10,852
עריכות
מ (החלפת טקסט – "</REF>" ב־"}}") |
|||
שורה 1: | שורה 1: | ||
{{לעריכה}} | {{לעריכה}} | ||
אותו המלך שיעמוד מזרע דוד, בעל חכמה יהי' יותר משלמה<REF>[[רמב"ם]] הלכות תשובה פ"ט הלכה ב'. | אותו המלך שיעמוד מזרע דוד, בעל חכמה יהי' יותר משלמה<REF>[[רמב"ם]] הלכות תשובה פ"ט הלכה ב'.}}. | ||
"ונחה עליו רוח ה', רוח חכמה ובינה, רוח עצה וגבורה, רוח דעת ויראת ה'"<REF>ישעיה י"א ב'. | "ונחה עליו רוח ה', רוח חכמה ובינה, רוח עצה וגבורה, רוח דעת ויראת ה'"<REF>ישעיה י"א ב'.}}. | ||
==בעל ענוה== | ==בעל ענוה== | ||
שורה 8: | שורה 8: | ||
[[אדמו"ר הריי"צ]] אומר כי במיוחד יצטין ה[[מלך המשיח]] במידת הענווה שהיא המידה טובה מכל המידות טובות כלשון הרמב"ן באגרתו הידועה. | [[אדמו"ר הריי"צ]] אומר כי במיוחד יצטין ה[[מלך המשיח]] במידת הענווה שהיא המידה טובה מכל המידות טובות כלשון הרמב"ן באגרתו הידועה. | ||
מעלת מלך המשיח היא ענוותנותו הגדולה. אף על פי שיהיה בתכלית הרוממות, וכמו שכתוב<REF>ישעיה י"א ב'. | מעלת מלך המשיח היא ענוותנותו הגדולה. אף על פי שיהיה בתכלית הרוממות, וכמו שכתוב<REF>ישעיה י"א ב'.}} ונחה עליו רוח ה'. וילמד תורה עם האבות ועם משה רבינו, יהיה עניו ובטל בתכלית בעיני עצמו וילמד גם עם האנשים הפשוטים. | ||
==בעל רחמים== | ==בעל רחמים== | ||
שורה 14: | שורה 14: | ||
מלך המשיח לא יתאכזר לעמו ולא יתנשא עליהם, שנאמר: וענוה צדק… נוראות ימינך. | מלך המשיח לא יתאכזר לעמו ולא יתנשא עליהם, שנאמר: וענוה צדק… נוראות ימינך. | ||
כאשר מלך המשיח יראה אביון, מתחנן לעני שיחזיר לו את הכסף שהלווהו, ולעני לא יהיה מקור לעזרה - ירחם עליו המשיח ויתן לו משלו, שנאמר<REF>תהלים ע"ב י"ד. | כאשר מלך המשיח יראה אביון, מתחנן לעני שיחזיר לו את הכסף שהלווהו, ולעני לא יהיה מקור לעזרה - ירחם עליו המשיח ויתן לו משלו, שנאמר<REF>תהלים ע"ב י"ד.}}: מתוך ומחמס יגאל נפשם ויקר דמם בעיניו. | ||
==אוהב כל יהודי== | ==אוהב כל יהודי== | ||
אומר [[הרבי]] כי מסופר במדרש שכאשר ראה משה רבינו עליו השלום, שכבשה אחת ברחה מן העדר, הניח את כל העדר, ורץ להחזיר אותה לעדר. מזה לומדים כמה חשובה למשה רבינו כל נפש מישראל, ואפילו כשמדובר בכבשה שברחה מן העדר, ומכיון שגואל ראשון הוא גואל אחרון<REF>ראה שמות רבה ב', ד'. | אומר [[הרבי]] כי מסופר במדרש שכאשר ראה משה רבינו עליו השלום, שכבשה אחת ברחה מן העדר, הניח את כל העדר, ורץ להחזיר אותה לעדר. מזה לומדים כמה חשובה למשה רבינו כל נפש מישראל, ואפילו כשמדובר בכבשה שברחה מן העדר, ומכיון שגואל ראשון הוא גואל אחרון<REF>ראה שמות רבה ב', ד'.}} גם לגבי משיח צדקנו יקר וחשוב כל יהודי באשר הוא שם ואפילו יברח מן העדר. | ||
