14,699
עריכות
פרשת בהעלותך: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
מ
החלפת טקסט – "הקב"ה " ב־"הקב"ה "
מ (החלפת טקסט – "שכינה " ב־"שכינה ") |
מ (החלפת טקסט – "הקב"ה " ב־"הקב"ה ") |
||
| שורה 6: | שורה 6: | ||
*'''ראשון''' - התורה מתחילה לצוות את [[משה]] לאמור לאחיו [[אהרן]] להדליק את ה[[מנורה]] באופן כזה שהמנורה תדלק מאליה, העשויה מחתיכת [[זהב]] אחת. הוראות אודות חינוכם של ה[[לוי]]ים לעבודה. התהליך כולל גילוח כל שערם בסכין (לחלק מהדעות הגילוח לא כולל את הזקן והפאות), ולאחר מכן [[טבילה]] במשכן וכן הבאת [[קרבן]]. לאחר מכן על הלויים להגיע ל[[אוהל מועד]], שם שאר העם יסמכו את ידיהם עליהם. כעת יהיו הלווים מובדלים משאר [[בני ישראל]] לעבודת ה[[קודש]] ב[[משכן]]. | *'''ראשון''' - התורה מתחילה לצוות את [[משה]] לאמור לאחיו [[אהרן]] להדליק את ה[[מנורה]] באופן כזה שהמנורה תדלק מאליה, העשויה מחתיכת [[זהב]] אחת. הוראות אודות חינוכם של ה[[לוי]]ים לעבודה. התהליך כולל גילוח כל שערם בסכין (לחלק מהדעות הגילוח לא כולל את הזקן והפאות), ולאחר מכן [[טבילה]] במשכן וכן הבאת [[קרבן]]. לאחר מכן על הלויים להגיע ל[[אוהל מועד]], שם שאר העם יסמכו את ידיהם עליהם. כעת יהיו הלווים מובדלים משאר [[בני ישראל]] לעבודת ה[[קודש]] ב[[משכן]]. | ||
*'''שני''' - התורה חוזרת על כך | *'''שני''' - התורה חוזרת על כך ש[[הקב"ה]] לקח את הלויים במקום ה[[בכור]]ות של כלל עם ישראל. ה' אומר שהבכורות היו קדושים לו ביום שהרג את כל בכורי [[מצרים]] והגן על בכורי בני ישראל. כעת ערכו משה, אהרן ושאר עם ישראל את טכס ה[[חינוך]] של הלויים המפורט בעליה הקודמת (הלווים גילחו שערם, טבלו ולאחר מכן סמכו שאר העם את ידיהם עליהם). לאחר מכן הרים משה כל אחד מהלוים תנופה והניח חזרה, כשבאופן ניסי אהרן הצליח להרים ביום אחד את כל עשרים ושניים אלף הלויים! בהמשך לכל ממשיכה התורה בפירוט אחר של הלויים והוא: עליהם למלאות תפקידם מבן עשרים וחמש שנים ועד בן חמישים שנה. מגיל עשרים וחמש, במשך חמש שנים על הלוי ללמוד את העבודה, ולאחר מכן במשך עשרים שנים נוספות הוא מכהן במשכן. | ||
*'''שלישי''' - הקב"ה מצווה את משה על מצוות [[חג הפסח]]. למרות זאת, היו כאלו שלא יכלו לחגוג את החג כיון שהיו [[טמא]]ים ולכן לא יכול להצטרף לכלל ישראל בחג. יהודים אלו באו למשה בטענה "למה נגרע" ומשה אכן פנה אל ה' שציוה על קיום "[[פסח שני]]" לאותה שנה וגם באופן קבוע, כאשר חודש לאחר הפסח, בתאריך [[י"ד באייר]] ניתנת הזדמנות שניה לחוג את פסח. [[רש"י]] מציין כי העליה השלישית נפתח בתיאור ההתרחשות ב[[חודש ניסן]] בשנה השניה לאחר יציאת