ניצוץ משיח: הבדלים בין גרסאות בדף

ניצוץ משיח הוא נקודת היהדות שביהודי - הנרמזת באות יו"ד, [[ראשי תיבות|ראש התיבה]] של שם עם '''י'''שראל{{הערה|שם=לקו"ש לט|לקוטי שיחות חלק לט, [http://www.chabadlibrary.org/books/admur/lkus/39/9/23/348.htm הוספות עמוד 348].}}. כמו כן מכונה נקודה זו "נקודת פנימיות הלב"{{הערה|שם=תניא}}.

דרגתו של ניצוץ המשיח היא בחלק העמוק ביותר שבנפש. בספר התניא{{הערה|אגרת הקודש שם.}} מקביל [[אדמו"ר הזקן]] ניצוץ זה למדרגת ה[[חכמה]] שבנפש. בדרך כלל, מבואר שניצוץ המשיח הוא דרגת ה[[יחידה שבנפש]]{{הערה|שיחת שמחת תורה תשמ"ו הנ"ל, ובמקומות רבים נוספים.}}. אמנם בשיחה נוספת מחדש הרבי שדרגתו של הניצוץ הוא לא רק בדרגת היחידה (שגם היא רק "שם" ל[[נשמה]] עצמה) - אלא ב[[עצם הנשמה]] ממש{{הערה|[[דבר מלכות]] שיחת ש"פ תולדות תשנ"ב, סעיף י': "נוסף על המדובר כמה פעמים שהגאולה האמיתית והשלימה על ידי משיח צדקנו באה על ידי זה שכל אחד ואחד מישראל מגלה ניצוץ משיח שבו, בחינת היחידה – יש להוסיף ולתקן שעיקר הכוונה היא (לא לבחינת היחידה שהיא אחד מחמשה שמות שנקראו לעצם הנשמה, אלא) להתגלות עצם ה[[נשמה]] ממש, שזהו אמיתת ענינו של משיח (הן ניצוץ משיח שבכל אחד ואחד מישראל, והן ועל אחת כמה וכמה משיח הכללי), העצם דישראל שלמעלה מבחינת היחידה".}}.

כיוון שניצוץ המשיח הוא החלק העמוק ביותר הנפש, המאוחד עם [[הקדוש ברוך הוא]] בתכלית - לכן התקשרותו עם [[הקדוש ברוך הוא]] אינה בדרך שכלית וכדומה, אלא בדרך שלמעלה מטעם ודעת (ועניין זה מרומז במאמר חז"ל{{הערה|סנהדרין צ"ז, א.}} "משיח בא בהיסח הדעת", שכוונתו הפנימית היא - שעניינו של משיח הוא התקשרות באלוקות שלמעלה מן הדעת). היינו שנשמת היהודי מרגישה מאוחדת ודבוקה עם מקורה, הקדוש ברוך הוא, מצד עצם מציאותה. וגם בעבודת האדם ענינו של הניצוץ הוא לא עבודה פרטית, אלא עצם הידיעה שהוא מאוחד עם הקדוש ברוך הוא{{הערה|אגרת הקודש ושיחות הנ"ל.}}.