אבולוציה: הבדלים בין גרסאות בדף

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
נוספו 32 בתים ,  22 ביולי 2016
מ
החלפת טקסט – "הקב"ה " ב־"הקב"ה "
(ועוד קישורים)
מ (החלפת טקסט – "הקב"ה " ב־"הקב"ה ")
שורה 20: שורה 20:


==אבולוציה מכוונת==
==אבולוציה מכוונת==
היו כמה בודדים, ומהם הראי"ה קוק{{הערה|הוא עצמו טען כי צריך לשנות כמה פרטים בתאוריה, לפני שמקבלים את כולה.}} והר' גדליה נדל שטענו כי אין כל סתירה בין התאוריה לבין האמור בתורה. דהיינו, שהקב"ה ברא תא אחד, והוא התפתח על פי רצונו במשך הזמן מתא לצמח, לדג, לבעל חי ועד לאדם.
היו כמה בודדים, ומהם הראי"ה קוק{{הערה|הוא עצמו טען כי צריך לשנות כמה פרטים בתאוריה, לפני שמקבלים את כולה.}} והר' גדליה נדל שטענו כי אין כל סתירה בין התאוריה לבין האמור בתורה. דהיינו, ש[[הקב]] ברא תא אחד, והוא התפתח על פי רצונו במשך הזמן מתא לצמח, לדג, לבעל חי ועד לאדם.


את "ששת ימי בראשית" הם פירשו: שכל יום פירושו תקופה. ועל כן, אין הכוונה שהקב"ה ברא את העולם בשישה ימים כפשוטו, אלא שבמשך שישה תקופות שלקחו מליוני שנים התפתחו המינים, עד שלבסוף התפתח האדם. הסיפור בתורה מתחיל מהזמן שבו הקב"ה החדיר לאדם כי הוא יצור נעלה יותר משאר היצורים{{הערה|הר' נדל אף טוען כי האדם הראשון – אביהם של קין והבל איננו אביו של שת.}}.
את "ששת ימי בראשית" הם פירשו: שכל יום פירושו תקופה. ועל כן, אין הכוונה ש[[הקב]] ברא את העולם בשישה ימים כפשוטו, אלא שבמשך שישה תקופות שלקחו מליוני שנים התפתחו המינים, עד שלבסוף התפתח האדם. הסיפור בתורה מתחיל מהזמן שבו [[הקב"ה]] החדיר לאדם כי הוא יצור נעלה יותר משאר היצורים{{הערה|הר' נדל אף טוען כי האדם הראשון – אביהם של קין והבל איננו אביו של שת.}}.


את שיטתם תומכים הם במאמרי חז"ל שונים, כמו למשל מאמר המדרש שהקב"ה "היה בורא עולמות ומחריבן", וכן דברי המקובלים על "אדם קדמון", אשר יתפרש על המהומות שחלו בכדור הארץ, ועל האדם שקדם לאדם המודרני. הראי"ה אף טען שתאוריה זו מתאימה ביותר על פי שיטת ה[[קבלה]].
את שיטתם תומכים הם במאמרי חז"ל שונים, כמו למשל מאמר המדרש ש[[הקב]] "היה בורא עולמות ומחריבן", וכן דברי המקובלים על "אדם קדמון", אשר יתפרש על המהומות שחלו בכדור הארץ, ועל האדם שקדם לאדם המודרני. הראי"ה אף טען שתאוריה זו מתאימה ביותר על פי שיטת ה[[קבלה]].


