מעלי קבצים, highauser
8,630
עריכות
משתה ושמחה (פורים): הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
מ
הגהה
מ (←התוועדות אצל הרבי: תקלדה, הגהה) |
מ (הגהה) |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
'''משתה ושמחה''' הינה המצווה העיקרית של [[חג הפורים]]. קיום המצוה הוא בעיקר בסעודת הפורים | '''משתה ושמחה''' הינה המצווה העיקרית של [[חג הפורים]]. קיום המצוה הוא בעיקר בסעודת הפורים שזמנה בצהרי יום הפורים, אך באופן כללי חיוב המצווה הוא לשתות ולשמוח במשך היום כולו, שנקבע ב[[מגילת אסתר|מגילה]]{{הערה|אסתר ט, כב.}} ל"ימי משתה ושמחה". | ||
== | ==סעודת פורים== | ||
חובת משתה ושמחה היא לסעוד את סעודת פורים, ואף שגם בליל פורים יש להרבות בסעודה - אין יוצאים ידי חובה אלא בסעודה ביום הפורים. | חובת משתה ושמחה היא לסעוד את סעודת פורים, ואף שגם בליל פורים יש להרבות בסעודה - אין יוצאים ידי חובה אלא בסעודה ביום הפורים. זמן הסעודה הוא בצהרי היום לאחר המנחה{{הערה|רמ"א}}, אמנם לדעת ה[[של"ה]]{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?sits=1&req=14406&st=%u05de%u05d2%u05d9%u05dc%u05d4 מסכת מגילה, עמוד הצדקה].}} יש לערוך את הסעודה השכם בבוקר, שהוא זמן אכילת המלכים, ואז ערכה [[אסתר המלכה]] את סעודתה עם [[אחשוורוש]] ו[[המן]]. | ||
לפני הסעודה טוב [[לימוד תורה|ללמוד תורה]] קצת, אך לא יותר מידי - שלא ישכח את הסעודה{{הערה|דיון בין הרבי לרב מרדכי אליהו, תשד"מ.}}. סעודה זו יש לערוך לאחר [[תפילת מנחה|תפילת המנחה]] (כדי שלא ישתכר וישכח להתפלל). מתחילים מבעוד יום (ויש לאכול לפחות כזית), ויכול להמשיך בליל מוצאי פורים, ואומר "על הניסים" בברכת המזון. | לפני הסעודה טוב [[לימוד תורה|ללמוד תורה]] קצת, אך לא יותר מידי - שלא ישכח את הסעודה{{הערה|דיון בין הרבי לרב מרדכי אליהו, תשד"מ.}}. סעודה זו יש לערוך לאחר [[תפילת מנחה|תפילת המנחה]] (כדי שלא ישתכר וישכח להתפלל). מתחילים מבעוד יום (ויש לאכול לפחות כזית), ויכול להמשיך בליל מוצאי פורים, ואומר "על הניסים" בברכת המזון. | ||
דעות שונות האם חובה לאכול פת בסעודה זו, וכן בשר{{הערה | דעות שונות האם חובה לאכול פת בסעודה זו, וכן בשר{{הערה|1=[אגרות קודש ח"ה ע' רנו http://www.chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/ig/5/1454&search=%D7%A6%D7%A2%22%D7%A7].}}. | ||
מנהג ישראל, וכן הוא מנהג חב"ד, לאכול בסעודה זו "קרעפכין". כן נהוג לאכול ביום זה אוזן המן. | מנהג ישראל, וכן הוא מנהג חב"ד, לאכול בסעודה זו "קרעפכין". כן נהוג לאכול ביום זה אוזן המן. | ||
==בתורת הרבי== | ===בתורת הרבי=== | ||
חיוב "משתה ושמחה" שונה משאר מצוות הפורים בכך שהוא אינו מסתכם בקיום המצוה פעם אחת, אלא הוא חיוב הנמשך לאורך כל היום, כיון שכל מהות היום היא "יום משתה ושמחה". ומחיוב זה של משתה ושמחה, מסתעפות גם שאר מצוות היום שמטרתם להרבות בשמחה{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15944&st=&pgnum=32&hilite=לקו"ש חלק ז' שיחת ויקרא ג']. חלק ט"ז שיחת פורים ג'.}}. | חיוב "משתה ושמחה" שונה משאר מצוות הפורים בכך שהוא אינו מסתכם בקיום המצוה פעם אחת, אלא הוא חיוב הנמשך לאורך כל היום, כיון שכל מהות היום היא "יום משתה ושמחה". ומחיוב זה של משתה ושמחה, מסתעפות גם שאר מצוות היום שמטרתם להרבות בשמחה{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15944&st=&pgnum=32&hilite=לקו"ש חלק ז' שיחת ויקרא ג']. חלק ט"ז שיחת פורים ג'.}}. | ||
