14,699
עריכות
חלוקת הש"ס: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
מ
החלפת טקסט – " תשנ"ב " ב־" תשנ"ב "
מ (החלפת טקסט – " תשנ"א " ב־" תשנ"א ") |
מ (החלפת טקסט – " תשנ"ב " ב־" תשנ"ב ") |
||
| שורה 6: | שורה 6: | ||
עצם עניין חלוקת הש"ס הוא מנהג קדום בישראל, ובלשון כ"ק [[אדמו"ר מוהריי"צ]] {{הערת שוליים|[[אגרות קודש]] שלו ח"י עמ' סא-סב}}: "המנהג הקדום בתפוצות ישראל לגמור כל הש"ס בכל שנה ושנה בכל עיר ועיר, ובמקום שאפשר - בכל בית-כנסת ובית-מדרש על-ידי חלוקת המסכתות". וידועה השתדלות כ"ק אדמו"ר הזקן בזה, וזה לשונו{{הערת שוליים|[[אגרת הקודש]] ד"ה 'הוכח תוכיח', שבסו"ס התניא}}: לגמור כל הש"ס בכל שנה ושנה ובכל עיר ועיר לחלק המסכתות על פי הגורל או ברצון, ועיר שיש בה מניינים הרבה - יגמרו בכל מניין ומניין, ואם איזה מניין קטן מהכיל - יצרפו אליהם אנשים מאיזה מניין גדול, בבל ישונה, חוק ולא יעבור". | עצם עניין חלוקת הש"ס הוא מנהג קדום בישראל, ובלשון כ"ק [[אדמו"ר מוהריי"צ]] {{הערת שוליים|[[אגרות קודש]] שלו ח"י עמ' סא-סב}}: "המנהג הקדום בתפוצות ישראל לגמור כל הש"ס בכל שנה ושנה בכל עיר ועיר, ובמקום שאפשר - בכל בית-כנסת ובית-מדרש על-ידי חלוקת המסכתות". וידועה השתדלות כ"ק אדמו"ר הזקן בזה, וזה לשונו{{הערת שוליים|[[אגרת הקודש]] ד"ה 'הוכח תוכיח', שבסו"ס התניא}}: לגמור כל הש"ס בכל שנה ושנה ובכל עיר ועיר לחלק המסכתות על פי הגורל או ברצון, ועיר שיש בה מניינים הרבה - יגמרו בכל מניין ומניין, ואם איזה מניין קטן מהכיל - יצרפו אליהם אנשים מאיזה מניין גדול, בבל ישונה, חוק ולא יעבור". | ||
[[אדמו"ר המהר"ש]] כותב: "ולכל הפחות צריך כל אחד ללמוד מסכת גמרא בשנה{{הערת שוליים|"היום-יום י"ח אדר-ב; ובענייננו, [[ספר השיחות]] תשנ"ב חלק ב' עמ' 499}}. | [[אדמו"ר המהר"ש]] כותב: "ולכל הפחות צריך כל אחד ללמוד מסכת גמרא בשנה{{הערת שוליים|"היום-יום י"ח אדר-ב; ובענייננו, [[ספר השיחות]] [[תשנ"ב]] חלק ב' עמ' 499}}. | ||
על-פי זה נהגו מאז לסדר חלוקת הש"ס ביום חג הגאולה י"ט כסלו. משנת [[תרס"ג]] ואילך, מפני אפס הפנאי בי"ט כסלו, הנהיגו בליובאוויטש חלוקת הש"ס ב[[כ"ד טבת]] - יום ההילולא של רבינו הזקן, ומשנת [[תשי"ג]] שוב קבע הרבי את המנהג של חלוקת הש"ס לי"ט כסלו{{הערת שוליים|ספר השיחות [[תשנ"א]] עמ' 492. ובמקור: 'תורת-מנחם - התוועדויות' [[תשי"ג]] חלק א' עמ' 216}}. | על-פי זה נהגו מאז לסדר חלוקת הש"ס ביום חג הגאולה י"ט כסלו. משנת [[תרס"ג]] ואילך, מפני אפס הפנאי בי"ט כסלו, הנהיגו בליובאוויטש חלוקת הש"ס ב[[כ"ד טבת]] - יום ההילולא של רבינו הזקן, ומשנת [[תשי"ג]] שוב קבע הרבי את המנהג של חלוקת הש"ס לי"ט כסלו{{הערת שוליים|ספר השיחות [[תשנ"א]] עמ' 492. ובמקור: 'תורת-מנחם - התוועדויות' [[תשי"ג]] חלק א' עמ' 216}}. | ||
| שורה 28: | שורה 28: | ||
[[הרבי]] היה נוהג לקחת בדרך כלל את [[מסכת סנהדרין]]. | [[הרבי]] היה נוהג לקחת בדרך כלל את [[מסכת סנהדרין]]. | ||
נוהגים להדביק בכותלי בית-הכנסת רשימת המשתתפים בחלוקת הש"ס, "לחיזוק ולזיכרון טוב בהיכל ה'"{{הערת שוליים|ממכתב בספר השיחות תשנ"ב עמ' 496. 'בית חיינו', גיליון 117 עמ' 29}}. | נוהגים להדביק בכותלי בית-הכנסת רשימת המשתתפים בחלוקת הש"ס, "לחיזוק ולזיכרון טוב בהיכל ה'"{{הערת שוליים|ממכתב בספר השיחות [[תשנ"ב]] עמ' 496. 'בית חיינו', גיליון 117 עמ' 29}}. | ||
אלו שנמצאים במקום שהוא "קטן מהכיל" לחלק כל הש"ס - מצטרפים לחלוקת הש"ס הנעשית בבית מדרשו של הרבי על ידי "מחנה ישראל"{{הערת שוליים|ספר-המנהגים}}. | אלו שנמצאים במקום שהוא "קטן מהכיל" לחלק כל הש"ס - מצטרפים לחלוקת הש"ס הנעשית בבית מדרשו של הרבי על ידי "מחנה ישראל"{{הערת שוליים|ספר-המנהגים}}. | ||