חוזר: הבדלים בין גרסאות בדף

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
נוספו 373 בתים ,  29 במאי 2016
אין תקציר עריכה
תגית: עריכה ממכשיר נייד
שורה 7: שורה 7:


== החזרה בדורנו ==  
== החזרה בדורנו ==  
תחילת דרכה של החזרה בדורנו, החלה על ידי הרב [[יואל כהן]] שמיד אחר אמירת ה[[מאמר]] הראשון, [[באתי לגני]] [[תשי"א]], עסק בהנחה, הביאה לרבי להגהה, ועסק בהפצתה, אליו נוספו עוד מספר [[תמים|תמימים]], שיחד חידשו את [[ועד להפצת חסידות]], שלימים שינה את שמו ל[[ועד להפצת שיחות]].
ה"חוזר" הראשון בדורנו היה הרב [[יואל כהן]], שהחל לכתוב עוד קודם [[יו"ד שבט]] [[תשי"א]] את שיחותיו של [[הרבי]]. לאחר המאמר [[באתי לגני]] [[תשי"א]], חשבו שהרבי יכתוב את המאמר בעצמו כמו כל הרביים; אולם הרבי לא כתב, ועל כן הכניסו לרבי את ה[[הנחה]] שכתב ר' יואל. בהפצת השיחות והמאמרים שהרבי הגיה התעסקו עוד מספר תמימים ב[[ועד להפצת חסידות]], ומאוחר יותר נקרא [[ועד להפצת שיחות]].


בימות החול הוקלטו רוב שיחותיו ומאמריו של הרבי, אך ב[[שבת]], מכיון שאי אפשר להקליט, היו קבוצת חסידים שנקראו "חוזרים" או "מניחים" ש'הקליטו' את השיחות והמאמרים בראשם. קבוצה זו הייתה נקראת [[ועד הנחות התמימים]]. במשך השנים, כשהרבי החל להגיה את השיחות ל[[שבועון כפר חב"ד]] קם עוד גוף שכתב הנחות מהשיחות שנקרא [[ועד הנחות בלה"ק]].
בשנים הראשונות לא הרשה הרבי להקליט את ההתוועדויות באופן רשמי. היו הקלטות לא רשמיות, אולם החוזרים היו צריכים לזכור בעצמם את הדברים. גם לאחר [[תשי"ט]] כשהתיר הרבי להקליט את דבריו בשבתות, נותר הקושי בחזרת הדברים מה[[התוועדויות]] ב[[שבת|שבתות]] ו[[יום טוב|ימים טובים]].


לפעמים היה [[מוגה|מגיה]] האדמו"ר את ה[[הנחה]] ואז הייתה יוצאת ה[[שיחה]] או ה[[מאמר]] כ"מוגה" וכאשר לא היה מגיה האדמו"ר את השיחה או המאמר, אלו יצאו כ[[בלתי מוגה]].
ב[[תשכ"ז]], לאחר שהיו בעיות בהעלאת השיחות על הכתב, הורה הרבי להקים ועד חדש שיהיה אחראי להניח את דבריו בהתוועדויות, אשר נקרא [[ועד הנחות התמימים]]. ב[[חודש ניסן]] [[תשמ"א]] הוקם [[ועד הנחות בלה"ק]], שתפקידו היה להניח את השיחות ב[[לשון הקודש]].


עיקר החידוש של "[[דור השביעי]]" התבטא בתוכן וסגנון חדשים, ובהיקף שונה לחלוטין: תורתם של הרביים הקודמים התמקדה באמירת מאמרים מידי שבת ויום טוב. כך ישנו מכל שנות חסידות חב"ד "ספר המאמרים", המכיל את מאמרי ה[[דא"ח]] מאותה שנה. הרבי, החל [[התוועדות|בהתוועדויות]] ארוכות, שרוב זמנן תפסו שיחות-קודש הבלולות מנגלה וחסידות, בשיטתו המיוחדת והמופלאה.
לאחר כתיבת ההנחות, היו מכניסים אותם לרבי, וכאשר הוא היה [[מוגה|מגיה]] את ה[[הנחה]] - הייתה ה[[שיחה]] או ה[[מאמר]] יוצאים כ"מוגה", וכאשר הוא לא היה מגיה, הם יצאו כ"[[בלתי מוגה]]".


הקושי התבטא בתוכן ובסגנון המחודש, וגם בהיקף שלא היה לו אח וריע: התועדויות שנמשכו כסדר חמש-שש שעות, ופעמים רבות אף יותר, וכללו שיחות רבות ו"מאמר". מה גם שבשנים הראשונות היו מספר פעמים שהרבי אמר מאמר חסידות [[גן עדן העליון|בחדרו]] בשבת-קודש בבוקר; ואם הייתה זו שבת הסמוכה ליום-טוב -צאו וחשבו מה קשה הייתה מלאכת ה"חוזרים" במוצאי-החג.  
===החידוש בסגנון===
עיקר החידוש של "[[דור השביעי]]" התבטא בתוכן וסגנון חדשים, ובהיקף שונה לחלוטין: תורתם של הרביים הקודמים התמקדה באמירת מאמרים מידי שבת ויום טוב, וכך יש מכל שנות חסידות חב"ד "ספרי מאמרים", המכילים את מאמרי ה[[דא"ח]] מאותה שנה. הרבי, החל [[התוועדות|בהתוועדויות]] ארוכות, שאת רוב זמנן תפסו שיחות הבלולות מנגלה וחסידות, בשיטתו המיוחדת והמופלאה.


כאשר מתקתקים את דבריו של הרבי במדוייק, מתוך סרט הקלטה, כל שעת דיבור ממלאת עשרים עמודים עם רווח כפול בין השורות. לפי זה, בהתוועדות של חמש שעות, אם היו מצליחים לשחזר במאה אחוז, היו צריכים להגיע למאה עמודים. לפועל, בדרך כלל הגעו לשמונים עמודים בחזרה טובה, ולעיתים נדירות הגעו גם לתשעים עמודים.
מלבד התוכן והסגנון המחודש, היה זה גם בהיקף חדש: התוועדויות שנמשכו כסדר חמש-שש שעות, ופעמים רבות אף יותר, וכללו שיחות רבות ו"מאמר". מה גם שבשנים הראשונות היו מספר פעמים שהרבי אמר מאמר חסידות [[גן עדן העליון|בחדרו]] בשבת-קודש בבוקר.
 
כאשר מתקתקים את דבריו של הרבי במדויק, מתוך סרט הקלטה, כל שעת דיבור ממלאת עשרים עמודים עם רווח כפול בין השורות. לפי זה, בהתוועדות של חמש שעות, אם היו מצליחים לשחזר במאה אחוז, היו צריכים להגיע למאה עמודים. לפועל, בדרך כלל הגיעו לשמונים עמודים בחזרה טובה, ולעתים נדירות הגיעו גם לתשעים עמודים.


== חוזרים אצל רבותינו נשיאנו ==
== חוזרים אצל רבותינו נשיאנו ==

תפריט ניווט