|
|
| (2 גרסאות ביניים של 2 משתמשים אינן מוצגות) |
| שורה 1: |
שורה 1: |
| [[קובץ:י.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ציור נפוץ של הרמב"ן]] | | #הפניה[[רמב"ן]] |
| רבי '''משה בן נחמן''', הידוע בכינויו '''הרמב"ן''', (נולד לערך בשנת ד'תתקנ"ה ונפטר ב[[י"א ניסן]] ה'ל'), היה אחד מגדולי הראשונים חכמי ספרד.
| |
| | |
| מלבד חכמתו הגדולה והעצומה בתורת הנגלה, עליו כותב ה[[חיד"א]] שלגדולתו אין חקר וכל רז לא אניס ליה, ידועה גם גדלותו בחכמת הקבלה, ובמידה מסוימת יש הטוענים כי חכמתו בנושא זה היא מיוחדת מעל שאר גדולי הראשונים.
| |
| | |
| == דרגתו הנפלאה ==
| |
| | |
| איתא ב[[תלמוד ירושלמי|ירושלמי]]{{הערה|1שבת ספ"ו.}} על הפסוק "כעת יאמר ליעקב וגו'", שבלעם אמרו בחצי ימיו של עולם.
| |
| | |
| [[הרמב"ם]] כותב באחת מאגרותיו - אגרת תימן{{הערה|1=פ"ג (קרוב לסופו).}} - שבלעם אמר זאת בשנת ב' אלפים תפ"ח, וזהו אמרו "כעת", שלאחרי משך זמן כזה, לאחרי שיעברו מספר שנים כזה, דהיינו בשנת ד' אלפים תתקע"ו{{הערה|1=כן הוא בשלשלת הקבלה (אף שאינו מתאים לחשבונו שם) ובקובץ תשובות [[הרמב"ם]] (ליפסיא, תרי"ט). אבל בסדר הדורות (ד"א תתקע"ב) מגי' - בשה"ק - שצ"ל תתקע"ב. וכן הוא גם בפי' של ר' יהודה אברצלוני על ספר יצירה (פ"ד (ע' 239)) וקה"ע בירושלמי שם - תתקע"ב. וי"א אשר בכתב יד אגרת זו נמצא תתק"ע. וצע"ג הגהת הסה"ד, וכן, בכלל, דעת המסופקים בגירסא הנכונה באגרת הרמב"ם, בה בשעה דמוכחי קראי דנבואת בלעם היתה בשנת הארבעים - (ולא ל"ח) - ליציאת מצרים, ז. א. בשנת ב' אלפים תפ"ח, ועל פי זה, "כעת" - הוא ד' אלפים תתקע"ו. ובמקום הכתוב אחרת עכצ"ל שהוא טעות המעתיק.}} - תחזור הנבואה בישראל.
| |
| | |
| ובסביבות זמן הנ"ל - ד' אלפים תתקע"ו - היה הרמב"ן, שחיבר כמה ספרי קבלה, ואיתא בכתבי האריז"ל{{הערה|1ראה הקדמת הרח"ו לשער ההקדמות (נדפס גם כן בהוספה לקונטרס עץ החיים ע' 79).}} שהוא אחד המקובלים היחידים שסומכים עליהם.{{הערה|1תורת מנחם יז, שנת [[תשט"ז]] חלק שלישי, שיחת שבת פרשת בלק, י"ד תמוז ה'תשט"ז. ושם מביא רשימה של ראשונים עליהם ראוי לחול דברי הרמב"ם, עיי"ש.}}
| |
| | |
| חכמי הדורות אמרו כי בספרו על התורה גנוזים סודות רבים בתורת הקבלה.
| |
| | |
| רבו בתורת הקבלה היה רבי [[אליעזר מגרמייזא]] בעל הרוקח, רבותיו בנגלה, היו: רבי יהודה בר יקר ורבי נתן בן מאיר - תלמידי ר' יצחק בן אברהם (הריצב"א) מבעלי התוספות.
| |
| | |
| בחסידות חב"ד קיבלו להלכה את דיעותיו במיוחד בנושא [[תחיית המתים]], ולמרות שבשאר הנושאים פסקו כמו [[הרמב"ם]] כיון שהוא הפוסק היחידי בעניני [[גאולה]] ו[[משיח]], בנושא זה העדיפו את דעת הרמב"ן ושאר הראשונים כיון שהינם הרבים, הסוברים כי לעתיד לבוא יהיו חיים נצחיים.
| |
| {{הערות שוליים}}
| |
| [[קטגוריה:ראשונים]]
| |