הר הבית: הבדלים בין גרסאות בדף

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
נוספו 8 בתים ,  12 ביולי 2016
מ
החלפת טקסט – " בית המקדש " ב־" בית המקדש "
מ (החלפת טקסט – " בית המקדש הראשון " ב־" בית המקדש הראשון ")
מ (החלפת טקסט – " בית המקדש " ב־" בית המקדש ")
שורה 1: שורה 1:
[[תמונה:בית המקדש.jpg|left|thumb|350px|דגם 'מוזיאון ישראל' של שטח הר הבית, ובית המקדש השני - על פי שיטת ה"תפארת ישראל" - וכן פרטים מתיאורי יוסף בן מתתיהו ומקורות רומיים]]
[[תמונה:בית המקדש.jpg|left|thumb|350px|דגם 'מוזיאון ישראל' של שטח הר הבית, ובית המקדש השני - על פי שיטת ה"תפארת ישראל" - וכן פרטים מתיאורי יוסף בן מתתיהו ומקורות רומיים]]
[[קובץ:הר הבית מעוצב.jpg|שמאל|ממוזער|250px|תמונה מעובדת של הר הבית, שפרסם [[אבי טאוב]] בברכת הרבי, במסגרת חברת יהלומים]]
[[קובץ:הר הבית מעוצב.jpg|שמאל|ממוזער|250px|תמונה מעובדת של הר הבית, שפרסם [[אבי טאוב]] בברכת הרבי, במסגרת חברת יהלומים]]
'''הר הבית''' הוא הר קדוש בירושלים העתיקה, ונקרא "הר הבית" על שם ששם היה [[בית המקדש הראשון]] והשני, ושם גם עתיד להיבנות בית המקדש השלישי. הוא נקרא גם "הר המוריה"{{הערת שוליים|בסוף [[פרשת חיי שרה]].}}
'''הר הבית''' הוא הר קדוש בירושלים העתיקה, ונקרא "הר הבית" על שם ששם היה [[בית המקדש הראשון]] והשני, ושם גם עתיד להיבנות [[בית המקדש]] השלישי. הוא נקרא גם "הר המוריה"{{הערת שוליים|בסוף [[פרשת חיי שרה]].}}


שם בנה אברהם אבינו את המזבח והעלה עליו את יצחק בנו, ובמקום זה ממש היה המזבח לאחר זמן.
שם בנה אברהם אבינו את המזבח והעלה עליו את יצחק בנו, ובמקום זה ממש היה המזבח לאחר זמן.
שורה 48: שורה 48:
עם זאת, הביע הרבי את צערו מאופן השמירה על ההר מפני כניסת יהודים, ובלשונו: {{ציטוטון|יהודים "פראיים" מתעקשים שלא לאפשר כניסת יהודים לשם, עד באופן שמוציאים משם יהודים בעל כרחם וכו' וכו'}}. והתבטא כי בכך הם גרועים מהגויים - המודים בשייכות הר הבית לעם ישראל {{הערה|שיחת ט' כסלו מוצש"ק ויצא תשל"ט. ועל דרך זה בשיחת מוצש"ק חיי"ש תשל"ט ש"מעמידים חיל לכתחילה לא לאפשר כניסת יהודים למקום מקדשנו", ושבכך רואים עד כמה הוא החושך כפול ומכופל של הגלות}}.
עם זאת, הביע הרבי את צערו מאופן השמירה על ההר מפני כניסת יהודים, ובלשונו: {{ציטוטון|יהודים "פראיים" מתעקשים שלא לאפשר כניסת יהודים לשם, עד באופן שמוציאים משם יהודים בעל כרחם וכו' וכו'}}. והתבטא כי בכך הם גרועים מהגויים - המודים בשייכות הר הבית לעם ישראל {{הערה|שיחת ט' כסלו מוצש"ק ויצא תשל"ט. ועל דרך זה בשיחת מוצש"ק חיי"ש תשל"ט ש"מעמידים חיל לכתחילה לא לאפשר כניסת יהודים למקום מקדשנו", ושבכך רואים עד כמה הוא החושך כפול ומכופל של הגלות}}.