== | =="עד דלא ידע"== | ||
אמרו חז"ל{{הערה|[[מסכת מגילה|מגילה]] ז, ב.}}: "מיחייב איניש לבסומי בפוריא, עד דלא ידע בין ארור המן לברוך מרדכי" [-חייב אדם להתבסם בפורים, עד שלא ידע בין ארור המן לברוך מרדכי]. וכן נפסק להלכה בשולחן ערוך. | אמרו חז"ל{{הערה|[[מסכת מגילה|מגילה]] ז, ב.}}: "מיחייב איניש לבסומי בפוריא, עד דלא ידע בין ארור המן לברוך מרדכי" [-חייב אדם להתבסם בפורים, עד שלא ידע בין ארור המן לברוך מרדכי]. וכן נפסק להלכה בשולחן ערוך. | ||
בפירוש "עד דלא ידע בין ארור המן לברוך מרדכי", יש מפרשים שהכוונה היא שיגיע בשכרותו למצב בו לא יוכל לחשב שלמילים "ארור המן" יש אותה [[גימטריא]] כמו "ברוך מרדכי". | בפירוש "עד דלא ידע בין ארור המן לברוך מרדכי", יש מפרשים שהכוונה היא שיגיע בשכרותו למצב בו לא יוכל לחשב שלמילים "ארור המן" יש אותה [[גימטריא]] כמו "ברוך מרדכי". | ||
== | =="עד דלא ידע" בחסידות== | ||
עד דלא ידע בין ארור המן לברוך מרדכי, מבואר בחסידות שמדובר בבחינה עליונה כל כך שאי אפשר להשיגה בידיעה והבנה גרידא. והיינו שיגיע למצב נעלה כל כך, שרואה גם בענין "ארור המן" את אותה כוונה אלוקית שב"ברוך מרדכי", היינו [[אתהפכא|להפוך]] את הדברים הבלתי רצויים לטוב וקדושה{{הערה|לקו"ש ח"ז, דבר מלכות תשא בהערה, ועוד.}}. | עד דלא ידע בין ארור המן לברוך מרדכי, מבואר בחסידות שמדובר בבחינה עליונה כל כך שאי אפשר להשיגה בידיעה והבנה גרידא. והיינו שיגיע למצב נעלה כל כך, שרואה גם בענין "ארור המן" את אותה כוונה אלוקית שב"ברוך מרדכי", היינו [[אתהפכא|להפוך]] את הדברים הבלתי רצויים לטוב וקדושה{{הערה|לקו"ש ח"ז, דבר מלכות תשא בהערה, ועוד.}}. | ||
| שורה 26: | שורה 26: | ||
==התוועדות אצל הרבי== | ==התוועדות אצל הרבי== | ||
הרבי נהג לערוך את | [[הרבי]] נהג לערוך את ה[[התוועדות]] בפורים במוצאי היום, בשעה 9:30, והסביר שזאת בשביל לאפשר לחסידים לערוך את הסעודה במחיצת משפחתם ורק לאחר מכן להגיע להתוועדות. באחת השנים{{הערה|פורים מ"ה.}} הסביר שעובדה זו שהקהל מקיימים את החיוב להתבסם "עד דלא ידע" ולצאת מההגבלות כבר בביתם, ולאחר מכן נאספים שוב להתוועדות זו, מוכיחה שבהתוועדות צריכים וישנו הכח להגיע לדרגה למעלה מדרגה בתוך היציאה מההגבלות גופא. עוד נימוקים ודיבורים מהרבי על קביעות ההתוועדות במוצאי הפורים ועוד: פורים י"ט, ואולי עוד... | ||
