14,699
עריכות
מלך המשיח: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
מ
החלפת טקסט – "נשמות " ב־"נשמות "
מ (החלפת טקסט – " עצם הנשמה" ב־" עצם הנשמה") |
מ (החלפת טקסט – "נשמות " ב־"נשמות ") |
||
| שורה 61: | שורה 61: | ||
==דרגת נשמתו== | ==דרגת נשמתו== | ||
על דרגתו דרשו חז"ל את הפסוק{{הערה|ישעיה נב, יג.}}:"הנה ישכיל עבדי ירום ונשיא וגבה מאוד" שיש ברוממות זו חמש דרגות, שהוא מרומם מ[[אברהם אבינו]], מנושא מ[[משה רבינו]] וגבוה מ[[מלאכי השרת]]{{הערה|מדרש תנחומא, תולדות פרק יד, וכן נוסחה דומה בילקוט שמעוני זכריה, פרק ד, רמז תקעא}}. "וגבה מא"ד" [[אותיות]]אדם שהוא יהיה מנושא מאדם הראשון.{{הערה|דרך מצוותיך מינוי מלך. ועוד}} ועל נשמתו אמר דוד המלך{{הערה|תהילים כא, ה.}} "חיים שאל ממך נתת לו", שחייו - נשמתו, אתה בעצמך - האין סוף בעצמו - נתת לו. (משא"כ נשמות של צדיקים אחרים על אף רוממותם אינם מאור אין סוף בעצמו כי אם מספירות (חכמה, מלכות וכיו"ב)). | על דרגתו דרשו חז"ל את הפסוק{{הערה|ישעיה נב, יג.}}:"הנה ישכיל עבדי ירום ונשיא וגבה מאוד" שיש ברוממות זו חמש דרגות, שהוא מרומם מ[[אברהם אבינו]], מנושא מ[[משה רבינו]] וגבוה מ[[מלאכי השרת]]{{הערה|מדרש תנחומא, תולדות פרק יד, וכן נוסחה דומה בילקוט שמעוני זכריה, פרק ד, רמז תקעא}}. "וגבה מא"ד" [[אותיות]]אדם שהוא יהיה מנושא מאדם הראשון.{{הערה|דרך מצוותיך מינוי מלך. ועוד}} ועל נשמתו אמר דוד המלך{{הערה|תהילים כא, ה.}} "חיים שאל ממך נתת לו", שחייו - נשמתו, אתה בעצמך - האין סוף בעצמו - נתת לו. (משא"כ [[נשמה|נשמות]] של צדיקים אחרים על אף רוממותם אינם מאור אין סוף בעצמו כי אם מספירות (חכמה, מלכות וכיו"ב)). | ||
דרגת נשמתו הגבוהה באה לידי ביטוי הן באישיותו (חכמתו), במלכותו, בלימודו והשפעתו לעם ישראל. | דרגת נשמתו הגבוהה באה לידי ביטוי הן באישיותו (חכמתו), במלכותו, בלימודו והשפעתו לעם ישראל. | ||
| שורה 78: | שורה 78: | ||
====יחידה==== | ====יחידה==== | ||
{{להשלים}} | {{להשלים}} | ||
נשמתו של משיח היא (הבחינה הנעלית מבין חמש הדרגות שבכל נשמה), בחינת [[יחידה הכללית]] של [[עם ישראל]]{{הערה|רמ"ז לזח"ג רס, ב (נדפס במקדש מלך קצ, ב). ל"ת להאריז"ל עה"פ (בראשית ה, כב) ויתהלך חנוך. ועוד.}}, הכוללת ממילא את כל [[נשמות ישראל]] - מצד בחינת 'יחידה' שבנשמתו של כל יהודי. | נשמתו של משיח היא (הבחינה הנעלית מבין חמש הדרגות שבכל נשמה), בחינת [[יחידה הכללית]] של [[עם ישראל]]{{הערה|רמ"ז לזח"ג רס, ב (נדפס במקדש מלך קצ, ב). ל"ת להאריז"ל עה"פ (בראשית ה, כב) ויתהלך חנוך. ועוד.}}, הכוללת ממילא את כל [[[[נשמה|נשמות]] ישראל]] - מצד בחינת 'יחידה' שבנשמתו של כל יהודי. | ||
ובכח זה, יש לו את היכולת לגאול את כל [[עם ישראל]]{{הערה|לקוטי שיחות ח"כ עמ' 522.}}.{{הערת שוליים|ראה גם ב[[קונטרס עניינה של תורת החסידות]], משיחת [[י"ט כסלו]] [[תשכ"ו]], אות ה' ואילך.}}, | ובכח זה, יש לו את היכולת לגאול את כל [[עם ישראל]]{{הערה|לקוטי שיחות ח"כ עמ' 522.}}.{{הערת שוליים|ראה גם ב[[קונטרס עניינה של תורת החסידות]], משיחת [[י"ט כסלו]] [[תשכ"ו]], אות ה' ואילך.}}, | ||
נשמתו היא [[נשמה כללית]], ש[[ניצוץ משיח|ניצוץ]] ממנה קיים אצל כל [[יהודי]]. | נשמתו היא [[נשמה כללית]], ש[[ניצוץ משיח|ניצוץ]] ממנה קיים אצל כל [[יהודי]]. | ||
| שורה 124: | שורה 124: | ||
