דור השביעי: הבדלים בין גרסאות בדף

ב[[חטא עץ הדעת]] נסתלקה השכינה לרקיע הראשון, ועל ידי עוד ששה חטאים הסתלקה ה[[שכינה]] מרקיע לרקיע עד לרקיע השביעי בשבעת הרקיעים שלמעלה. אחר-כך באו שבעה צדיקים - החל מ[[אברהם אבינו|אברהם]], ואחריו [[יצחק]], [[יעקב]], לוי, קהת ועמרם - והורידו את השכינה למטה, כאשר כל אחד מוריד את השכינה ברקיע נוסף; עד ש[[משה רבינו]] - השביעי - הוריד את השכינה למטה, בהקמת ה[[משכן]].

בשנה שלאחר מכן, [[תשי"א]], ב[[התוועדות]] לרגל [[יום הילולא|יום ההילולא]] אמר [[הרבי]] את [[מאמר]] החסידות הראשון - ובכך קיבל על עצמו את נשיאות חב"ד. מאמר זה של הרבי נאמר גם כן על הפסוק [[באתי לגני#באתי לגני תשי"א|"באתי לגני"]]{{הערה|נדפס ב[[ספר המאמרים מלוקט]], חלק א' עמ' ג'.}}, ובו התווה הרבי באופן ברור את קווי היסוד של דורנו, בנשיאותו ובהנהגתו. הרבי הקביל את שבעת הדורות של נשיאי חב"ד, לשבעת הצדיקים הנמנים במדרש שהמשיכו את השכינה למטה, מרקיע לרקיע. הרבי עמד על המעלה המיוחדת שישנו דווקא לשביעי, המקבל את כל הכוחות מהקודמים לו - "כל השביעין חביבין". וכשם ש[[משה רבינו]], השביעי, הוא זה שפעל את ההמשכה העיקרית בכך שהוריד את השכינה למטה - כך גם דורנו, הדור השביעי ל[[חסידות חב"ד]], הוא זה שמשלים את כל [[עבודת הגלות|עבודת בני ישראל בגלות]], ממשיך את השכינה למטה, ומביא את ה[[גאולה]]:

:::והעבודה - לגמור המשכת השכינה, ולא רק שכינה כי אם עיקר שכינה, ובתחתונים דווקא|מרכאות=כן}}