בשנים מאוחרות יותר, התייחס הרבי ליהודים השוהים ומתפללים במקומות המותרים בהר הבית מבלי לשלול את מנהגם{{הערה|ראה שיחת ליל ב' דחה"ס תנש"א: "השמחות שהיו עד עתה, כולל ובמיוחד – השמחה מהידיעה שהרבה יהודים יצאו מהמדינה ההיא (כנ"ל), וחלקם עלו לארצנו הקדושה, ואף לירושלים עיה"ק, וחוגגים שם עכשיו את שמחת בית השואבה בסמיכות למקום המקדש במקומות שמותר (וצריך) להיכנס לשם, מעין ודוגמת שמחת בית השואבה לעתיד לבוא". וש"פ נשא תנש"א: "ובפשטות – שמצטרפים אל בני ישראל שנמצאים כבר בארץ הקודש ובירושלים עיה"ק וב"ציון" (פנימיות שבירושלים) ובהר הקודש (במקומות המותרים)". ([[התוועדות]] הב' – שיחות קודש ה'תנש"א ח"ג ע' 300)}}. אך הדגיש שבכדי לעלות לשם יש לדעת בבירור את גבולות המקומות המותרים{{הערה|גיליון "בית חיינו" גליון 99 ע' 21, תחת הכותרת "מענה לא' שכתב שעוסק בעניני בית המקדש וכו' ובסיום כתב שלפני נסיעתו לכאן ביקר במקומות הקדושים ובהר הבית במקומות המותרים": "על פי תוה"ק – הלימוד בהלכות בנין ביהמ"ק – מעלה עליו הכתוב כאילו משתתף בבנינו, ואין בזה הגבלות, משא"כ בעלי' בהר הבית – צ"ל ברור מקום המותר לעלי', אזכיר עה"צ להנ"ל"}}.
בשנים מאוחרות יותר, התייחס הרבי ליהודים השוהים ומתפללים במקומות המותרים בהר הבית מבלי לשלול את מנהגם{{הערה|ראה שיחת ליל ב' דחה"ס תנש"א: "השמחות שהיו עד עתה, כולל ובמיוחד – השמחה מהידיעה שהרבה יהודים יצאו מהמדינה ההיא (כנ"ל), וחלקם עלו לארצנו הקדושה, ואף לירושלים עיה"ק, וחוגגים שם עכשיו את שמחת בית השואבה בסמיכות למקום המקדש במקומות שמותר (וצריך) להיכנס לשם, מעין ודוגמת שמחת בית השואבה לעתיד לבוא". וש"פ נשא תנש"א: "ובפשטות – שמצטרפים אל בני ישראל שנמצאים כבר בארץ הקודש ובירושלים עיה"ק וב"ציון" (פנימיות שבירושלים) ובהר הקודש (במקומות המותרים)". ([[התוועדות]] הב' – שיחות קודש ה'תנש"א ח"ג ע' 300)}}. אך הדגיש שבכדי לעלות לשם יש לדעת בבירור את גבולות המקומות המותרים{{הערה|גיליון "בית חיינו" גליון 99 ע' 21, תחת הכותרת "מענה לא' שכתב שעוסק בעניני [[בית המקדש]] וכו' ובסיום כתב שלפני נסיעתו לכאן ביקר במקומות הקדושים ובהר הבית במקומות המותרים": "על פי תוה"ק – הלימוד בהלכות בנין ביהמ"ק – מעלה עליו הכתוב כאילו משתתף בבנינו, ואין בזה הגבלות, משא"כ בעלי' בהר הבית – צ"ל ברור מקום המותר לעלי', אזכיר עה"צ להנ"ל"}}.


== ראו עוד ==
== ראו עוד ==
14,699

עריכות

תפריט ניווט