14,699
עריכות
מ (החלפת טקסט – " רש"י " ב־" רש"י ") |
מ (החלפת טקסט – " תשס"ה " ב־" תשס"ה ") |
||
שורה 19: | שורה 19: | ||
}}'''ישיבת תומכי תמימים בני ברק''' נוסדה על ידי הרב [[שלמה רוזנברג]] בשנת [[תשנ"ה]]. בתחילה הוקמה ישיבה הקטנה ולאחר שנתיים נפתחה אף יישיבה הגדולה, הישיבות שכנו יחד. ראש הישיבה הראשון היה הרב [[חנניה יוסף אייזנבך]] ושימש בתפקידו עד לשנת תשס"ג, אז עבר על פי הוראתו של הרב [[משה יהודה לייב לנדא]] לכהן כראש הישיבה בישיבה הגדולה בבני ברק, וכראש הישיבה תחתיו נכנס לכהן הרב [[יוסף יצחק קפלן]] ששימש עד שנה זו כ[[משגיח]] בישיבה. | }}'''ישיבת תומכי תמימים בני ברק''' נוסדה על ידי הרב [[שלמה רוזנברג]] בשנת [[תשנ"ה]]. בתחילה הוקמה ישיבה הקטנה ולאחר שנתיים נפתחה אף יישיבה הגדולה, הישיבות שכנו יחד. ראש הישיבה הראשון היה הרב [[חנניה יוסף אייזנבך]] ושימש בתפקידו עד לשנת תשס"ג, אז עבר על פי הוראתו של הרב [[משה יהודה לייב לנדא]] לכהן כראש הישיבה בישיבה הגדולה בבני ברק, וכראש הישיבה תחתיו נכנס לכהן הרב [[יוסף יצחק קפלן]] ששימש עד שנה זו כ[[משגיח]] בישיבה. | ||
בשנת תשס"ה עזב הרב קפלן את תפקידו ובמקומו נכנס הרב [[בנימין קופרמן]] שמשמש כראש הישיבה עד היום. | בשנת [[תשס"ה]] עזב הרב קפלן את תפקידו ובמקומו נכנס הרב [[בנימין קופרמן]] שמשמש כראש הישיבה עד היום. | ||
תחילה שכנה הישיבה בבית הכנסת ברחוב [[רש"י]] ולאחר שנה עברה לפרדס כץ (הבנין בו שוכנת הישיבה כיום) ולאחר מכן לבנין "מאפיית כהן" ברחוב מתיתיהו בבני ברק. משם עברה לבנין [[חסידות נדבורנא]] (ברחוב עזרה). בשנת [[תשס"ד]] עברה הישיבה למשכנה הקבוע בפרדס כץ לבנין בן שש קומות שיכול להכיל כמאה חמישים תלמידים וחדרי שיעורים מרווחים. | תחילה שכנה הישיבה בבית הכנסת ברחוב [[רש"י]] ולאחר שנה עברה לפרדס כץ (הבנין בו שוכנת הישיבה כיום) ולאחר מכן לבנין "מאפיית כהן" ברחוב מתיתיהו בבני ברק. משם עברה לבנין [[חסידות נדבורנא]] (ברחוב עזרה). בשנת [[תשס"ד]] עברה הישיבה למשכנה הקבוע בפרדס כץ לבנין בן שש קומות שיכול להכיל כמאה חמישים תלמידים וחדרי שיעורים מרווחים. |
עריכות