משתה ושמחה (פורים): הבדלים בין גרסאות בדף

חובת משתה ושמחה היא לסעוד את סעודת פורים, ואף שגם בליל פורים יש להרבות בסעודה - אין יוצאים ידי חובה אלא בסעודה ביום הפורים{{הערה|1=[http://beta.hebrewbooks.org/tursa.aspx?a=oc_x3075 שולחן ערוך או"ח סי' תרצה] סעיף א', וברמ"א שם.}}. זמן הסעודה הוא בצהרי היום לאחר המנחה{{הערה|שם=רמא|רמ"א שם.}}. אמנם לדעת ה[[של"ה]]{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?sits=1&req=14406&st=%u05de%u05d2%u05d9%u05dc%u05d4 מסכת מגילה, עמוד הצדקה].}} יש לערוך את הסעודה השכם בבוקר, שהוא זמן אכילת המלכים, ואז ערכה [[אסתר המלכה]] את סעודתה עם [[אחשוורוש]] ו[[המן]].

דעות שונות האם חובה לאכול פת בסעודה זו, וכן בשר{{הערה|1=[http://www.chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/ig/5/1454&search=%D7%A6%D7%A2%22%D7%A7 אגרות קודש ח"ה ע' רנו].}}.

חיוב "משתה ושמחה" שונה משאר מצוות הפורים בכך שהוא אינו מסתכם בקיום המצוה פעם אחת, אלא הוא חיוב הנמשך לאורך כל היום, כיון שכל מהות היום היא "יום משתה ושמחה". ומחיוב זה של משתה ושמחה, מסתעפות גם שאר מצוות היום שמטרתם להרבות בשמחה{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15944&st=&pgnum=32&hilite= לקו"ש חלק ז' שיחת ויקרא ג']. חלק ט"ז שיחת פורים ג'.}}.

אמרו [[חז"ל]]:

{{ציטוט|מרכאות=כן|מקור=[[מסכת מגילה|מגילה]] ז, ב

|תוכן=אמר [[רבא]]: מיחייב איניש לבסומי בפוריא, עד דלא ידע בין ארור המן לברוך מרדכי"

:[-חייב אדם להתבסם בפורים, עד שלא ידע בין ארור המן לברוך מרדכי]}}

 

 

ו[[הרמב"ם]]{{הערה|הלכות מגילה פ"ב הלכה טו.}} פסק: "כיצד חובת סעודה זו . . ושותה יין עד שישתכר וירדם בשכרותו וכו'". וכן כתב ה[[מהרי"ל]]{{הערה|הובא ברמ"א או"ח שם סעיף ב'. וכתב הפרי מגדים "וכן ראוי לעשות".}} שחיוב השתיה הוא עד שירדם, ואז לא ידע בין ארור המן לברוך מרדכי.

 

כמו כן יש המגבילים את חיוב השתיה: "יש אומרים דאין צריך להשתכר כל כך, אלא ישתה יותר מלימודו"{{הערה|רמ"א שם, מהכלבו (סי' מה) וכן כתב הארחות חיים (הל' מגילה ופורים אות לח) הובא בבית יוסף על הטור שם.}}. על פי דעה זו יש שפירשו{{הערה|כך פירש יד אפרים על השולחן ערוך שם, והקדים "ולי הצעיר נתפרש בחזיון לילה".}} ש"עד דלא ידע" פירושו "עד ולא עד בכלל", זאת אומרת שעליו להשתכר מעט, אך להזהר ולהגביל זאת כך שלא יגיע למצב שישכח ש"ארור המן וברוך מרדכי".

 

אמנם מאמר רבא הובא ב[[שולחן ערוך]]{{הערה|שם סעיף ב'.}} בפשטות להלכה, וגם ה[[ב"ח]] שם כתב ש"צריך לשתות הרבה מלימודו, שייטב לבו במשתה, ויהא שתוי או אפילו שיכור שאינו יכול לדבר לפני המלך, רק שתהא דעתו עליו". וכן ביאר באריכות ה[[אבודרהם]] על פורים, שבפורים ישנו חיוב להשתכר למרות חשש המכשול, כהודאה לה' על ניסי הפורים, שהגיעו על ידי משתאות היין. וכן יש שפירשו{{הערה|אבודרהם פורים. אגודה, הובא במהרי"ל הלכות פורים (ושם כתב שבקל יוכל אדם להגיע לכך ואין זו שכרות גדולה), ובדרכי משה וב"ח על הטור סי' תרצה, ובמגן אברהם על השו"ע שם. נתבאר באריכות בלקוטי שיחות חלק ז' שם, ועוד.}} שהגדרת "עד דלא ידע בין ארור המן לברוך מרדכי", היינו שישתכר כל כך שלא יוכל לחשב שלמילים "ארור המן" יש אותה [[גימטריא]] כמו "ברוך מרדכי".