ט"ו במנחם אב: הבדלים בין גרסאות בדף

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הוסרו 15 בתים ,  2 בפברואר 2016
מ
שוחזר מעריכות של שיע בוט (שיחה) לעריכה האחרונה של שלמה חיים
מ (החלפת טקסט – "ז"ל" ב־"")
מ (שוחזר מעריכות של שיע בוט (שיחה) לעריכה האחרונה של שלמה חיים)
שורה 1: שורה 1:
{{חודש אב}}
{{חודש אב}}
'''ט"ו באב''' הוא היום החמישה עשר ב[[חודש מנחם אב]] והוא יום שמחה שהשתווה ל[[יום כיפור]] - "לא היו ימים טובים לישראל כחמשה עשר באב ויום הכיפורים"{{הערה|1=[[תענית]] כו ע"ב.}}. ב[[גמרא]]{{הערה|1=[[בבא בתרא]] דף קכ"א ע"ב.}} נאמר שמיום זה והלאה, "דמוסיף - יוסיף" - מי שמוסיף בלימוד התורה מוסיפים לו על חייו. בשנת [[תש"נ]] עורר הרבי לפרסם הוראת ח זו.{{הערה|1=[[שלשלת היחס]] עמ' 35.}}
'''ט"ו באב''' הוא היום החמישה עשר ב[[חודש מנחם אב]] והוא יום שמחה שהשתווה ל[[יום כיפור]] - "לא היו ימים טובים לישראל כחמשה עשר באב ויום הכיפורים"<REF>[[תענית]] כו ע"ב.</REF>. ב[[גמרא]]<REF>[[בבא בתרא]] דף קכ"א ע"ב.</REF> נאמר שמיום זה והלאה, "דמוסיף - יוסיף" - מי שמוסיף בלימוד התורה מוסיפים לו על חייו. בשנת [[תש"נ]] עורר הרבי לפרסם הוראת חז"ל זו.<REF>[[שלשלת היחס]] עמ' 35.</REF>




שורה 33: שורה 33:


==מבט החסידות==
==מבט החסידות==
ב[[חסידות]] מבואר{{הערה|1=ספר המאמרים מלוקט חלק ד' עמ' שמד ואילך, מאמר ט"ו באב תשל"ה ועוד.}} שעיקר ענינו של היום הוא מצד עצמו ולא מצד הענינים שקרו בו, וכל זה שענינים אלו קרו ביום זה, הוא בגלל מעלתו של היום.
ב[[חסידות]] מבואר<REF>ספר המאמרים מלוקט חלק ד' עמ' שמד ואילך, מאמר ט"ו באב תשל"ה ועוד.</REF> שעיקר ענינו של היום הוא מצד עצמו ולא מצד הענינים שקרו בו, וכל זה שענינים אלו קרו ביום זה, הוא בגלל מעלתו של היום.


ומעלתו של יום זה הוא שביום זה "קיימא סיהרא באשלמותא" (נמצאת הלבנה בשלמותה), והלבנה מבטאת את מלכותו של [[הקב"ה]], שבשעה שמלכותו של [[הקב"ה]] בשלימות הגילוי, גם הלבנה נראית בשלימות, וגילוי זה הוא ב[[ישראל]] ולכן מידת ה[[מלכות]] נקראת גם "כנסת ישראל" ("שכונס כל נשמות ישראל"), כי היא מקור נשמות ישראל.
ומעלתו של יום זה הוא שביום זה "קיימא סיהרא באשלמותא" (נמצאת הלבנה בשלמותה), והלבנה מבטאת את מלכותו של [[הקב"ה]], שבשעה שמלכותו של [[הקב"ה]] בשלימות הגילוי, גם הלבנה נראית בשלימות, וגילוי זה הוא ב[[ישראל]] ולכן מידת ה[[מלכות]] נקראת גם "כנסת ישראל" ("שכונס כל נשמות ישראל"), כי היא מקור נשמות ישראל.


והמעלה שביום ט"ו בחודש זה, על ט"ו שבחודש אחר הוא ששלימות זו של מלכותו של [[הקב"ה]] בחודש זה, באה לאחר החיסרון של [[תשעה באב]], שבתשעה באב היה העלם מלכותו של [[הקב"ה]] עד כדי כך שיכל להיות שריפת [[בית המקדש]] ועד שטיטוס חשב ש"הרג את עצמו" ח"ו{{הערה|1=[[גיטין]] נו ע"ב.}}, שזה היה מצד העלם מלכותו של [[הקב"ה]] ולאחר מכן בט"ו באב נעשה שלימות של מלכותו של [[הקב"ה]] ושלימות שלאחר חיסרון היא שלימות גדולה יותר.
והמעלה שביום ט"ו בחודש זה, על ט"ו שבחודש אחר הוא ששלימות זו של מלכותו של [[הקב"ה]] בחודש זה, באה לאחר החיסרון של [[תשעה באב]], שבתשעה באב היה העלם מלכותו של [[הקב"ה]] עד כדי כך שיכל להיות שריפת [[בית המקדש]] ועד שטיטוס חשב ש"הרג את עצמו" ח"ו<REF>[[גיטין]] נו ע"ב.</REF>, שזה היה מצד העלם מלכותו של [[הקב"ה]] ולאחר מכן בט"ו באב נעשה שלימות של מלכותו של [[הקב"ה]] ושלימות שלאחר חיסרון היא שלימות גדולה יותר.


בט"ו באב מתגלה בחינת [[אריך אנפין]] ו[[עתיק יומין]] - על ידי [[ה' חסדים|חמשת החסדים שלהם]] - כיוון שבט"ו באב ישנו מעין הגילוי דלעתיד לבוא - וה' החסדים נמשכים ל[[נוקבא]], ומשם אלינו{{הערה|ד"ה לא היו תשמ"ז.}}.
בט"ו באב מתגלה בחינת [[אריך אנפין]] ו[[עתיק יומין]] - על ידי [[ה' חסדים|חמשת החסדים שלהם]] - כיוון שבט"ו באב ישנו מעין הגילוי דלעתיד לבוא - וה' החסדים נמשכים ל[[נוקבא]], ומשם אלינו{{הערה|ד"ה לא היו תשמ"ז.}}.

תפריט ניווט