10,852
עריכות
מ (החלפת טקסט – "</REF>" ב־"}}") |
|||
שורה 1: | שורה 1: | ||
{{חודש אב}} | {{חודש אב}} | ||
'''ט"ו באב''' הוא היום החמישה עשר ב[[חודש מנחם אב]] והוא יום שמחה שהשתווה ל[[יום כיפור]] - "לא היו ימים טובים לישראל כחמשה עשר באב ויום הכיפורים"<REF>[[תענית]] כו ע"ב. | '''ט"ו באב''' הוא היום החמישה עשר ב[[חודש מנחם אב]] והוא יום שמחה שהשתווה ל[[יום כיפור]] - "לא היו ימים טובים לישראל כחמשה עשר באב ויום הכיפורים"<REF>[[תענית]] כו ע"ב.}}. ב[[גמרא]]<REF>[[בבא בתרא]] דף קכ"א ע"ב.}} נאמר שמיום זה והלאה, "דמוסיף - יוסיף" - מי שמוסיף בלימוד התורה מוסיפים לו על חייו. בשנת [[תש"נ]] עורר הרבי לפרסם הוראת חז"ל זו.<REF>[[שלשלת היחס]] עמ' 35.}} | ||
שורה 33: | שורה 33: | ||
==מבט החסידות== | ==מבט החסידות== | ||
ב[[חסידות]] מבואר<REF>ספר המאמרים מלוקט חלק ד' עמ' שמד ואילך, מאמר ט"ו באב תשל"ה ועוד. | ב[[חסידות]] מבואר<REF>ספר המאמרים מלוקט חלק ד' עמ' שמד ואילך, מאמר ט"ו באב תשל"ה ועוד.}} שעיקר ענינו של היום הוא מצד עצמו ולא מצד הענינים שקרו בו, וכל זה שענינים אלו קרו ביום זה, הוא בגלל מעלתו של היום. | ||
ומעלתו של יום זה הוא שביום זה "קיימא סיהרא באשלמותא" (נמצאת הלבנה בשלמותה), והלבנה מבטאת את מלכותו של [[הקב"ה]], שבשעה שמלכותו של [[הקב"ה]] בשלימות הגילוי, גם הלבנה נראית בשלימות, וגילוי זה הוא ב[[ישראל]] ולכן מידת ה[[מלכות]] נקראת גם "כנסת ישראל" ("שכונס כל נשמות ישראל"), כי היא מקור נשמות ישראל. | ומעלתו של יום זה הוא שביום זה "קיימא סיהרא באשלמותא" (נמצאת הלבנה בשלמותה), והלבנה מבטאת את מלכותו של [[הקב"ה]], שבשעה שמלכותו של [[הקב"ה]] בשלימות הגילוי, גם הלבנה נראית בשלימות, וגילוי זה הוא ב[[ישראל]] ולכן מידת ה[[מלכות]] נקראת גם "כנסת ישראל" ("שכונס כל נשמות ישראל"), כי היא מקור נשמות ישראל. | ||
והמעלה שביום ט"ו בחודש זה, על ט"ו שבחודש אחר הוא ששלימות זו של מלכותו של [[הקב"ה]] בחודש זה, באה לאחר החיסרון של [[תשעה באב]], שבתשעה באב היה העלם מלכותו של [[הקב"ה]] עד כדי כך שיכל להיות שריפת [[בית המקדש]] ועד שטיטוס חשב ש"הרג את עצמו" ח"ו<REF>[[גיטין]] נו ע"ב. | והמעלה שביום ט"ו בחודש זה, על ט"ו שבחודש אחר הוא ששלימות זו של מלכותו של [[הקב"ה]] בחודש זה, באה לאחר החיסרון של [[תשעה באב]], שבתשעה באב היה העלם מלכותו של [[הקב"ה]] עד כדי כך שיכל להיות שריפת [[בית המקדש]] ועד שטיטוס חשב ש"הרג את עצמו" ח"ו<REF>[[גיטין]] נו ע"ב.}}, שזה היה מצד העלם מלכותו של [[הקב"ה]] ולאחר מכן בט"ו באב נעשה שלימות של מלכותו של [[הקב"ה]] ושלימות שלאחר חיסרון היא שלימות גדולה יותר. | ||
בט"ו באב מתגלה בחינת [[אריך אנפין]] ו[[עתיק יומין]] - על ידי [[ה' חסדים|חמשת החסדים שלהם]] - כיוון שבט"ו באב ישנו מעין הגילוי דלעתיד לבוא - וה' החסדים נמשכים ל[[נוקבא]], ומשם אלינו{{הערה|ד"ה לא היו תשמ"ז.}}. | בט"ו באב מתגלה בחינת [[אריך אנפין]] ו[[עתיק יומין]] - על ידי [[ה' חסדים|חמשת החסדים שלהם]] - כיוון שבט"ו באב ישנו מעין הגילוי דלעתיד לבוא - וה' החסדים נמשכים ל[[נוקבא]], ומשם אלינו{{הערה|ד"ה לא היו תשמ"ז.}}. |