צ'שניק: הבדלים בין גרסאות בדף

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
נוספו 16 בתים ,  17 ביוני 2016
מ
החלפת טקסט – "אדמו"ר האמצעי " ב־"אדמו"ר האמצעי "
מ (החלפת טקסט – "אדמו"ר הריי"צ " ב־"אדמו"ר הריי"צ ")
מ (החלפת טקסט – "אדמו"ר האמצעי " ב־"אדמו"ר האמצעי ")
שורה 12: שורה 12:
מחסידי אדמו"ר הזקן ידוע על יונתן מטשאסניק החתום על [[תקנות ליאזנא]] משנת תקנ"ה{{הערת שוליים| אגרות קודש אדמו"ר הזקן סימן לא.}}, ועל ר' משולם יעקב הזקן שהתפלל מנחה לפני העמוד ב[[י"ט כסלו - חג הגאולה|י"ט כסליו]] תקנ"ט{{הערת שוליים|יומן [[אדמו"ר הריי"צ]] כ' אייר תרנ"ו, [[לקוטי דיבורים]] ליקוט ל.}}.
מחסידי אדמו"ר הזקן ידוע על יונתן מטשאסניק החתום על [[תקנות ליאזנא]] משנת תקנ"ה{{הערת שוליים| אגרות קודש אדמו"ר הזקן סימן לא.}}, ועל ר' משולם יעקב הזקן שהתפלל מנחה לפני העמוד ב[[י"ט כסלו - חג הגאולה|י"ט כסליו]] תקנ"ט{{הערת שוליים|יומן [[אדמו"ר הריי"צ]] כ' אייר תרנ"ו, [[לקוטי דיבורים]] ליקוט ל.}}.


בצשניק היו [[חסידות סטרשלה|חסידי סטרשלה]] מפורסמים כמו ר' ר' שלמה יפה שו"ב דצאשניק ור' אליעזר חגר{{הערת שוליים| בית רבי א, עמ' עז.}}, השוחט ר' שלמה מדובראוונא{{הערה|בנו של הרב ישראל מדובראוונא מחבר ספר שארית ישראל.}}, היו שנסעו לצדיק רבי [[ישראל דב בער מווילעדניק (בעל שארית ישראל)|ישראל דב בער מווילעדניק]]{{הערת שוליים| ר"י מונדשיין, מבוא לספר שארית ישראל, ואלה תולדות .. הערות 4, 87.}}, והיו גם [[חסידות צ'רנוביל|חסידי צ'רנוביל]]. רבי [[מרדכי מטשרנוביל]] בא לבקר בעיירה, אך היתה להם דרך ארץ מרובה כלפי [[אדמו"ר הצמח צדק]] והמשפיע ר' מרדכי. מבין חסידי אדמו"ר האמצעי ידוע הנכבד המפורסם בערקא דובער הכהן רפופורט, שעסק בסיוע למגורשי הכפרים בשנת תקפ"ד.   
בצשניק היו [[חסידות סטרשלה|חסידי סטרשלה]] מפורסמים כמו ר' ר' שלמה יפה שו"ב דצאשניק ור' אליעזר חגר{{הערת שוליים| בית רבי א, עמ' עז.}}, השוחט ר' שלמה מדובראוונא{{הערה|בנו של הרב ישראל מדובראוונא מחבר ספר שארית ישראל.}}, היו שנסעו לצדיק רבי [[ישראל דב בער מווילעדניק (בעל שארית ישראל)|ישראל דב בער מווילעדניק]]{{הערת שוליים| ר"י מונדשיין, מבוא לספר שארית ישראל, ואלה תולדות .. הערות 4, 87.}}, והיו גם [[חסידות צ'רנוביל|חסידי צ'רנוביל]]. רבי [[מרדכי מטשרנוביל]] בא לבקר בעיירה, אך היתה להם דרך ארץ מרובה כלפי [[אדמו"ר הצמח צדק]] והמשפיע ר' מרדכי. מבין חסידי [[אדמו"ר האמצעי]] ידוע הנכבד המפורסם בערקא דובער הכהן רפופורט, שעסק בסיוע למגורשי הכפרים בשנת תקפ"ד.   


