14,699
עריכות
מ (החלפת טקסט – "י"ט כסלו " ב־"י"ט כסליו ") |
מ (החלפת טקסט – "אדמו"ר הריי"צ " ב־"אדמו"ר הריי"צ ") |
||
שורה 6: | שורה 6: | ||
==חסידי צשניק== | ==חסידי צשניק== | ||
בתקופה שרבי [[מנחם מענדל מויטבסק]] היה ב[[הורודוק]], היה רבי [[שלמה מקארלין]] מבקר לעתים בעיירות שבמחוז [[ויטבסק]] ובתוכם [[בישנקוביץ]], צאשניק ו[[ליעפלי]]. באסיפת תלמידי [[המגיד ממעזריטש]] שהתקיימה לפני נסיעתם של רבי מנחם מענדל מויטבסק ורבי [[אברהם מקאליסק]] ל[[ארץ ישראל]] (ב[[אדר]] [[תקל"ז]]) חילקו את המדינות, ומדינת ליטא ורוסיה הלבנה פלכי מוהילוב וויטבסק נמסרו לרבנו הזקן, אך נתנו רשות מיוחדת לרבי שלמה לבקר בשלש הערים בישינקוביץ צאשניק וליעפלי כדרכו מאז ומקדם{{הערת שוליים| משיחת כ"ק אדמו"ר הריי"צ חג הפסח תרצ"ד, לקו"ד ליקוט ה סעיף לג.}}. | בתקופה שרבי [[מנחם מענדל מויטבסק]] היה ב[[הורודוק]], היה רבי [[שלמה מקארלין]] מבקר לעתים בעיירות שבמחוז [[ויטבסק]] ובתוכם [[בישנקוביץ]], צאשניק ו[[ליעפלי]]. באסיפת תלמידי [[המגיד ממעזריטש]] שהתקיימה לפני נסיעתם של רבי מנחם מענדל מויטבסק ורבי [[אברהם מקאליסק]] ל[[ארץ ישראל]] (ב[[אדר]] [[תקל"ז]]) חילקו את המדינות, ומדינת ליטא ורוסיה הלבנה פלכי מוהילוב וויטבסק נמסרו לרבנו הזקן, אך נתנו רשות מיוחדת לרבי שלמה לבקר בשלש הערים בישינקוביץ צאשניק וליעפלי כדרכו מאז ומקדם{{הערת שוליים| משיחת כ"ק [[אדמו"ר הריי"צ]] חג הפסח תרצ"ד, לקו"ד ליקוט ה סעיף לג.}}. | ||
ידוע ש[[אדמו"ר הזקן]] ביקר עם בנו [[אדמו"ר האמצעי]] בצשניק בשלהי חורף תקנ"ז ואמר [[מאמר חסידות]] ב[[שבת מברכים]] [[אדר]]{{הערת שוליים|ראה רשימת מאמרי אדמו"ר הזקן, כרם חב"ד גליון 4 עמ' 359.}}, ובקיץ תקס"ה אמר "ענין שמע לראב"ד דצאסניק". | ידוע ש[[אדמו"ר הזקן]] ביקר עם בנו [[אדמו"ר האמצעי]] בצשניק בשלהי חורף תקנ"ז ואמר [[מאמר חסידות]] ב[[שבת מברכים]] [[אדר]]{{הערת שוליים|ראה רשימת מאמרי אדמו"ר הזקן, כרם חב"ד גליון 4 עמ' 359.}}, ובקיץ תקס"ה אמר "ענין שמע לראב"ד דצאסניק". | ||
מחסידי אדמו"ר הזקן ידוע על יונתן מטשאסניק החתום על [[תקנות ליאזנא]] משנת תקנ"ה{{הערת שוליים| אגרות קודש אדמו"ר הזקן סימן לא.}}, ועל ר' משולם יעקב הזקן שהתפלל מנחה לפני העמוד ב[[י"ט כסלו - חג הגאולה|י"ט כסליו]] תקנ"ט{{הערת שוליים|יומן אדמו"ר הריי"צ כ' אייר תרנ"ו, [[לקוטי דיבורים]] ליקוט ל.}}. | מחסידי אדמו"ר הזקן ידוע על יונתן מטשאסניק החתום על [[תקנות ליאזנא]] משנת תקנ"ה{{הערת שוליים| אגרות קודש אדמו"ר הזקן סימן לא.}}, ועל ר' משולם יעקב הזקן שהתפלל מנחה לפני העמוד ב[[י"ט כסלו - חג הגאולה|י"ט כסליו]] תקנ"ט{{הערת שוליים|יומן [[אדמו"ר הריי"צ]] כ' אייר תרנ"ו, [[לקוטי דיבורים]] ליקוט ל.}}. | ||