עם זאת, גם לאחר שנת [[תשמ"ח]] בה נפסקו ההתוועדויות בפורים (ובימי החול בכלל), הורה הרבי שגם מלבד הסעודה של כל אחד בביתו, יש לערוך אחר כך התוועדות נוספת ברבים{{הערה|1=שיחת [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?sits=1&req=15970&st=%u05e4%u05d5%u05e8%u05d9%u05dd פורים תשמ"ח].}}. | עם זאת, גם לאחר שנת [[תשמ"ח]] בה נפסקו ההתוועדויות בפורים (ובימי החול בכלל), הורה הרבי שגם מלבד הסעודה של כל אחד בביתו, יש לערוך אחר כך התוועדות נוספת ברבים{{הערה|1=שיחת [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?sits=1&req=15970&st=%u05e4%u05d5%u05e8%u05d9%u05dd פורים תשמ"ח].}}. ובשנת [[תשמ"ט]]{{הערה|1=שיחת [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15997&st=%D7%A1%D7%A2%D7%95%D7%93%D7%AA&pgnum=447&hilite=fb1db869-8e0a-4cea-af1c-99e13dc45b01 ש"פ ויקרא תשמ"ט].}} דיבר הרבי על המנהג לעבור בפורים מבית לבית כדי להשתתף בשמחת יהודים נוספים{{הערה| וקישר זאת למנהג ב[[הקפות]] ב[[שמחת תורה]], ש"גם כי עשה כן בבהכ"נ שלו, אם הולך לבהכ"נ אחר שלא גמרו, ירנן וישמח ג"כ עמהם" ([[סידור אדמו"ר הזקן]] לפני "סדר הקפות").}}. כמו כן הורה הרבי לערוך עוד התוועדויות שמחה בקשר לימי הפורים{{הערה|1=במשך כל המעת לעת - משיחת [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15990&hilite=c2d09151-dc41-4e39-8a0c-617e1fc73edb&st=%u05e4%u05d5%u05e8%u05d9%u05dd&pgnum=389 ש"פ תצוה, שבת זכור תשמ"ח]. ושלושה התוועדויות, דהוי חזקה - משיחות [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15990&hilite=c2d09151-dc41-4e39-8a0c-617e1fc73edb&st=%u05e4%u05d5%u05e8%u05d9%u05dd&pgnum=17 ש"פ תצוה ערב פורים, ומוצאי פורים תש"נ סעיף יא].}}. | ||
הרבי נהג לומר [[מאמר דא"ח]], ולעשות מגבית עבור "[[קופת רבינו]]" בהתוועדות זו{{הערה| | הרבי נהג לומר [[מאמר דא"ח]], ולעשות מגבית עבור "[[קופת רבינו]]" בהתוועדות זו{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?sits=1&req=30479&st=%u05e4%u05d5%u05e8%u05d9%u05dd ספר המנהגים]. וראה לקוטי שיחות חלק ב' בהוספות.}}. כן נהוג היה לנגן את הניגון "[[הופ קוזאק]]"{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=4605&hilite=cd3756f4-dcee-4ebe-a996-f0deb7c0b6f4&st=%u05e7%u05d0%u05d6%u05d0%u05e7&pgnum=569 שיחת פורים תשל"ב].}}. | ||
===עד דלא ידע אצל הרבי=== | ===עד דלא ידע אצל הרבי=== | ||
פעמים רבות הורה הרבי בהתוועדות זו לומר לחיים ולצאת מההגבלות לקיים "עד דלא ידע", והביע את חוסר שביעות רצונו מכך שהקהל שרוי עדיין בהגבלות... כמו כן בדרך כלל הורה שמאן דהוא מהקהל יתנדב להוציא את הציבור ידי חובת השכרות "עד דלא ידע"{{הערה|1=שיחות פורים [http://www.chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/tm/5/3/45&search=%D7%A2%D7%93+%D7%93%D7%9C%D7%90+%D7%99%D7%93%D7%A2 תשי"ב] (ושם הורה שהבחורים יצאו ידי חובה בכלים קטנים, אך יש למחות בשאר הקהל שאינם מתבסמים). [http://www.chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/tm/13/32/328&search=%D7%A2%D7%93+%D7%93%D7%9C%D7%90+%D7%99%D7%93%D7%A2 תשט"ו] (ושם, [http://www.chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/tm/13/32/328&search=%D7%A2%D7%93+%D7%93%D7%9C%D7%90+%D7%99%D7%93%D7%A2 בהמשך השיחה], דיבר בלהט על כך שצריכים לשכוח על כל הענינים והחשבונות הגשמיים וגם הרוחניים, ולהגיע ל"עד דלא ידע"). [http://www.chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/tm/16/13/145&search=%D7%A2%D7%93+%D7%93%D7%9C%D7%90+%D7%99%D7%93%D7%A2 