==הסתירות לאבולוציה מהמדע==
==הסתירות לאבולוציה מהמדע==
שורה 90: שורה 90:
# "אמר [[רבי יהושע בן לוי]]: כל מעשה בראשית בקומתן נבראו, בדעתן נבראו, בצביונם נבראו. שנאמר 'ויכולו השמים והארץ וכל צבאם', אל תקרי 'צבאם' אלא 'צביונם'". פירוש מאמר זה הוא, שבעלי החיים נבראו ב"צביונם", דהיינו בצורתם היעודה באופן מושלם{{הערה|רש"י.}}.
# "אמר [[רבי יהושע בן לוי]]: כל מעשה בראשית בקומתן נבראו, בדעתן נבראו, בצביונם נבראו. שנאמר 'ויכולו השמים והארץ וכל צבאם', אל תקרי 'צבאם' אלא 'צביונם'". פירוש מאמר זה הוא, שבעלי החיים נבראו ב"צביונם", דהיינו בצורתם היעודה באופן מושלם{{הערה|רש"י.}}.
#נאמר ב[[תהלים]]{{הערה|סט, לב.}} "ותיטב לה' משור פר מקרן מפריס". ומבארת הגמרא שהכוונה היא לשור שאותו הקריב [[אדם הראשון]] כ[[קרבן]] לה', שור זה לא היה כשאר השוורים שפרסותיהם באות קודם לקרניהם, כיוון שכאשר הוא נברא, הוא יצא מהאדמה, וכיוון שכך, קרניו קדמו לפרסותיו.
#נאמר ב[[תהלים]]{{הערה|סט, לב.}} "ותיטב לה' משור פר מקרן מפריס". ומבארת הגמרא שהכוונה היא לשור שאותו הקריב [[אדם הראשון]] כ[[קרבן]] לה', שור זה לא היה כשאר השוורים שפרסותיהם באות קודם לקרניהם, כיוון שכאשר הוא נברא, הוא יצא מהאדמה, וכיוון שכך, קרניו קדמו לפרסותיו.
#הגמרא מביאה את דרשתו של רבי חנינא בר פפא: בשעה שאמר הקב"ה "למינהו" באילנות, נשאו הדשאים קל וחומר בעצמן, ואמרו שאם רצונו של הקב"ה שהמינים יצאו בערבוביא, למה אמר "למינהו" באילנות? ועוד, יש כאן [[קל וחומר]]: הרי אילנות שאין דרכן לצאת בערבוביא, ובכל זאת, אמר הקב"ה "למינהו", אנו על אחת כמה וכמה. מיד כל אחד ואחד ממיני הדשאים יצא למינו. פתח '[[שר העולם]]' ואמר: "יהי כבוד ה' לעולם ישמח ה' במעשיו".
#הגמרא מביאה את דרשתו של רבי חנינא בר פפא: בשעה שאמר [[הקב"ה]] "למינהו" באילנות, נשאו הדשאים קל וחומר בעצמן, ואמרו שאם רצונו של [[הקב"ה]] שהמינים יצאו בערבוביא, למה אמר "למינהו" באילנות? ועוד, יש כאן [[קל וחומר]]: הרי אילנות שאין דרכן לצאת בערבוביא, ובכל זאת, אמר [[הקב"ה]] "למינהו", אנו על אחת כמה וכמה. מיד כל אחד ואחד ממיני הדשאים יצא למינו. פתח '[[שר העולם]]' ואמר: "יהי כבוד ה' לעולם ישמח ה' במעשיו".


===שמירת שבת===
===שמירת שבת===
שורה 104: שורה 104:


===מקורות ב[[קבלה]]===
===מקורות ב[[קבלה]]===
הטוענים להסכמת התורה, מגייסים לעזרתם ציטוטים ממדרשים כמו שהקב"ה היה "בורא עולמות ומחריבן", וכן ממושגים כ"אדם קדמון".
הטוענים להסכמת התורה, מגייסים לעזרתם ציטוטים ממדרשים כמו ש[[הקב]] היה "בורא עולמות ומחריבן", וכן ממושגים כ"אדם קדמון".


אמנם [[האריז"ל]] כבר ביאר וקבע, כי משמעות ציטטה זו היא בנוגע ל[[עולם התוהו]], אך לא על עולם גשמי כשלנו. ואם כן, אי אפשר להביא זאת כראיה.
אמנם [[האריז"ל]] כבר ביאר וקבע, כי משמעות ציטטה זו היא בנוגע ל[[עולם התוהו]], אך לא על עולם גשמי כשלנו. ואם כן, אי אפשר להביא זאת כראיה.
14,699

עריכות

תפריט ניווט