==בעל יסורים== | ==בעל יסורים== | ||
שלושה חלקים נחלקו הייסורים - אחד נטלו אבות העולם; אחד דורו של שמד, ואחד של מלך המשיח<REF>מדרש תהלים פר' ט"ז ד'. | שלושה חלקים נחלקו הייסורים - אחד נטלו אבות העולם; אחד דורו של שמד, ואחד של מלך המשיח<REF>מדרש תהלים פר' ט"ז ד'.}}. | ||
ומדוע סובל המלך המשיח כל כך? הדבר קשור באהבת ישראל שלו. משיח יסכים למסור את נפשו למען שליחות הגאולה<REF>כתבי ה[[רמב"ן]] חלק א' עק שכ"ד | ומדוע סובל המלך המשיח כל כך? הדבר קשור באהבת ישראל שלו. משיח יסכים למסור את נפשו למען שליחות הגאולה<REF>כתבי ה[[רמב"ן]] חלק א' עק שכ"ד}}. | ||
הקב"ה שואל את המשיח: הללו שגנוזים אצלך עוונותיהם, עתידים להכניסך בעול ברזל, ועושים אותך כעגל הזה שכהו עיניו ומשנקין את רוחך בעול, ובעוונותיהם של אלו עתיד לשונך להידבק בחיכך, רצונך בכך?… אמר משיח לפני הקב"ה: ריבונו של עולם, בגילת לבי ובשמחת לבי אני מקבל עלי, על מנת שלא יאבד אחד מישראל <REF>ילקוט שמעוני. | הקב"ה שואל את המשיח: הללו שגנוזים אצלך עוונותיהם, עתידים להכניסך בעול ברזל, ועושים אותך כעגל הזה שכהו עיניו ומשנקין את רוחך בעול, ובעוונותיהם של אלו עתיד לשונך להידבק בחיכך, רצונך בכך?… אמר משיח לפני הקב"ה: ריבונו של עולם, בגילת לבי ובשמחת לבי אני מקבל עלי, על מנת שלא יאבד אחד מישראל <REF>ילקוט שמעוני.}}. | ||
אכן חליינו הוא נשא ומכאובינו סבלם | אכן חליינו הוא נשא ומכאובינו סבלם | ||
ואנחנו חשבנוהו נגוע, מוכה אלוקים ומעונה | ואנחנו חשבנוהו נגוע, מוכה אלוקים ומעונה | ||
והוא מחולל מפשעינו מדוכא מעוונותינו | והוא מחולל מפשעינו מדוכא מעוונותינו | ||
מוסר שלומנו עליו ובחבורתו נרפא לנו כולנו כצאן תעינו, איש לדרכו פנינו, וה' הפגיע בו עוון כולנו<REF>ישעי' נ"ג ד-ו. | מוסר שלומנו עליו ובחבורתו נרפא לנו כולנו כצאן תעינו, איש לדרכו פנינו, וה' הפגיע בו עוון כולנו<REF>ישעי' נ"ג ד-ו.}}. | ||
==בעל גבורה== | ==בעל גבורה== | ||
מלך המשיח יהיה גיבור כמו יפתח הגלעדי - לשעת מלחמה. שנאמר<REF>תה' מ"ה ד'. | מלך המשיח יהיה גיבור כמו יפתח הגלעדי - לשעת מלחמה. שנאמר<REF>תה' מ"ה ד'.}}: חגור חרבך על ירך גבור הודך והדרך" - שאף על פי שכל מלך אינו יכול להתהלל כשחוגר החרב; שנאמר<REF>מלכים א', כ' י"א.}}: אל יתהלל חוגר כמפתח - מלך המשיח בחגירת החרב יכול להתהלל כאילו כבר בא מן המלחמה, וכבר ניצח את אויביו. | ||