תשט"ז] (ושם פנה לכמה מהמשתתפים שיתנדבו לכך, ואחר כך פנה לרבים והורה להם לומר עוד ועוד 'לחיים', ובכוסות גדולים). [http://www.chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/tm/22/11/158&search=%D7%A2%D7%93+%D7%93%D7%9C%D7%90+%D7%99%D7%93%D7%A2 תשח"י] (ושם פנה לרבים ותבע מהם לקיים "עד דלא ידע", וכן בעצמו אמר לחיים פעמים רבות, והתבטא: "אולי הייתי אוחז כבר ב"עד דלא ידע", אבל אתם מעכבים אותי"...). [http://www.chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/tm/25/10/106&search=%D7%A2%D7%93+%D7%93%D7%9C%D7%90+%D7%99%D7%93%D7%A2 תשי"ט]. [http://www.chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/tm/27/27/448 תש"כ] (ושם סיים ההתוועדות באמירתו: "אלו שנתחייבו בברכה אחרונה – יברכו ברכה אחרונה. אלו שרוצים להמשיך ההתוועדות – תבוא עליהם ברכה. אלו שהם במעמד ומצב ד"עד דלא ידע" – ימשיכו... עד כי יבוא משיח, בעגלא דידן"). ועוד...}}. | פעמים רבות הורה הרבי בהתוועדות זו לומר לחיים ולצאת מההגבלות לקיים "עד דלא ידע", והביע את חוסר שביעות רצונו מכך שהקהל שרוי עדיין בהגבלות... כמו כן בדרך כלל הורה שמאן דהוא מהקהל יתנדב להוציא את הציבור ידי חובת השכרות "עד דלא ידע"{{הערה|1=שיחות פורים [http://www.chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/tm/5/3/45&search=%D7%A2%D7%93+%D7%93%D7%9C%D7%90+%D7%99%D7%93%D7%A2 תשי"ב] (ושם הורה שהבחורים יצאו ידי חובה בכלים קטנים, אך יש למחות בשאר הקהל שאינם מתבסמים). [http://www.chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/tm/13/32/328&search=%D7%A2%D7%93+%D7%93%D7%9C%D7%90+%D7%99%D7%93%D7%A2 תשט"ו] (ושם, [http://www.chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/tm/13/32/328&search=%D7%A2%D7%93+%D7%93%D7%9C%D7%90+%D7%99%D7%93%D7%A2 בהמשך השיחה], דיבר בלהט על כך שצריכים לשכוח על כל הענינים והחשבונות הגשמיים וגם הרוחניים, ולהגיע ל"עד דלא ידע"). [http://www.chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/tm/16/13/145&search=%D7%A2%D7%93+%D7%93%D7%9C%D7%90+%D7%99%D7%93%D7%A2 תשט"ז] (ושם פנה לכמה מהמשתתפים שיתנדבו לכך, ואחר כך פנה לרבים והורה להם לומר עוד ועוד 'לחיים', ובכוסות גדולים). [http://www.chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/tm/22/11/158&search=%D7%A2%D7%93+%D7%93%D7%9C%D7%90+%D7%99%D7%93%D7%A2 תשח"י] (ושם פנה לרבים ותבע מהם לקיים "עד דלא ידע", וכן בעצמו אמר לחיים פעמים רבות, והתבטא: "אולי הייתי אוחז כבר ב"עד דלא ידע", אבל אתם מעכבים אותי"...). [http://www.chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/tm/25/10/106&search=%D7%A2%D7%93+%D7%93%D7%9C%D7%90+%D7%99%D7%93%D7%A2 תשי"ט]. [http://www.chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/tm/27/27/448 תש"כ] (ושם סיים ההתוועדות באמירתו: "אלו שנתחייבו בברכה אחרונה – יברכו ברכה אחרונה. אלו שרוצים להמשיך ההתוועדות – תבוא עליהם ברכה. אלו שהם במעמד ומצב ד"עד דלא ידע" – ימשיכו... עד כי יבוא משיח, בעגלא דידן"). ועוד...}}. | ||