מצרים, כאשר ספר במדבר (שהתחיל שתי פרשות קודם לכן) מתחיל חודש לאחר מכן. מכאן לומדים פעם נוספת כי אין מוקדם ומאוחר בתורה. | *'''שלישי''' - [[הקב"ה]] מצווה את משה על מצוות [[חג הפסח]]. למרות זאת, היו כאלו שלא יכלו לחגוג את החג כיון שהיו [[טמא]]ים ולכן לא יכול להצטרף לכלל ישראל בחג. יהודים אלו באו למשה בטענה "למה נגרע" ומשה אכן פנה אל ה' שציוה על קיום "[[פסח שני]]" לאותה שנה וגם באופן קבוע, כאשר חודש לאחר הפסח, בתאריך [[י"ד באייר]] ניתנת הזדמנות שניה לחוג את פסח. [[רש"י]] מציין כי העליה השלישית נפתח בתיאור ההתרחשות ב[[חודש ניסן]] בשנה השניה לאחר יציאת מצרים, כאשר ספר במדבר (שהתחיל שתי פרשות קודם לכן) מתחיל חודש לאחר מכן. מכאן לומדים פעם נוספת כי אין מוקדם ומאוחר בתורה. | ||
*'''רביעי''' - התורה מתארת את הסימן של ה[[שכינה]] לפיו ידעו בני ישראל מתי עליהם לנסוע ומתי עליהם לחנות במדבר. מיום חנוכת המשכן שכן ענק על אוהל העדות במשך היום ועמוד אש במשך הלילה. כאשר התרומם הענן היה בכך סימן שעליהם לנסוע וכאשר נח הענק היה בכך סימן שכאן הוא מקום חנייתם. לעיתים נח הענן רק לימים ספורים או אפילו לילה בודד, אך לעיתים היה נח הענן במשך שנים במקום אחד. בהמשך מתארת התורה את שתי [[חצוצרות]] ה[[כסף]] שהיה על משה להכין. בני אהרן היו תוקעים בחצוצרות לפי ציווי משה. כל תקיעה היתה למשהו אחר, כולל אסיפת כל העדה או רק אסיפת הכהנים וכן התחלת המסע. כמו כן כאשר יצאו למלחמה היתה תקיעה שונה כדי להיזכר על ידי הקב"ה. | *'''רביעי''' - התורה מתארת את הסימן של ה[[שכינה]] לפיו ידעו בני ישראל מתי עליהם לנסוע ומתי עליהם לחנות במדבר. מיום חנוכת המשכן שכן ענק על אוהל העדות במשך היום ועמוד אש במשך הלילה. כאשר התרומם הענן היה בכך סימן שעליהם לנסוע וכאשר נח הענק היה בכך סימן שכאן הוא מקום חנייתם. לעיתים נח הענן רק לימים ספורים או אפילו לילה בודד, אך לעיתים היה נח הענן במשך שנים במקום אחד. בהמשך מתארת התורה את שתי [[חצוצרות]] ה[[כסף]] שהיה על משה להכין. בני אהרן היו תוקעים בחצוצרות לפי ציווי משה. כל תקיעה היתה למשהו אחר, כולל אסיפת כל העדה או רק אסיפת הכהנים וכן התחלת המסע. כמו כן כאשר יצאו למלחמה היתה תקיעה שונה כדי להיזכר על ידי הקב"ה. | ||
| שורה 14: | שורה 14: | ||
