו הרב עמוס כהן, הרב שלום פלמן, הרב אריה ברוך בלוך, ובתקופה מאוחרת יותר הרב [[מנחם זיגלבוים]], הרב [[שמשון גולדשטיין]], והרב [[אברהם רייניץ]]. | |||
בתקופה הראשונה להוצאת הגליון לאור, התעסקו בעריכתו ובהדפסתו הרב עמוס כהן, הרב שלום פלמן, הרב אריה ברוך בלוך, ובתקופה מאוחרת יותר הרב [[מנחם זיגלבוים]], הרב שמשון גולדשטיין, והרב [[אברהם רייניץ]]. | |||
==חלקים ומוספים== | ==חלקים ומוספים== |
עריכות