בשנת תשמ"ב כתב לאחר ההתוועדות אחד הרבנים שהשתתפו בה מכתב לרבי, בו הוא מביא מקור ב[[ראשונים]] לאפשרות שאחד יוציא את הרבים ידי חובת "לבסומי עד דלא ידע". הרבי השיב לו באגרת בה הוא דן בנושא, ומבאר שאף שמלכתחילה החיוב "לבסומי" הוא על כל אחד ואחד, בכל אופן יש תועלת כלשהי גם כאשר אחד המוציא את הרבים{{הערה|לקוטי שיחות חלק ל"א בהוספות.}}. | בשנת [[תשמ"ב]] כתב לאחר ההתוועדות אחד הרבנים שהשתתפו בה מכתב לרבי, בו הוא מביא מקור ב[[ראשונים]] לאפשרות שאחד יוציא את הרבים ידי חובת "לבסומי עד דלא ידע". הרבי השיב לו באגרת בה הוא דן בנושא, ומבאר שאף שמלכתחילה החיוב "לבסומי" הוא על כל אחד ואחד, בכל אופן יש תועלת כלשהי גם כאשר אחד המוציא את הרבים{{הערה|לקוטי שיחות חלק ל"א בהוספות.}}. | ||
בשנת תשמ"ה, אף הורה להשלים את הענין של "לבסומי עד דלא ידע" בשבת שלאחר פורים. במשך כמה שיחות דיבר על כך באריכות, תוך כדי ביאורים על כל אחד מסוגי המשתתפים בהתוועדות, מדוע גם הם חייבים להשתתף ב"עד דלא ידע" - [[סופר סת"ם|סופרי סת"ם]], [[רב|רבנים]] ספרדיים ורבנים אשכנזיים{{הערה|1=שיחת ש"פ תשא תשמ"ה, [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15981&hilite=00ee6a68-be5e-495f-b8d1-97e10f45d286&st=%D7%A1%D7%95%D7%A4%D7%A8&pgnum=92 התוועדויות ח"ג ע' 1478] ואילך, בכמה שיחות.}}. | בשנת [[תשמ"ה]], אף הורה להשלים את הענין של "לבסומי עד דלא ידע" בשבת שלאחר פורים. במשך כמה שיחות דיבר על כך באריכות, תוך כדי ביאורים על כל אחד מסוגי המשתתפים בהתוועדות, מדוע גם הם חייבים להשתתף ב"עד דלא ידע" - [[סופר סת"ם|סופרי סת"ם]], [[רב|רבנים]] ספרדיים ורבנים אשכנזיים{{הערה|1=שיחת ש"פ תשא תשמ"ה, [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15981&hilite=00ee6a68-be5e-495f-b8d1-97e10f45d286&st=%D7%A1%D7%95%D7%A4%D7%A8&pgnum=92 התוועדויות ח"ג ע' 1478] ואילך, בכמה שיחות.}}. | ||
עם זאת אמר הרבי פעם{{הערה|1=[http://www.chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/tm/19/15/186&search=%D7%A2%D7%93+%D7%93%D7%9C%D7%90+%D7%99%D7%93%D7%A2 שיחת פורים תשי"ז], והזכירה ב[http://www.chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/ig/14/304&search=%D7%93%D7%A9%D7%A0%D7%94+%D7%96%D7%95 אגרת קודש] מ[[כ"ג באדר שני]] באותה שנה.}}, שבנוגע לכמות השתיה בפועל מספיקה אפילו טיפה אחת להביא את האדם למצב של "עד דלא ידע", אם הוא רק מבטל את מציאותו. | עם זאת אמר הרבי פעם{{הערה|1=[http://www.chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/tm/19/15/186&search=%D7%A2%D7%93+%D7%93%D7%9C%D7%90+%D7%99%D7%93%D7%A2 שיחת פורים תשי"ז], והזכירה ב[http://www.chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/ig/14/304&search=%D7%93%D7%A9%D7%A0%D7%94+%D7%96%D7%95 אגרת קודש] מ[[כ"ג באדר שני]] באותה שנה.}}, שבנוגע לכמות השתיה בפועל מספיקה אפילו טיפה אחת להביא את האדם למצב של "עד דלא ידע", אם הוא רק מבטל את מציאותו. | ||
{{הערות שוליים|}} | {{הערות שוליים|}} | ||