שינויים

מימי קדם הייתה מציאת מקורות מים צורך חשוב מאין כמוהו להישרדותו של האדם ולהתפתחות הציוויליזציה, ולכן בארות המים היו מהמבנים הראשונים שהוקמו. ב[[תנ"ך]] ישנו תיעוד של בארות עוד מתקופת [[אברהם אבינו]], וה[[תורה]] אף מסקרת בהרחבה מריבה בין רועי [[יצחק]] לרועי [[אבימלך (מלך פלישתים)|אבימלך]], אודות בארות שמצא [[יצחק אבינו]]. בהלכה ניתן לעולי רגל היתר מיוחד הקרוי פסי ביראות לשאיבת מים ב[[שבת]] להשקיית בהמותיהם בלבד, אף שבדבר יש איסור דרבנן של הוצאה מרשות לרשות.

==בתורת הנגלה==

==בתורת החסידות==

למעשה, מסביר אדמו"ר הצמח צדק{{הערה|1=[[אור התורה]] [[חומש במדבר]] כרך ג, [[פרשת חקת]] [http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/zz/oht/otb3/1/30/879&search=%D7%9E%D7%A2%D7%99%D7%9F+%D7%91%D7%99%D7%93%D7%99+%D7%A9%D7%9E%D7%99%D7%9D מאמר מהו נהר ומעיין ובאר] תתעט}}, קיים חילוק גדול בין מעיין לבאר מים. בעוד שמעיין משקה את סביבותיו ואת השותים ממנו מאליו, שכן מימיו זורמים בשטף ובהתמדה, הרי שבאר אינו משקה אלא רק לאחר מעשה מצד האדם, ששואב ממנו. דבר זה מסמל את החילוק בין [[אתערותא דלעילא]] ל[[אתערותא דלתתא]], מעיין מרמז אתערותא דלעילא, התעוררות הבאה מלמעלה לאדם ללא שיעשה מעשה מיוחד מצידו, ואילו באר מרמז על אתערותא דלתתא, התעוררות שבאה מצד האדם, ורק אז מקבל את ההשפעה מלמעלה.