הגבורה היא צורך חיוני למלך, שהרי זהו תפקידו [[ילחום מלחמות ה'|ללחום מלחמות ה']] ולנצח, אבל כדי לנצח את אויביו, לא יצטרך המלך המשיח להשתמש בגבורה, אלא בעצה, כלומר שתהיה למלך המשיח תושיה וחכמה מיוחדת, שעל פי זה יתן עצות לנצח את האויבים: | הגבורה היא צורך חיוני למלך, שהרי זהו תפקידו [[ילחום מלחמות ה'|ללחום מלחמות ה']] ולנצח, אבל כדי לנצח את אויביו, לא יצטרך המלך המשיח להשתמש בגבורה, אלא בעצה, כלומר שתהיה למלך המשיח תושיה וחכמה מיוחדת, שעל פי זה יתן עצות לנצח את האויבים: | ||
ואף על פי שמלכים צריכים שיהיו גיבורים כמו דוד, שנאמר בו<REF>ש"ב י"ז ח' | ואף על פי שמלכים צריכים שיהיו גיבורים כמו דוד, שנאמר בו<REF>ש"ב י"ז ח'}}: ואביך איש מלחמה - המלך המשיח לא יצטרך לגבורה, כי מתוך העצה תהי הגבורה, שנא'<REF>ישעיה י"א ב'.}}: "ונחה עליו… רוח עצה וגבורה". | ||
כלי הנשק של הצדיקים וגבורתם היא החכמה, התפילה והבקשה, כמו שאומר יעקב אבינו: בחרבי ובקשתי (ויחי מח כב), ומפרש רש"י: היא חכמתי ותפילתי, ומתרגם אונקלוס: בצלותי ובבעותי. כלומר: בתפילתי ובבקשתי. | כלי הנשק של הצדיקים וגבורתם היא החכמה, התפילה והבקשה, כמו שאומר יעקב אבינו: בחרבי ובקשתי (ויחי מח כב), ומפרש רש"י: היא חכמתי ותפילתי, ומתרגם אונקלוס: בצלותי ובבעותי. כלומר: בתפילתי ובבקשתי. | ||
וכפי שאומרת המשנה בפרקי אבות: איזהו גבור? - הכובש את יצרו. ואכן זוהי גדולתו של המשיח, ומעלתו המיוחדת: הגבורה האמיתית היא לנצח את היצר, וזוהי מעלתו של משיח והודו והדרו שמנצח יצרו, וזהו שנא'<REF>תהל' מ"ה, ד'. | וכפי שאומרת המשנה בפרקי אבות: איזהו גבור? - הכובש את יצרו. ואכן זוהי גדולתו של המשיח, ומעלתו המיוחדת: הגבורה האמיתית היא לנצח את היצר, וזוהי מעלתו של משיח והודו והדרו שמנצח יצרו, וזהו שנא'<REF>תהל' מ"ה, ד'.}}: "חגור חרבך על ירך גבור הודך והדרך". | ||
==בעל מעשים טובים== | ==בעל מעשים טובים== | ||
שורה 49: | שורה 49: | ||
המלך המשיח מתהדר בפעולות ומעשים טובים, שאינם רק מעשים טובים רגילים, שהרבה צדיקים מתנאים בהם, אלא מעשיו ופעולותיו נאים ויפים במיוחד, ונעלים שלא בערך ממעשים טובים של שאר בני אדם: | המלך המשיח מתהדר בפעולות ומעשים טובים, שאינם רק מעשים טובים רגילים, שהרבה צדיקים מתנאים בהם, אלא מעשיו ופעולותיו נאים ויפים במיוחד, ונעלים שלא בערך ממעשים טובים של שאר בני אדם: | ||
מעשיו של מלך המשיח יפים ממעשי שאר בני אדם, וכשמדבר את דבריו הן דברי חן, כאילו נשפך החן על שפתיו, שנא'<REF>תה' מ"ה ג'. | מעשיו של מלך המשיח יפים ממעשי שאר בני אדם, וכשמדבר את דבריו הן דברי חן, כאילו נשפך החן על שפתיו, שנא'<REF>תה' מ"ה ג'.}}: יפיפית מבני אדם הוצק חן בשפתותיך (מצו"ד עה"פ). | ||
==ירא ה'== | ==ירא ה'== | ||
שורה 55: | שורה 55: | ||
