בן ציון שניאורסון: הבדלים בין גרסאות בדף

הרב בן ציון נולד ב[[חודש חשון]] [[תרנ"ז]] בעיר [[קישינב]] (מולדובה) לאביו הרב ר' [[אברהם שניאורסון (אב הרבנית נחמה דינה)|אברהם שניאורסון]] ולאמו הרבנית [[יוכבד שניאורסון (אם הרבנית נחמה דינה)|יוכבד]]. רוב אחיו הגדולים נפטרו בילדותם, ובשל כך קראו לו הוריו ב[[ברית מילה|ברית המילה]] בשם בן ציון כסגולה לאריכות ימים{{הערה|'ציון' דומה למילה האידית 'צייען' שפירושה 'המשכה' ורומזת להמשכת ימי הרך הנולד לאורך ימים ושנים טובות.}}.

בתקופה שלאחר המלחמה שהו ברומניה, ובשנת [[תשט"ז]] עלו ל[[ארץ הקודש]] וקבע את מגוריו ב[[תל אביב]] ברחוב רש"י 41. לקראת חודש [[תשרי]] [[תשי"ז]] נסע ל-770{{הערת שוליים|הרבנית נחמה דינה שלחה לו כרטיס טיסה.}} כדי לבקר את אחותו [[נחמה דינה שניאורסון (אשת אדמו"ר הריי"צ)|הרבנית מרת נחמה דינה]], אשת [[אדמו"ר הריי"צ]] ואת אחייניותיו ואחייניו [[הרבי]] ו[[הרש"ג]]. הרבי יחד עם [[חיה מושקא שניאורסון (אשת אדמו"ר שליט"א)|הרבנית חיה מושקא]] ואחותה [[חנה גוראריה|חנה]] נסעו יחדיו לקבל את פניו בשדה-התעופה. והרבי טרח ונשא את חפציו{{הערת שוליים|באותו יום ביקשה הרבנית מהרב חסקניד שיתלווה אליהם לשדה-התעופה אך איחר בדקות אחדות. כשהגיע ל-770 ראה שעל דלת הכניסה פתק - שנתלה, כנראה, על פי הוראתו של הרבי - ועליו רשום "נסענו".}}.