14,699
עריכות
כוס של ברכה: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
מ
החלפת טקסט – "אדמו"ר הזקן " ב־"אדמו"ר הזקן "
מ (החלפת טקסט – " הרמב"ם " ב־" הרמב"ם ") |
מ (החלפת טקסט – "אדמו"ר הזקן " ב־"אדמו"ר הזקן ") |
||
| שורה 23: | שורה 23: | ||
ויש אומרים{{הערה|רי"ף פסחים שם. רמב"ם הל' ברכות פ"ז הט"ו. רשב"א ברכות נב, א ד"ה ולענין ובשו"ת ח"א סי' שמב. ר"ן שם. דעה הג' בשו"ע שם.}}, שאפילו בג' או עשרה אינה טעונה כוס לחובה אלא למצוה מן המובחר{{הערה|רמב"ן שם. ראב"ד ברכות פ"ח (לט, א). ר"ן שם. ה"ר מנוח שם. הובאו בב"י ד"ה אבל דעת. רמ"א ס"א. וראה שער המצות פר' עקב עמ' קו.}}. דהיינו, שאם יש לו, יברך; אבל אינו צריך לחזר אחריו כדרך שמחזרים אחר המצות שהן חובה. | ויש אומרים{{הערה|רי"ף פסחים שם. רמב"ם הל' ברכות פ"ז הט"ו. רשב"א ברכות נב, א ד"ה ולענין ובשו"ת ח"א סי' שמב. ר"ן שם. דעה הג' בשו"ע שם.}}, שאפילו בג' או עשרה אינה טעונה כוס לחובה אלא למצוה מן המובחר{{הערה|רמב"ן שם. ראב"ד ברכות פ"ח (לט, א). ר"ן שם. ה"ר מנוח שם. הובאו בב"י ד"ה אבל דעת. רמ"א ס"א. וראה שער המצות פר' עקב עמ' קו.}}. דהיינו, שאם יש לו, יברך; אבל אינו צריך לחזר אחריו כדרך שמחזרים אחר המצות שהן חובה. | ||
====למעשה==== | ====למעשה==== | ||
ה[[אדמו"ר הזקן]] כותב שנוהגים עכשיו כמו הדעה השלישית שאין צריך לחזר, אבל אם יש – זוהי מצווה מן המובחר. | |||
יש הנוהגים שמברכים על הכוס רק כאשר מזמנים בעשרה, אבל [[הרבי]] כותב ב[[היום יום]]{{הערה|י"ד כסלו.}} ש"מברכין ברכת המזון בכוס של ברכה, אף שאין עשרה". | יש הנוהגים שמברכים על הכוס רק כאשר מזמנים בעשרה, אבל [[הרבי]] כותב ב[[היום יום]]{{הערה|י"ד כסלו.}} ש"מברכין ברכת המזון בכוס של ברכה, אף שאין עשרה". | ||
| שורה 80: | שורה 80: | ||
==פגימת היין== | ==פגימת היין== | ||
;האיסור | ;האיסור | ||
צריך{{הערה|בהבא לקמן ראה שו"ע אדמו"ר הזקן סי' קפב סעי' ד-ו. בכל מקום בפסקה זו שמוזכר מראה מקום ללא ציון לסימן, הכוונה היא לסימן זה.}} שהכוס לא תהיה פגומה{{הערה|פסחים קו, א. טור ושו"ע ס"ג.}}, כיון שאם שתה ממנו – פגמו. ואפילו אם לא הקריב אליו את פיו, אלא רק שפך לתוך פיו. אבל אם שפך ממנו לתוך ידו או לתוך כלי ושתה, אין בכך כלום{{הערה|ברכות נב, א. תוס' פסחים קה, ב ד"ה שמע מינה טעמו. רא"ש ברכות פ"ח סי' ב. טור ושו"ע שם.}}. מכיון שהכוס לא צריכה להיות מלאה כולה מיין, ודי ברביעית; והבעיה היחידה היא – שהכוס לא תהיה חסרה{{הערה|עי' מ"א סוף סי' זה.}}, לכן צריך לומר, שמדובר כאן כאשר הוא שפך ממנו ממש קצת, באופן שהכוס עדיין נקראת מלאה{{הערה|ט"ז ס"ק ג. אליה רבה ס"ק ז.}}, או שהוא שפך את תכולתה לכוס קטנה יותר, והיא מלאה{{הערה|ט"ז שם. מ"א ס"ק ז.}}, או שהוא מכניס לכוס משהו בכדי להגביה את היין, שהכוס תהיה מלאה. | צריך{{הערה|בהבא לקמן ראה שו"ע [[אדמו"ר הזקן]] סי' קפב סעי' ד-ו. בכל מקום בפסקה זו שמוזכר מראה מקום ללא ציון לסימן, הכוונה היא לסימן זה.}} שהכוס לא תהיה פגומה{{הערה|פסחים קו, א. טור ושו"ע ס"ג.}}, כיון שאם שתה ממנו – פגמו. ואפילו אם לא הקריב אליו את פיו, אלא רק שפך לתוך פיו. אבל אם שפך ממנו לתוך ידו או לתוך כלי ושתה, אין בכך כלום{{הערה|ברכות נב, א. תוס' פסחים קה, ב ד"ה שמע מינה טעמו. רא"ש ברכות פ"ח סי' ב. טור ושו"ע שם.}}. מכיון שהכוס לא צריכה להיות מלאה כולה מיין, ודי ברביעית; והבעיה היחידה היא – שהכוס לא תהיה חסרה{{הערה|עי' מ"א סוף סי' זה.}}, לכן צריך לומר, שמדובר כאן כאשר הוא שפך ממנו ממש קצת, באופן שהכוס עדיין נקראת מלאה{{הערה|ט"ז ס"ק ג. אליה רבה ס"ק ז.}}, או שהוא שפך את תכולתה לכוס קטנה יותר, והיא מלאה{{הערה|ט"ז שם. מ"א ס"ק ז.}}, או שהוא מכניס לכוס משהו בכדי להגביה את היין, שהכוס תהיה מלאה. | ||
ואפילו אם הוא שתה מהכד או מחבית של חרס שהיא קטנה, נפגם כל היין שבהם{{הערה|פסחים שם. טור ושו"ע שם.}}. אבל אם שתה מחבית של עץ שהיא גדולה אין להקפיד{{הערה|רשב"ם שם ד"ה אפילו. שו"ע שם.}}; ויש מחמירין{{הערה|רבנו ירוחם נתיב טז ח"א (קמג, א).}}. ויש לחוש לדבריהם לכתחלה{{הערה|כנסת הגדולה הגב"י. מ"א ס"ק ח.}}, שלא להניח לשתות אפילו מפי הברז שבחבית גדולה{{הערה|כנסת הגדולה שם. אליה זוטא ס"ק ה ורבה ס"ק ט.}}. | ואפילו אם הוא שתה מהכד או מחבית של חרס שהיא קטנה, נפגם כל היין שבהם{{הערה|פסחים שם. טור ושו"ע שם.}}. אבל אם שתה מחבית של עץ שהיא גדולה אין להקפיד{{הערה|רשב"ם שם ד"ה אפילו. שו"ע שם.}}; ויש מחמירין{{הערה|רבנו ירוחם נתיב טז ח"א (קמג, א).}}. ויש לחוש לדבריהם לכתחלה{{הערה|כנסת הגדולה הגב"י. מ"א ס"ק ח.}}, שלא להניח לשתות אפילו מפי הברז שבחבית גדולה{{הערה|כנסת הגדולה שם. אליה זוטא ס"ק ה ורבה ס"ק ט.}}. | ||