[[מחשבה|מחשבתו]], [[דיבור|דיבורו]] [[מעשה|ומעשיו]] של המלך המשיח יהיו ביראת ה', והרי [[יראת שמים]] קודמת לכל, שכן יראת שמים היא אוצרו, ואם אין יראה אין חכמה: | [[מחשבה|מחשבתו]], [[דיבור|דיבורו]] [[מעשה|ומעשיו]] של המלך המשיח יהיו ביראת ה', והרי [[יראת שמים]] קודמת לכל, שכן יראת שמים היא אוצרו, ואם אין יראה אין חכמה: | ||
כל דיבוריו ומאמריו של מלך המשיח יהיו ביראת ה', שנא'<REF>ישע' י"א, ג'. | כל דיבוריו ומאמריו של מלך המשיח יהיו ביראת ה', שנא'<REF>ישע' י"א, ג'.}}: והריחו ביראת ה' - 'והריחו' מלשון דיבור. | ||
וכפירוש [[רש"י]] לפסוק: כל דבר שיעשה מלך המשיח - לא יעשה לפי ראיה גשמית או שמיעה גשמית; אלא בחוש יראת ה' המיוחד שלו. שנא' (ישע' י"א, ג'): והריחו ביראת ה' - 'והריחו', הכוונה רוחו. דהיינו שרוחניותו תהיה יראת ה'. | וכפירוש [[רש"י]] לפסוק: כל דבר שיעשה מלך המשיח - לא יעשה לפי ראיה גשמית או שמיעה גשמית; אלא בחוש יראת ה' המיוחד שלו. שנא' (ישע' י"א, ג'): והריחו ביראת ה' - 'והריחו', הכוונה רוחו. דהיינו שרוחניותו תהיה יראת ה'. | ||
שורה 63: | שורה 63: | ||
כל מעשיו של המשיח יהיו לשם שמים, כי הוא אוהב ה', אהבה שמעל ל"[[אהבת עולם]]" ו"[[אהבה רבה]]", אהבה מתוך התבטלות מוחלטת. | כל מעשיו של המשיח יהיו לשם שמים, כי הוא אוהב ה', אהבה שמעל ל"[[אהבת עולם]]" ו"[[אהבה רבה]]", אהבה מתוך התבטלות מוחלטת. | ||
אף על פי שדרך המלכים להרויח עצמם ולהתעדן בענינים הגשמיים במאכל ומשתה. מלך המשיח לא יהיה כן, אלא כל רווחתו ועידונו יהיו באהבת ה', בקיום התורה והמצוות ולא בהבלי העולם. שנא'<REF>ישע' י"א ג' | אף על פי שדרך המלכים להרויח עצמם ולהתעדן בענינים הגשמיים במאכל ומשתה. מלך המשיח לא יהיה כן, אלא כל רווחתו ועידונו יהיו באהבת ה', בקיום התורה והמצוות ולא בהבלי העולם. שנא'<REF>ישע' י"א ג'}}: והריחו ביראת ה' - 'והריחו' מלשון 'ריוַח'. | ||
==בעל [[אמונה]] ואיש צדק== | ==בעל [[אמונה]] ואיש צדק== | ||
שורה 70: | שורה 70: | ||
למשיח תהיה אמונה מאוד חזקה. ואף על פי שיהיה לו גם חכמה גדולה - תגבר האמונה על החכמה, וכך יגיע להשגות גדולות ביותר. | למשיח תהיה אמונה מאוד חזקה. ואף על פי שיהיה לו גם חכמה גדולה - תגבר האמונה על החכמה, וכך יגיע להשגות גדולות ביותר. | ||
הצדק והאמונה שיהיו במלך המשיח, לא יהיו לו קנין חיצוני, אלא כאזור הדבוק אל המתנים, שהוא דבר השייך לגופו. והצדק, שהוא בין אדם לחברו - יהי' גלוי כאזור על המתנים, מבחוץ; והאמונה שהיא בין אדם למקום, דומה לאזור חלצים שאינו נראה אלא לאיש הלובשו שנא'<REF>ישע' י"א, ה'. | הצדק והאמונה שיהיו במלך המשיח, לא יהיו לו קנין חיצוני, אלא כאזור הדבוק אל המתנים, שהוא דבר השייך לגופו. והצדק, שהוא בין אדם לחברו - יהי' גלוי כאזור על המתנים, מבחוץ; והאמונה שהיא בין אדם למקום, דומה לאזור חלצים שאינו נראה אלא לאיש הלובשו שנא'<REF>ישע' י"א, ה'.}}: "והיה צדק אזור מתניו והאמונה אזור חלציו". | ||