*'''חמישי''' פעם הראשונה שהענן התרומם מעל המשכן, היה זה כאשר בני ישראל חנו ליד [[הר סיני]] קצת פחות משנה וכעת החלו במסע הראשון בהתאם לסדר עליו ציוה ה' בפרשות הקודמות. בשלב זה חשבו כולם כי הם רק במרחק שלושה ימים מהכניסה לארץ ישראל ולכן משה ביקש מחותנו יתרו להצטרף אליו ולהכנס לארץ ביחד עם כל עם ישראל, אך יתרו סירב להצעה. | *'''חמישי''' פעם הראשונה שהענן התרומם מעל המשכן, היה זה כאשר בני ישראל חנו ליד [[הר סיני]] קצת פחות משנה וכעת החלו במסע הראשון בהתאם לסדר עליו ציוה ה' בפרשות הקודמות. בשלב זה חשבו כולם כי הם רק במרחק שלושה ימים מהכניסה לארץ ישראל ולכן משה ביקש מחותנו יתרו להצטרף אליו ולהכנס לארץ ביחד עם כל עם ישראל, אך יתרו סירב להצעה. | ||
*'''שישי''' - מתחיל עם האו"ת '[[נ]]' הפוכה ואז הפסוק "ויהי בנסוע..." אותו אומרים כאשר מוציאים [[ספר תורה]] מארון הקודש לקריאה בו ובסיומו 'נ' נוספת. האות ההפוכה אכן כתוב כך בספר התורה עצמו, ו[[רש"י]] מפרש כי זהו סימן כי פסוק זה הינו בעצם לא שייך לכאן, עד כדי כך שהוא נחשב לחומש נפרד משאר חמישה חומשי תורה. כעת, שלושה ימים קודם הכניסה המתוכננת לארץ ישראל, החל העם להתלונן על ה[[מן]] ולהשוות את האוכל שהיה להם ב[[מצרים]] ומשה מצידו מבקש | *'''שישי''' - מתחיל עם האו"ת '[[נ]]' הפוכה ואז הפסוק "ויהי בנסוע..." אותו אומרים כאשר מוציאים [[ספר תורה]] מארון הקודש לקריאה בו ובסיומו 'נ' נוספת. האות ההפוכה אכן כתוב כך בספר התורה עצמו, ו[[רש"י]] מפרש כי זהו סימן כי פסוק זה הינו בעצם לא שייך לכאן, עד כדי כך שהוא נחשב לחומש נפרד משאר חמישה חומשי תורה. כעת, שלושה ימים קודם הכניסה המתוכננת לארץ ישראל, החל העם להתלונן על ה[[מן]] ולהשוות את האוכל שהיה להם ב[[מצרים]] ומשה מצידו מבקש מ[[הקב"ה]] עזרה וסיוע להנהיג את עם ישראל. על כך השיב לו [[הקב"ה]] כי עליו לאסוף שבעים איש מזקני ישראל שהם יסייעו לו. | ||
*'''שביעי''' - התורה מספרת על כך שה' הביא רוח שהביא עימה שלוים מן הים, והיו כאלו שאספו כל היום וכל הלילה מהעוף לאכילה, אלא שה' לא ראה זאת בעין יפה והוא הרג רבים מהם. בערך בזמן זה שמעה מרים אחות משה כי אחיה נפרד מאשתו ציפורה והיא דיברה נגד משה באזני אהרן. הקב"ה החשיב זאת כלשון הרע והעניש אותה בצרעת. משה התפלל להחלמתה, אך היא עדיין היתה צריכה לצאת לשבעה ימים מחוץ למחנה וכל העם חיכה לכך עד שהחלימה ורק אז המשיכו כולם במסע הבא למדבר פארן. | *'''שביעי''' - התורה מספרת על כך שה' הביא רוח שהביא עימה שלוים מן הים, והיו כאלו שאספו כל היום וכל הלילה מהעוף לאכילה, אלא שה' לא ראה זאת בעין יפה והוא הרג רבים מהם. בערך בזמן זה שמעה מרים אחות משה כי אחיה נפרד מאשתו ציפורה והיא דיברה נגד משה באזני אהרן. [[הקב"ה]] החשיב זאת כלשון הרע והעניש אותה בצרעת. משה התפלל להחלמתה, אך היא עדיין היתה צריכה לצאת לשבעה ימים מחוץ למחנה וכל העם חיכה לכך עד שהחלימה ורק אז המשיכו כולם במסע הבא למדבר פארן. | ||
==קישורים חיצונים== | ==קישורים חיצונים== | ||