14,699
עריכות
מ (החלפת טקסט – "שכינה " ב־"שכינה ") |
מ (החלפת טקסט – "הקב"ה " ב־"הקב"ה ") |
||
שורה 2: | שורה 2: | ||
'''רבי ישמעאל בן אלישע''' היה [[תנא]], [[כהן גדול]] מ[[עשרה הרוגי מלכות]]. | '''רבי ישמעאל בן אלישע''' היה [[תנא]], [[כהן גדול]] מ[[עשרה הרוגי מלכות]]. | ||
לפני [[לידה|לידתו]] התנכלה ה[[סט"א]] לאמו, ובכך פעם שיצאה מה[[מקווה]] ראתה דבר [[טומאה|טמא]], והחמירה על עצמה, וחזרה [[טבילה במקווה|וטבלה]] שמונים פעמים, עד שריחם עליה הקב"ה וזימן לה אדם קדוש, וכתוצאה מכך הושפע רבי ישמעאל במהותו ובצורתו{{הערת שוליים|1=[http://chabadlibrarybooks.com/pdfpager.aspx?req=14948&hilite=1fbb764b-9116-43e9-9824-e2d93fd10944&st=%D7%99%D7%A9%D7%9E%D7%A2%D7%90%D7%9C+%D7%91%D7%9F+%D7%90%D7%9C%D7%99%D7%A9%D7%A2&pgnum=325 לקוטי שיחות חלק כ"ה].}}. | לפני [[לידה|לידתו]] התנכלה ה[[סט"א]] לאמו, ובכך פעם שיצאה מה[[מקווה]] ראתה דבר [[טומאה|טמא]], והחמירה על עצמה, וחזרה [[טבילה במקווה|וטבלה]] שמונים פעמים, עד שריחם עליה [[הקב"ה]] וזימן לה אדם קדוש, וכתוצאה מכך הושפע רבי ישמעאל במהותו ובצורתו{{הערת שוליים|1=[http://chabadlibrarybooks.com/pdfpager.aspx?req=14948&hilite=1fbb764b-9116-43e9-9824-e2d93fd10944&st=%D7%99%D7%A9%D7%9E%D7%A2%D7%90%D7%9C+%D7%91%D7%9F+%D7%90%D7%9C%D7%99%D7%A9%D7%A2&pgnum=325 לקוטי שיחות חלק כ"ה].}}. | ||
בניגוד ל[[רבי עקיבא]] שסבר שבמתן תורה היה דרגה של רואין הנשמע ושומעין הראיה, שכן הוא היה בהתעוררות תמידית של [[תשובה]] והשתוקקות, הוא היה בן גרים, התחיל ללמוד [[תורה]] בארבעים [[שנה]], וכל ימיו היה בתנועה של [[מסירות נפש]] ואמר "מתי יבוא לידי ואקיימנו". אך רבי ישמעאל היה קדוש מרחם, כהן גדול עליו נאמר "קדוש הוא לאלוקיו", סבר שישראל היו רואין הנראה ושומעין הנשמע, וסבר שזוהי העבודה - להמשיך אלוקות למטה בגדרי העולם כמו שהוא, שזוהי עבודת ה[[צדיקים]]{{הערת שוליים|1=[[לקוטי שיחות]], [http://chabadlibrarybooks.com/pdfpager.aspx?req=15967&hilite=21565544-dff2-484a-9206-216cc1af6f5e&st=%D7%99%D7%A9%D7%9E%D7%A2%D7%90%D7%9C+%D7%91%D7%9F+%D7%90%D7%9C%D7%99%D7%A9%D7%A2&pgnum=134 חלק ו'].}} | בניגוד ל[[רבי עקיבא]] שסבר שבמתן תורה היה דרגה של רואין הנשמע ושומעין הראיה, שכן הוא היה בהתעוררות תמידית של [[תשובה]] והשתוקקות, הוא היה בן גרים, התחיל ללמוד [[תורה]] בארבעים [[שנה]], וכל ימיו היה בתנועה של [[מסירות נפש]] ואמר "מתי יבוא לידי ואקיימנו". אך רבי ישמעאל היה קדוש מרחם, כהן גדול עליו נאמר "קדוש הוא לאלוקיו", סבר שישראל היו רואין הנראה ושומעין הנשמע, וסבר שזוהי העבודה - להמשיך אלוקות למטה בגדרי העולם כמו שהוא, שזוהי עבודת ה[[צדיקים]]{{הערת שוליים|1=[[לקוטי שיחות]], [http://chabadlibrarybooks.com/pdfpager.aspx?req=15967&hilite=21565544-dff2-484a-9206-216cc1af6f5e&st=%D7%99%D7%A9%D7%9E%D7%A2%D7%90%D7%9C+%D7%91%D7%9F+%D7%90%D7%9C%D7%99%D7%A9%D7%A2&pgnum=134 חלק ו'].}} | ||
