נעשה ונשמע: הבדלים בין גרסאות בדף

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הוסרו 687 בתים ,  3 באפריל 2016
אין תקציר עריכה
מ (החלפת טקסט – "—" ב־"-")
אין תקציר עריכה
שורה 2: שורה 2:
'''נעשה ונשמע''', היא אמירה אותה אמרו בני ישראל לפני מתן תורה, ומשמעותה היא, שלאחרי שאמרו "נעשה" - לא רק "נעשה" כל מה שהקב"ה יצווה (קבלת עול), אלא גם "נשמע" מלשון הבנה.  
'''נעשה ונשמע''', היא אמירה אותה אמרו בני ישראל לפני מתן תורה, ומשמעותה היא, שלאחרי שאמרו "נעשה" - לא רק "נעשה" כל מה שהקב"ה יצווה (קבלת עול), אלא גם "נשמע" מלשון הבנה.  


הרבי מעיר, שלכאורה אינו מובן, הרי קיום המצוות צריך להיות לא מצד חיוב השכל, אלא מצד ציווי הקב"ה - ומדוע הוסיפו "ונשמע" (מלשון הבנה)?
==מהות הקבלה==


ובפרט שההוספה "ונשמע" לכאורה גורעת ומקטינה את העול ד"נעשה" שמשמעותו הוא קיום ציווי [[הקב"ה]] מצד קבלת עול. ולמרות שבאמרם "נעשה" לפני "נשמע", "הקדימו נעשה לנשמע" והדגישו שהעיקר הוא ה"נעשה" - אף על פי כן, ישנה גם הבנה, עד שיש צורך להבהיר שנעשה קודם. ולמה שינו והוסיפו גם "נשמע"?
הרבי מבהיר, כי למרות שיש חיוב על כל אחד ואחד ללמוד תורה בהבנה והשגה (נשמע) ולהתבונן בשכל האדם "כפי כוחו", "כפי מה שהיא יכולה להשיג ולידע", מכל מקום עצם כח זה שהאדם לומד תורה בהבנה והשגה הרי זה מצד ציווי הקב"ה [כמו מצוות מעשיות, שקיומם מצד ציווי הקב"ה] נמצא שהלימוד בתורה הוא רק פרט ב"נעשה" (קיום בקבלת עול דוקא עוד ציווי הקב"ה). אבל כאשר לאחרי אמרם "נעשה" הוסיפו "ונשמע" - מוכח, שה"נשמע" הוא (גם) ענין בפני עצמו.
 
הרבי מבהיר, כי למרות שיש חיוב על כל אחד ואחד ללמוד תורה בהבנה והשגה (נשמע) ולהתבונן בשכל האדם "כפי כוחו", "כפי מה שהיא יכולה להשיג ולידע", מכל מקום הרי זה גופא מה שלומד תורה בהבנה והשגה הרי זה מצד ציווי הקב"ה [כמו מצוות מעשיות, שקיומם מצד ציווי הקב"ה] נמצא שהלימוד בתורה הוא רק פרט ב"נעשה"(קיום בקבלת עול דוקא עוד ציווי הקב"ה). אבל כאשר לאחרי אמרם "נעשה" הוסיפו "ונשמע" - מוכח, שה"נשמע" הוא (גם) ענין בפני עצמו.


מבאר הרבי, כי שלימות ה[[עבודת השם|עבודה]] בקיום ה[[תורה]] ו[[מצוות|מצוותיה]] הוא, שבנוסף להענין ד"נעשה" שהוא קבלת עול, יבין האדם ירגיש וישמע בשכלו ומדותיו הטוב והיוקר וההכרח כו' של תורה ומצוות. ויתירה מזה - (לא רק הנשמה, נפש האלקית, אלא) גם הנפש הבהמית תבין ותרגיש הטוב שבתורה ומצוות, וכפי שהוא במצות אהבת ה' (הכוללת כל המצוות) - שצריך להיות "ואהבת את ה' אלקיך בכל לבבך ובכל נפשך ובכל מאדך", "בכל לבבך - בשני יצריך" ולכן אמרו בני ישראל "נעשה ונשמע", שקיומם תורה ומצוות יהיה לאחרי ההתחלה ד"נעשה" - בלי קשר לשכל כו' - גם "ונשמע", שבשכלם יובן ההכרח והיוקר דתורה ומצוות. אבל ענין זה, ששכל האדם יבין היוקר דתורה ומצוות, הוא שלב שני בעבודת ה'.  
מבאר הרבי, כי שלימות ה[[עבודת השם|עבודה]] בקיום ה[[תורה]] ו[[מצוות|מצוותיה]] הוא, שבנוסף להענין ד"נעשה" שהוא קבלת עול, יבין האדם ירגיש וישמע בשכלו ומדותיו הטוב והיוקר וההכרח כו' של תורה ומצוות. ויתירה מזה - (לא רק הנשמה, נפש האלקית, אלא) גם הנפש הבהמית תבין ותרגיש הטוב שבתורה ומצוות, וכפי שהוא במצות אהבת ה' (הכוללת כל המצוות) - שצריך להיות "ואהבת את ה' אלקיך בכל לבבך ובכל נפשך ובכל מאדך", "בכל לבבך - בשני יצריך" ולכן אמרו בני ישראל "נעשה ונשמע", שקיומם תורה ומצוות יהיה לאחרי ההתחלה ד"נעשה" - בלי קשר לשכל כו' - גם "ונשמע", שבשכלם יובן ההכרח והיוקר דתורה ומצוות. אבל ענין זה, ששכל האדם יבין היוקר דתורה ומצוות, הוא שלב שני בעבודת ה'.  
39,916

עריכות

תפריט ניווט