מפסוקי התורה ונבואת הנביאים למדים שהמשיח יהיה מלך. מלכותו הוא עיקר מציאותו (עד שעצם מציאותו של משיח היא רוממות מלכותו ואינו רק תכונה או תואר שמתכנה בה) משום שעל פי ה[[הלכה]] משמעות ביאת המשיח הוא לא רק יעוד טוב בלבד, אלא זמן בו תממש בפועל נצחיות התורה וקיומה בשלימות על ידי שתחזור המלכות לישראל.{{הערה|שם=לקו"ש חי בלק|לקוטי שיחות חלק י"ח עמוד 182 שיחה לפרשת בלק}} מלכותו תהיה בשיא השלמות בכל התחומים | מפסוקי התורה ונבואת הנביאים למדים שהמשיח יהיה מלך. מלכותו הוא עיקר מציאותו (עד שעצם מציאותו של משיח היא רוממות מלכותו ואינו רק תכונה או תואר שמתכנה בה) משום שעל פי ה[[הלכה]] משמעות ביאת המשיח הוא לא רק יעוד טוב בלבד, אלא זמן בו תממש בפועל נצחיות התורה וקיומה בשלימות על ידי שתחזור המלכות לישראל.{{הערה|שם=לקו"ש חי בלק|לקוטי שיחות חלק י"ח עמוד 182 שיחה לפרשת בלק}} מלכותו תהיה בשיא השלמות בכל התחומים | ||
גם השפעתו בעבודת ה' של העם תהיה לאין ערוך לפי גודל מעלתו שלכן ביטול העם כלפיו תהיה במידה הגדולה ביותר ויפעל גם | גם השפעתו בעבודת ה' של העם תהיה לאין ערוך לפי גודל מעלתו שלכן ביטול העם כלפיו תהיה במידה הגדולה ביותר ויפעל גם ב[[נשמה|נשמות]] הגבוהות ביותר ביטול ויראת שמים.{{הערה|תורת מנחם [[התוועדות]] [[שבת בראשית]] תשמ"ב}} | ||
המשיח [[בחזקת משיח#יעמוד מלך מבית דוד|יכהן כמלך]] כבר בזמן הגלות עוד קודם הגאולה בפועל בזמן המוגדר כ[[בחזקת משיח|חזקת משיח]].{{הערה|שם=מלך גלות 1|תורת מנחם התוועדויות [[תשנ"א]] חלק ג עמוד 159 הערה 66 על פי [[הרמב"ם]] הלכות מלכים פרק יא}} מלכות זו לא תהיה על פי בית דין ולא על פי נביא{{הערה|לקוטי שיחות חלק ח' עמוד 361 בהערה.}} וגם לא תהיה על ידי משיחה בשמן. אלא תהיה על ידי שיקבלו ישראל מלכותו עליהם ואת עצמם לעבדים אליו.{{הערה|ראה לקוטי שיחות חלק ח' שם וראה לקוטי שיחות חלק כג עמוד 105 ובשולי הגליון שמשמעות שם שחיסרון יש בזה שאינו מלך על ידי נביא ובית דין. ועל כל פנים דין מלך יש רק או על ידי נביא או על ידי קבלת מלכותו על ידי כל ישראל (או רובו) ראה רדב"ז הלכות מלכים הלכות מלכים פרק ג הלכה ח' וראה לקוטי שיחות חלק טז עמוד 304 ולקוטי שיחות חלק כא עמוד 196. (באגרות קודש אדמו"ר מוהרש"ב חלק א עמוד שי שלא יהיה לו דין מלך עד לאחרי קיבוץ הגלויות ובהכרח שגדר מלך יהיה קודם כהרמב"ם, שימלוך בחלק מישראל שיהיו בטלים אמנם דין "מלך ישראל" יהיה בקיבוץ גלויות שיקבלו כולם מלכותו).}} | המשיח [[בחזקת משיח#יעמוד מלך מבית דוד|יכהן כמלך]] כבר בזמן הגלות עוד קודם הגאולה בפועל בזמן המוגדר כ[[בחזקת משיח|חזקת משיח]].{{הערה|שם=מלך גלות 1|תורת מנחם התוועדויות [[תשנ"א]] חלק ג עמוד 159 הערה 66 על פי [[הרמב"ם]] הלכות מלכים פרק יא}} מלכות זו לא תהיה על פי בית דין ולא על פי נביא{{הערה|לקוטי שיחות חלק ח' עמוד 361 בהערה.}} וגם לא תהיה על ידי משיחה בשמן. אלא תהיה על ידי שיקבלו ישראל מלכותו עליהם ואת עצמם לעבדים אליו.{{הערה|ראה לקוטי שיחות חלק ח' שם וראה לקוטי שיחות חלק כג עמוד 105 ובשולי הגליון שמשמעות שם שחיסרון יש בזה שאינו מלך על ידי נביא ובית דין. ועל כל פנים דין מלך יש רק או על ידי נביא או על ידי קבלת מלכותו על ידי כל ישראל (או רובו) ראה רדב"ז הלכות מלכים הלכות מלכים פרק ג הלכה ח' וראה לקוטי שיחות חלק טז עמוד 304 ולקוטי שיחות חלק כא עמוד 196. (באגרות קודש אדמו"ר מוהרש"ב חלק א עמוד שי שלא יהיה לו דין מלך עד לאחרי קיבוץ הגלויות ובהכרח שגדר מלך יהיה קודם כהרמב"ם, שימלוך בחלק מישראל שיהיו בטלים אמנם דין "מלך ישראל" יהיה בקיבוץ גלויות שיקבלו כולם מלכותו).}} | ||