שורה 10: | שורה 10: | ||
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=תניא א"ר ישמעאל בן אלישע, פעם אחת נכנסתי להקטיר [[קטורת]] לפני ולפנים, וראיתי [[אכתריאל]] [[יה]] [[הוי"ה]] [[צבאות]] שהוא יושב על כסא רם ונשא, ואמר לי ישמעאל בני [[ברכה|ברכני]], אמרתי לו יהי רצון מלפניך, שיכבשו רחמיך את כעסך, ויגולו רחמיך על מדותיך, ותתנהג עם בניך במדת הרחמים ותכנס להם לפנים משורת הדין, ונענע לי בראשו"}} | {{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=תניא א"ר ישמעאל בן אלישע, פעם אחת נכנסתי להקטיר [[קטורת]] לפני ולפנים, וראיתי [[אכתריאל]] [[יה]] [[הוי"ה]] [[צבאות]] שהוא יושב על כסא רם ונשא, ואמר לי ישמעאל בני [[ברכה|ברכני]], אמרתי לו יהי רצון מלפניך, שיכבשו רחמיך את כעסך, ויגולו רחמיך על מדותיך, ותתנהג עם בניך במדת הרחמים ותכנס להם לפנים משורת הדין, ונענע לי בראשו"}} | ||
ה[[ראשונים]] מקשים שאי אפשר לראות את הקב"ה, שאין לו לא דמות ולא מקום. לפי שיטת רב ניסים גאון הוא ראה [[מלאך]] שדיבר את דברו של הקב"ה בלשונו כמו המלאך שנגלה לאברהם שאמר "ולא חשכת את בנך את יחידך ממני", אך רוב הראשונים{{הערת שוליים|רבינו יהודה ב"ר קלונימוס ב"ר מאיר, רבו של הרוקח, בספרו ערכי תנאים ואמוראים עמ' תש"ו. ושם בשם רבותיו, וכן דעת רבינו חננאל.}} סוברים שהוא ראה התגלות ה[[שכינה]] כראיית [[ישעיהו הנביא]] ו[[יחזקאל הנביא]], ולמרות שלא ניתן לראות את הקב"ה, הוא מתאר את המדריגה והדמיון וההשגה שנגלית לו המכונית "אכתריאל". | ה[[ראשונים]] מקשים שאי אפשר לראות את הקב"ה, שאין לו לא דמות ולא מקום. לפי שיטת רב ניסים גאון הוא ראה [[מלאך]] שדיבר את דברו של [[הקב"ה]] בלשונו כמו המלאך שנגלה לאברהם שאמר "ולא חשכת את בנך את יחידך ממני", אך רוב הראשונים{{הערת שוליים|רבינו יהודה ב"ר קלונימוס ב"ר מאיר, רבו של הרוקח, בספרו ערכי תנאים ואמוראים עמ' תש"ו. ושם בשם רבותיו, וכן דעת רבינו חננאל.}} סוברים שהוא ראה התגלות ה[[שכינה]] כראיית [[ישעיהו הנביא]] ו[[יחזקאל הנביא]], ולמרות שלא ניתן לראות את הקב"ה, הוא מתאר את המדריגה והדמיון וההשגה שנגלית לו המכונית "אכתריאל". | ||
השגה זו היא מהיכלות ד[[יצירה]]{{הערת שוליים|[[תורת מנחם]] שנת [[תשי"ד]] חלק שלישי יום ב' דחג השבועות, ה'תשי"ד.}}. | השגה זו היא מהיכלות ד[[יצירה]]{{הערת שוליים|[[תורת מנחם]] שנת [[תשי"ד]] חלק שלישי יום ב' דחג השבועות, ה'תשי"ד.}}. |
עריכות