באגרות אדמו"ר האמצעי מצינו אגרת המופנית "לאהובי אחיי ורעיי כללות אנ"ש דטשאשניק", והוא שלח את החסיד ר' מרדכי מהורודוק להיות המשפיע בצשניק {{הערת שוליים| רשימת הרבי חורף תרצ"ה סעיף ג, תורת מנחם רשימת היומן עמ' שסב.}}, ובפקודת האדמו"ר מינוהו למנהל עדת החסידים בעיירה{{הערת שוליים| אג"ק אדמו"ר מוהריי"צ ח"ג}}.
באגרות [[אדמו"ר האמצעי]] מצינו אגרת המופנית "לאהובי אחיי ורעיי כללות אנ"ש דטשאשניק", והוא שלח את החסיד ר' מרדכי מהורודוק להיות המשפיע בצשניק {{הערת שוליים| רשימת הרבי חורף תרצ"ה סעיף ג, תורת מנחם רשימת היומן עמ' שסב.}}, ובפקודת האדמו"ר מינוהו למנהל עדת החסידים בעיירה{{הערת שוליים| אג"ק אדמו"ר מוהריי"צ ח"ג}}.


אדמו"ר הצמח צדק ביקר בעיירה בשנת תקפ"ח ואמר דא"ח בפרשת אחרי.  
אדמו"ר הצמח צדק ביקר בעיירה בשנת תקפ"ח ואמר דא"ח בפרשת אחרי.  
שורה 20: שורה 20:
מחסידי הצמח צדק ידועים:  
מחסידי הצמח צדק ידועים:  
*ר' חיים משה בן יעקב איש חביב (ליבערמאן) מחבר ספר פני משה - ביאור מאמר התיקונים "פתח אליהו" על פי דא"ח, וחיבור על ה[[מדרש רבה]] שנותר בכתב יד{{הערת שוליים| ווארשא תרמ"ב. מכון אהלי שם תשמ"ח.}}.
*ר' חיים משה בן יעקב איש חביב (ליבערמאן) מחבר ספר פני משה - ביאור מאמר התיקונים "פתח אליהו" על פי דא"ח, וחיבור על ה[[מדרש רבה]] שנותר בכתב יד{{הערת שוליים| ווארשא תרמ"ב. מכון אהלי שם תשמ"ח.}}.
*המלמד ר' אבא מצאשניק שראה בילדותו את אדמו"ר האמצעי והיה מחסידי אדמו"ר הצמח צדק ובשנת תרל"ה עבר לגור בליובאוויטש{{הערת שוליים| יומן [[אדמו"ר הריי"צ]] כ' אייר תרנ"ו, ליקוטי דיבורים ליקוט ל.}}.
*המלמד ר' אבא מצאשניק שראה בילדותו את [[אדמו"ר האמצעי]] והיה מחסידי אדמו"ר הצמח צדק ובשנת תרל"ה עבר לגור בליובאוויטש{{הערת שוליים| יומן [[אדמו"ר הריי"צ]] כ' אייר תרנ"ו, ליקוטי דיבורים ליקוט ל.}}.
*ר' דוד דוידסון ובנו ר' זלמן (תרל"ח){{הערת שוליים| כתבי הרא"ח ביחובסקי ע' סז}}.
*ר' דוד דוידסון ובנו ר' זלמן (תרל"ח){{הערת שוליים| כתבי הרא"ח ביחובסקי ע' סז}}.
*ר' משה שערמאן אבי סבו של ר' יהודה חיטריק; הגביר ר' הלל רפפורט.
*ר' משה שערמאן אבי סבו של ר' יהודה חיטריק; הגביר ר' הלל רפפורט.
שורה 27: שורה 27:


==רבני העיירה==
==רבני העיירה==
בתקופת אדמו"ר הזקן ואדמו"ר האמצעי היה הרב צבי הירש בהרב מהר"א, הוא כיהן ברבנות למעלה מחמישים שנה (מלפני תקנ"ב ולפחות עד תר"ב), והיה מחסידי אדמו"ר הזקן ולאחר מכן של רבי אהרן מסטראשעלע.
בתקופת אדמו"ר הזקן ו[[אדמו"ר האמצעי]] היה הרב צבי הירש בהרב מהר"א, הוא כיהן ברבנות למעלה מחמישים שנה (מלפני תקנ"ב ולפחות עד תר"ב), והיה מחסידי אדמו"ר הזקן ולאחר מכן של רבי אהרן מסטראשעלע.


לצדו של הרב צבי הירש רוטנבערג שימש בנו הרב יוסף חיים שלאחר מכן מלא את מקומו. הוא עלה לארץ ישראל ונפטר בי"ט אלול תרנ"ה ומ"כ בהר הזיתים.
לצדו של הרב צבי הירש רוטנבערג שימש בנו הרב יוסף חיים שלאחר מכן מלא את מקומו. הוא עלה לארץ ישראל ונפטר בי"ט אלול תרנ"ה ומ"כ בהר הזיתים.
14,699

עריכות

תפריט ניווט