14,699
עריכות
מסכת שבועות: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
מ
החלפת טקסט – " הרמב"ם " ב־" הרמב"ם "
מ (החלפת טקסט – " חי"ח " ב־" חלק י"ח ") |
מ (החלפת טקסט – " הרמב"ם " ב־" הרמב"ם ") |
||
| שורה 12: | שורה 12: | ||
הכסף משנה מקשה למה פוסק [[הרמב"ם]] לחומרא כהדיעה השניה ש"ויכרעו לסיפיה" ולא כל הפסוק, ולא לקולא - ששיעור ההשתחויה עליו חייבים כרת הוא גדול יותר, כאמירת כל הפסוק. הוא מתרץ כי המחלוקת היא אחרת, ומי שסובר "רגע כמימריה" סובר שהכוונה באמירת המילה "כמימריה" בלבד, ולא באמירת כל הפסוק, וכמופיע בירושלמי בביאור המחלוקת {{הערת שוליים|יומא פ"ג ה"ג.}} הרבי מקשה כי זהו דוחק, שכן לשון הבבלי הוא "כמימרה דהאי פסוקא", ומשמע שמדובר בזמן אמירת כל הפסוק. | הכסף משנה מקשה למה פוסק [[הרמב"ם]] לחומרא כהדיעה השניה ש"ויכרעו לסיפיה" ולא כל הפסוק, ולא לקולא - ששיעור ההשתחויה עליו חייבים כרת הוא גדול יותר, כאמירת כל הפסוק. הוא מתרץ כי המחלוקת היא אחרת, ומי שסובר "רגע כמימריה" סובר שהכוונה באמירת המילה "כמימריה" בלבד, ולא באמירת כל הפסוק, וכמופיע בירושלמי בביאור המחלוקת {{הערת שוליים|יומא פ"ג ה"ג.}} הרבי מקשה כי זהו דוחק, שכן לשון הבבלי הוא "כמימרה דהאי פסוקא", ומשמע שמדובר בזמן אמירת כל הפסוק. | ||
מובא בגמרא{{הערת שוליים|1=[[עירובין]] ד, א. וש"נ.}} כי השיעורים הם [[הלכה למשה מסיני]]. יש המפרשים שמדובר גם בשיעור ההשתחויה, אך הרבי מפריך זאת בטענה כי הרמב"ם פוסק כי לא תתכן מחלוקת בדבר שהוא הלכה למשה מסיני, ולכן בהכרח כי הלימוד הוא מעצם הפסוק "ויכרעו" עצמו, ועל פי הכלל הידוע{{הערת שוליים|פרש"י [[וירא]] כא, לד.}} לא בא הכתוב לסתום אלא לפרש", ומכיון שהתורה אינה מפרשת את זמן ההשתחויה, בהכרח שהיא רמוזה בפסוק זה עצמו, ובזמן אמירתו{{הערת שוליים|בדומה לקביעת הגמרא ב[[מסכת ברכות]], כי זמן "רגע" המובא בפסוק "חבי כמעט רגע עד יעבור זעם", הוא כזמן אמירת מילה זו.}}. ולפי זה נמצא שהמחלוקת היא בסברא, מהו החלק העיקרי שבבפסוק, אן כולו או רק מ"ויכרעו". | מובא בגמרא{{הערת שוליים|1=[[עירובין]] ד, א. וש"נ.}} כי השיעורים הם [[הלכה למשה מסיני]]. יש המפרשים שמדובר גם בשיעור ההשתחויה, אך הרבי מפריך זאת בטענה כי [[הרמב"ם]] פוסק כי לא תתכן מחלוקת בדבר שהוא הלכה למשה מסיני, ולכן בהכרח כי הלימוד הוא מעצם הפסוק "ויכרעו" עצמו, ועל פי הכלל הידוע{{הערת שוליים|פרש"י [[וירא]] כא, לד.}} לא בא הכתוב לסתום אלא לפרש", ומכיון שהתורה אינה מפרשת את זמן ההשתחויה, בהכרח שהיא רמוזה בפסוק זה עצמו, ובזמן אמירתו{{הערת שוליים|בדומה לקביעת הגמרא ב[[מסכת ברכות]], כי זמן "רגע" המובא בפסוק "חבי כמעט רגע עד יעבור זעם", הוא כזמן אמירת מילה זו.}}. ולפי זה נמצא שהמחלוקת היא בסברא, מהו החלק העיקרי שבבפסוק, אן כולו או רק מ"ויכרעו". | ||
בזאת מסביר הרבי את המחלוקת: ישנה סברא לומר שסיבת ההשתחוויה היא - "וכל בני ישראל '''רואים''' ברדת האש וכבוד ה' על הבית", שכתוצאה מזה - "ויכרעו אפים ארצה על הרצפה וישתחוו גו'", ולכן, העיקר הוא חציו הראשון של הפסוק. מצד שני, יש סברא לומר שהסיבה היא ההשתחוויה, כלומר, ההשתחוויה היא העיקר והעצם, שהרי זוהי מציאותו של יהודי, "מודה אני לפניך [[מלך]]", | בזאת מסביר הרבי את המחלוקת: ישנה סברא לומר שסיבת ההשתחוויה היא - "וכל בני ישראל '''רואים''' ברדת האש וכבוד ה' על הבית", שכתוצאה מזה - "ויכרעו אפים ארצה על הרצפה וישתחוו גו'", ולכן, העיקר הוא חציו הראשון של הפסוק. מצד שני, יש סברא לומר שהסיבה היא ההשתחוויה, כלומר, ההשתחוויה היא העיקר והעצם, שהרי זוהי מציאותו של יהודי, "מודה אני לפניך [[מלך]]", | ||
| שורה 22: | שורה 22: | ||
לענין ההשתחוויה, ולכן, כאשר "וכל בני ישראל רואים ברדת האש וכבוד ה' על | לענין ההשתחוויה, ולכן, כאשר "וכל בני ישראל רואים ברדת האש וכבוד ה' על | ||
הבית" - אזי מתבטלת מניעה זו, ובמילא מתגלה מציאותו האמיתית של יהודי - "ויכרעו אפים ארצה גו"', נמצא, שחציו השני של הפסוק- "ויכרעו אפים | הבית" - אזי מתבטלת מניעה זו, ובמילא מתגלה מציאותו האמיתית של יהודי - "ויכרעו אפים ארצה גו"', נמצא, שחציו השני של הפסוק- "ויכרעו אפים | ||
ארצה גו'", הוא העיקר והסיבה. ומכיון שהמרב"ם סובר כידוע להלכה{{הערת שוליים|הלכות גירושין סוף פרק ב'.}} שכל אדם מישראל רוצה לקיים את כל המצוות ולהתרחק מכל העבירות, לכן פוסק הרמב"ם כדיעה השניה. | ארצה גו'", הוא העיקר והסיבה. ומכיון שהמרב"ם סובר כידוע להלכה{{הערת שוליים|הלכות גירושין סוף פרק ב'.}} שכל אדם מישראל רוצה לקיים את כל המצוות ולהתרחק מכל העבירות, לכן פוסק [[הרמב"ם]] כדיעה השניה. | ||
=== ביאורי הרבי === | === ביאורי הרבי === | ||