בצשניק היו [[חסידות סטרשלה|חסידי סטרשלה]] מפורסמים כמו ר' ר' שלמה יפה שו"ב דצאשניק ור' אליעזר חגר{{הערת שוליים| בית רבי א, עמ' עז.}}, השוחט ר' שלמה מדובראוונא{{הערה|בנו של הרב ישראל מדובראוונא מחבר ספר שארית ישראל.}}, היו שנסעו לצדיק רבי [[ישראל דב בער מווילעדניק (בעל שארית ישראל)|ישראל דב בער מווילעדניק]]{{הערת שוליים| ר"י מונדשיין, מבוא לספר שארית ישראל, ואלה תולדות .. הערות 4, 87.}}, והיו גם [[חסידות צ'רנוביל|חסידי צ'רנוביל]]. רבי [[מרדכי מטשרנוביל]] בא לבקר בעיירה, אך היתה להם דרך ארץ מרובה כלפי [[אדמו"ר הצמח צדק]] והמשפיע ר' מרדכי. מבין חסידי אדמו"ר האמצעי ידוע הנכבד המפורסם בערקא דובער הכהן רפופורט, שעסק בסיוע למגורשי הכפרים בשנת תקפ"ד. | בצשניק היו [[חסידות סטרשלה|חסידי סטרשלה]] מפורסמים כמו ר' ר' שלמה יפה שו"ב דצאשניק ור' אליעזר חגר{{הערת שוליים| בית רבי א, עמ' עז.}}, השוחט ר' שלמה מדובראוונא{{הערה|בנו של הרב ישראל מדובראוונא מחבר ספר שארית ישראל.}}, היו שנסעו לצדיק רבי [[ישראל דב בער מווילעדניק (בעל שארית ישראל)|ישראל דב בער מווילעדניק]]{{הערת שוליים| ר"י מונדשיין, מבוא לספר שארית ישראל, ואלה תולדות .. הערות 4, 87.}}, והיו גם [[חסידות צ'רנוביל|חסידי צ'רנוביל]]. רבי [[מרדכי מטשרנוביל]] בא לבקר בעיירה, אך היתה להם דרך ארץ מרובה כלפי [[אדמו"ר הצמח צדק]] והמשפיע ר' מרדכי. מבין חסידי אדמו"ר האמצעי ידוע הנכבד המפורסם בערקא דובער הכהן רפופורט, שעסק בסיוע למגורשי הכפרים בשנת תקפ"ד. | ||
שורה 20: | שורה 20: | ||
מחסידי הצמח צדק ידועים: | מחסידי הצמח צדק ידועים: | ||
*ר' חיים משה בן יעקב איש חביב (ליבערמאן) מחבר ספר פני משה - ביאור מאמר התיקונים "פתח אליהו" על פי דא"ח, וחיבור על ה[[מדרש רבה]] שנותר בכתב יד{{הערת שוליים| ווארשא תרמ"ב. מכון אהלי שם תשמ"ח.}}. | *ר' חיים משה בן יעקב איש חביב (ליבערמאן) מחבר ספר פני משה - ביאור מאמר התיקונים "פתח אליהו" על פי דא"ח, וחיבור על ה[[מדרש רבה]] שנותר בכתב יד{{הערת שוליים| ווארשא תרמ"ב. מכון אהלי שם תשמ"ח.}}. | ||
*המלמד ר' אבא מצאשניק שראה בילדותו את אדמו"ר האמצעי והיה מחסידי אדמו"ר הצמח צדק ובשנת תרל"ה עבר לגור בליובאוויטש{{הערת שוליים| יומן אדמו"ר הריי"צ כ' אייר תרנ"ו, ליקוטי דיבורים ליקוט ל.}}. | *המלמד ר' אבא מצאשניק שראה בילדותו את אדמו"ר האמצעי והיה מחסידי אדמו"ר הצמח צדק ובשנת תרל"ה עבר לגור בליובאוויטש{{הערת שוליים| יומן [[אדמו"ר הריי"צ]] כ' אייר תרנ"ו, ליקוטי דיבורים ליקוט ל.}}. | ||
*ר' דוד דוידסון ובנו ר' זלמן (תרל"ח){{הערת שוליים| כתבי הרא"ח ביחובסקי ע' סז}}. | *ר' דוד דוידסון ובנו ר' זלמן (תרל"ח){{הערת שוליים| כתבי הרא"ח ביחובסקי ע' סז}}. | ||
*ר' משה שערמאן אבי סבו של ר' יהודה חיטריק; הגביר ר' הלל רפפורט. | *ר' משה שערמאן אבי סבו של ר' יהודה חיטריק; הגביר ר' הלל רפפורט. |
עריכות