ליקוטי אמרים - פרק א': הבדלים בין גרסאות בדף

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מ
החלפת טקסט – " בינוני " ב־" בינוני "
מ (החלפת טקסט – "אדמו"ר הזקן " ב־"אדמו"ר הזקן ")
מ (החלפת טקסט – " בינוני " ב־" בינוני ")
שורה 4: שורה 4:
==הקדמה==
==הקדמה==
{{ציטוט צף|ה[[צמח צדק]] סיפר אשר, ב[[ראש השנה]] הראשונה לחייו - שנת [[תק"נ]] - אמר רבינו הגדול דרוש "משביעין אותו תהי צדיק וכו'", והוא הוא שלשת פרקים הראשונים של ספר התניא|[[תבנית:היום יום/ו' אדר ב'|היום יום, ו' אדר ב']]}}
{{ציטוט צף|ה[[צמח צדק]] סיפר אשר, ב[[ראש השנה]] הראשונה לחייו - שנת [[תק"נ]] - אמר רבינו הגדול דרוש "משביעין אותו תהי צדיק וכו'", והוא הוא שלשת פרקים הראשונים של ספר התניא|[[תבנית:היום יום/ו' אדר ב'|היום יום, ו' אדר ב']]}}
פרק זה מציג סתירה, לכאורה, בין מקורות ב[[נגלה דתורה]] ([[מסכת נידה]] מול [[מסכת אבות]]); איזה דרגה על האדם לייחס לעצמו מבין שלושת הדרגות ה[[רוחני]]ות ([[צדיק]], [[בינוני]] או [[רשע]]). "סתירה" זו מסתעפת ויוצרת אי בהירות כללית בכל הקשור למושגים: צדיק, בינוני ורשע ומתברר הצורך לרדת לשורשם ולהעמיק במשמעותם. לקראת סוף הפרק מתחיל [[אדמו"ר הזקן]] להניח את היסודות להסבר הכללי, בהקדמת דברי רבי [[חיים ויטאל]] בדבר [[שתי הנפשות]] הקיימות אצל כל [[יהודי]].
פרק זה מציג סתירה, לכאורה, בין מקורות ב[[נגלה דתורה]] ([[מסכת נידה]] מול [[מסכת אבות]]); איזה דרגה על האדם לייחס לעצמו מבין שלושת הדרגות ה[[רוחני]]ות ([[צדיק]], [[בינוני]] או [[רשע]]). "סתירה" זו מסתעפת ויוצרת אי בהירות כללית בכל הקשור למושגים: צדיק, [[בינוני]] ורשע ומתברר הצורך לרדת לשורשם ולהעמיק במשמעותם. לקראת סוף הפרק מתחיל [[אדמו"ר הזקן]] להניח את היסודות להסבר הכללי, בהקדמת דברי רבי [[חיים ויטאל]] בדבר [[שתי הנפשות]] הקיימות אצל כל [[יהודי]].


==טקסט==
==טקסט==
שורה 14: שורה 14:
[[הרבי]]{{הערת שוליים|1=[[אגרות קודש]] כרך ג תמז.}} מקשה, לכאורה אינו מובן למה מעתיק [[אדמו"ר הזקן]] ב[[תניא]] גם דברי [[אביי]] "לא שביק כו'", והלא קושיתו היא ממאמר [[רבה]] כגון אנא [[בינוני]]?
[[הרבי]]{{הערת שוליים|1=[[אגרות קודש]] כרך ג תמז.}} מקשה, לכאורה אינו מובן למה מעתיק [[אדמו"ר הזקן]] ב[[תניא]] גם דברי [[אביי]] "לא שביק כו'", והלא קושיתו היא ממאמר [[רבה]] כגון אנא [[בינוני]]?


וש לומר דבזה מחזק קושיתו, דכיון דרואין בסוגיא דמקשין על המאמר דרבה ויודעין גדולתו, אם כן אף נתרץ בדוחק דרבה טעה בעצמו מפני ענותנותו (עדמ"ש בחדא"ג שם), או שלא רצה לגלות מעלתו, עדיין הקושיא במקומה עומדת בנוגע לאביי, דלמה לו להקשות מצד הבריות, היה לו לומר בפשיטות ברבה גופא, דאי אפשר לומר שהוא בינוני מאחר שלא פסק פומא מגירסא.
וש לומר דבזה מחזק קושיתו, דכיון דרואין בסוגיא דמקשין על המאמר דרבה ויודעין גדולתו, אם כן אף נתרץ בדוחק דרבה טעה בעצמו מפני ענותנותו (עדמ"ש בחדא"ג שם), או שלא רצה לגלות מעלתו, עדיין הקושיא במקומה עומדת בנוגע לאביי, דלמה לו להקשות מצד הבריות, היה לו לומר בפשיטות ברבה גופא, דאי אפשר לומר שהוא [[בינוני]] מאחר שלא פסק פומא מגירסא.


עוד מקשה הרבי, שהלשון בתניא הוא "לא שבק מר חיי לכל בריה '''וכו''''" - למה מרמז בתיבת "וכו'", כיון שכבר נגמרו דברי אביי. ואם יש איזה רמז בזה, מפני מה לא פירשו, כמו שפירש שאר הקושיות?
עוד מקשה הרבי, שהלשון בתניא הוא "לא שבק מר חיי לכל בריה '''וכו''''" - למה מרמז בתיבת "וכו'", כיון שכבר נגמרו דברי אביי. ואם יש איזה רמז בזה, מפני מה לא פירשו, כמו שפירש שאר הקושיות?
39,916

עריכות

תפריט ניווט