ליקוטי אמרים - פרק א': הבדלים בין גרסאות בדף

==הקדמה==

פרק זה מציג סתירה, לכאורה, בין מקורות ב[[נגלה דתורה]] ([[מסכת נידה]] מול [[מסכת אבות]]); איזה דרגה על האדם לייחס לעצמו מבין שלושת הדרגות ה[[רוחני]]ות ([[צדיק]], [[בינוני]] או [[רשע]]). "סתירה" זו מסתעפת ויוצרת אי בהירות כללית בכל הקשור למושגים: צדיק, [[בינוני]] ורשע ומתברר הצורך לרדת לשורשם ולהעמיק במשמעותם. לקראת סוף הפרק מתחיל [[אדמו"ר הזקן]] להניח את היסודות להסבר הכללי, בהקדמת דברי רבי [[חיים ויטאל]] בדבר [[שתי הנפשות]] הקיימות אצל כל [[יהודי]].

עוד מקשה הרבי, שהלשון בתניא הוא "לא שבק מר חיי לכל בריה '''וכו''''" - למה מרמז בתיבת "וכו'", כיון שכבר נגמרו דברי אביי. ואם יש איזה רמז בזה, מפני מה לא פירשו, כמו שפירש שאר הקושיות?

ולפי הקס"ד בתניא, דצדיק היינו שמרובין זכויותיו, קשה דהרי רבה בעצמו וכן אביי ששמשו ונתגדל אצלו ידעו שלא פסק פומא מגירסיה, אם כן איך אמר לו רבה תירוץ שיודע הוא בנפשו כו' - מה שראו הוא וגם אביי הפכו במוחש. ומה שלא כתב זה [[אדמו"ר הזקן]] בפירוש, יש לומר: א) מפני שאין הגירסא הנ"ל מוחלטת. ב) מפני שסוף סוף זהו הקושיא דלקמן: איך טעה רבה בעצמו כו'. - ומחוורתא כבתרייתא.