==בעל חוש ריח מיוחד - "[[והריחו ביראת ה']]"== | ==בעל חוש ריח מיוחד - "[[והריחו ביראת ה']]"== | ||
גדולתו של משיח יהיה חוש הריח שלו, דהיינו ש"יריח" כל אחד וידע את מידת היראת שמים שלו, עד כמה שיכול להגיע, ואפילו שירד בהתנהגותו. כמו בושם שמונח בכלי גם לאחר שמוציאים את הבושם, נשאר הריח בכלי, כך גם נשאר ב"כלי" - הגוף, את ריח מידת יראת השמים של אותו אדם. שנא'<REF>ישע' י"א, ב'. | גדולתו של משיח יהיה חוש הריח שלו, דהיינו ש"יריח" כל אחד וידע את מידת היראת שמים שלו, עד כמה שיכול להגיע, ואפילו שירד בהתנהגותו. כמו בושם שמונח בכלי גם לאחר שמוציאים את הבושם, נשאר הריח בכלי, כך גם נשאר ב"כלי" - הגוף, את ריח מידת יראת השמים של אותו אדם. שנא'<REF>ישע' י"א, ב'.}}: והריחו ביראת ה'<REF>[[ביאורי החסידות לנ"ך]] עמ' קצ"ט.}}. | ||
ומפרש הרבי , שהריח שורשו מפנימיות עתיק ונמשך גם בעניין הדין בשכל הגלוי, דוקא על ידי משיח צדקנו. פירושו של דבר, המשיח יראה את עצם האדם הנשפט ולא את חיצוניותו, ידע את הסיבות שהביאוהו למצבו ושבעצם הוא טוב. | ומפרש הרבי , שהריח שורשו מפנימיות עתיק ונמשך גם בעניין הדין בשכל הגלוי, דוקא על ידי משיח צדקנו. פירושו של דבר, המשיח יראה את עצם האדם הנשפט ולא את חיצוניותו, ידע את הסיבות שהביאוהו למצבו ושבעצם הוא טוב. | ||
שורה 80: | שורה 80: | ||
==בעל [[רוח הקודש]]== | ==בעל [[רוח הקודש]]== | ||
ונחה עליו… רוח דעת ויראת ה' <REF>ישע' י"א ג'. | ונחה עליו… רוח דעת ויראת ה' <REF>ישע' י"א ג'.}} 'רוח דעת', זה רוח הקודש, כמו שנאמר בבצלאל<REF>שמות ל"א ג'.}}: ואמלא אותו רוח אלוקים בחכמה ובתבונה ובדעת. ויראת ה' - היא אוצרו, שאם אין יראה, אין חכמה, וכל שכן שאין רוח הקודש. | ||
==נביא גדול== | ==נביא גדול== | ||
משיח הוא [[נביא]] גדול מאוד וגדול מכל הנביאים קרוב ל[[משה רבינו]]<REF>אגרת תימן | משיח הוא [[נביא]] גדול מאוד וגדול מכל הנביאים קרוב ל[[משה רבינו]]<REF>אגרת תימן}}. | ||
מיום הולדתו של משיח, תלך צדקתו ותגדל תמיד מרגע לרגע יותר ויותר, ובזכות מעשיו שיעשה בעולם הזה - יזכה לדרגות נשגבות של שלימות רוחנית. | מיום הולדתו של משיח, תלך צדקתו ותגדל תמיד מרגע לרגע יותר ויותר, ובזכות מעשיו שיעשה בעולם הזה - יזכה לדרגות נשגבות של שלימות רוחנית. | ||
ובתנחומא<REF>ס"פ תולדות. | ובתנחומא<REF>ס"פ תולדות.}} משמע שהוא נביא גדול ממשה: זה משיח בן דוד… שהוא גדול מן האבות, שנאמר, הנה ישכיל עבדי ירום ונשא וגבה מאד <REF>ישעי' נב יג.}}. ירום מאברהם, ונשא מיצחק, וגבה מיעקב… ונשא ממשה. | ||
הרבי מלך המשיח מסביר, שעל פי מדרש תנחומא משמע שהמלך המשיח יהיה גדול ממשה, ועל כן פירוש המילים בה[[רמב"ם]]: קרוב למשה הוא: למעלה ממשה. | הרבי מלך המשיח מסביר, שעל פי מדרש תנחומא משמע שהמלך המשיח יהיה גדול ממשה, ועל כן פירוש המילים בה[[רמב"ם]]: קרוב למשה הוא: למעלה ממשה. | ||
שורה 98: | שורה 98: | ||
==רועה ונסיך אדם== | ==רועה ונסיך אדם== | ||
משיח הוא "נסיך אדם". שנא'<REF>מיכה ה', ד' | משיח הוא "נסיך אדם". שנא'<REF>מיכה ה', ד'}}: והקימונו עליו שבעה רועים ושמונה נסיכי אדם<REF>[[סוכה]] נ"ב, ב'.}}. ואכן המלך המשיח הוא אחד מ[[שבעה רועים]] המפרנסים ומשפיעים אלוקותו ית' בכנסת ישראל באופן פנימי. ואחד משבעה נסיכים שהם צדיקים תמימים, שגם מהם נמשך כוח לנשמות ישראל בעבודה באופן מקיף. | ||
==שקול כנגד כל ישראל - היחידה הכללית== | ==שקול כנגד כל ישראל - היחידה הכללית== | ||
שורה 110: | שורה 110: | ||
==חי מעל הטבע== | ==חי מעל הטבע== | ||
מעלתו של המשיח היא שהוא שולט על החומר, מובדל ממנו, ומתנשא מעליו, וזהו שנאמר<REF>זכרי' ט', ט'. | מעלתו של המשיח היא שהוא שולט על החומר, מובדל ממנו, ומתנשא מעליו, וזהו שנאמר<REF>זכרי' ט', ט'.}}: "עני ורוכב על חמור"<REF>גבורות ה' פכ"ט.}}. | ||
למשיח אין חלק כלל בעולם הזה הטבעי, והעולם אף מתנגד לו, משום שמעלותיו אינם מהטבע, ואף הוא עצמו אינו טבעי ואינו גשמי. ועל פי זה יובן מה שאמרו רז"ל<REF>[[סנהדרין]] צ"ח א'. | למשיח אין חלק כלל בעולם הזה הטבעי, והעולם אף מתנגד לו, משום שמעלותיו אינם מהטבע, ואף הוא עצמו אינו טבעי ואינו גשמי. ועל פי זה יובן מה שאמרו רז"ל<REF>[[סנהדרין]] צ"ח א'.}} שר' יהושע בן לוי שאל את משיח: אימתי קאתי מר? (מתי יבוא המשיח?) וענה לו המשיח: היום. כי משיח הוא למעלה מהזמן, שאצלו יום יכול להיות זמן רב. וזהו גם מה שכתוב בגמרא<REF>שם.}}: "יושב בין עניים", כי גם לעניים אין חלק בעולם הזה, ועולם הטבע מתנגד להם. | ||
"ונחה עליו רוח ה'"<REF>ישעיה י"א, ב'. | "ונחה עליו רוח ה'"<REF>ישעיה י"א, ב'.}} - ה' הוא - היה, הווה ויהיה כאחד, למעלה מן [[הטבע]], וגם משיח הוא למעלה מן הטבע. | ||
==עניינו - אלוקות== | ==עניינו - אלוקות== | ||
הנה ימים באים נאום ה', והקימותי לדוד צמח צדיק ומלך… וזה שמו אשר יקראו ה' צדקנו<REF>ירמי' כג ה-ו. | הנה ימים באים נאום ה', והקימותי לדוד צמח צדיק ומלך… וזה שמו אשר יקראו ה' צדקנו<REF>ירמי' כג ה-ו.}}. | ||
משיח הוא יחוד של [[מ"ה]] ו[[ב"ן]] - איש אלוקים: | משיח הוא יחוד של [[מ"ה]] ו[[ב"ן]] - איש אלוקים: |